הכול התחיל בסלון של סבתא

1בסלון

סבתא שלי גדלה בקזבלנקה. ישבנו אצלה בסלון, עם כוסות תה וצלחת עוגיות מרוקאיות באמצע השולחן, ואני התחלתי לשאול.

היא סיפרה על העיר, על השכנים, על החגים ועל המילים שאמרו בבית. כל שאלה פתחה עוד סיפור, וכל סיפור גילה לי עוד משהו על המשפחה שלי.

2חנות הבדים

באחת השיחות, כמעט בדרך אגב, היא סיפרה שלמשפחה שלנו הייתה חנות בדים גדולה בקזבלנקה.

לא ידעתי. אף אחד לא הסתיר את זה. פשוט אף אחד לא שאל.

מאז אני מנסה לדמיין את החנות: מדפים של גלילי בד עד התקרה, צבעים שנפרשים על הדלפק, וריח של בד חדש.

3מה שהבנתי

הבנתי שהסיפורים של המשפחה לא נעלמו. הם פשוט מחכים שמישהו יבקש לשמוע אותם.

והבנתי גם שהדור שלי כמעט לא שואל. חסרה לנו הזדמנות, סיבה טובה לשבת יחד ולהתחיל.

4למה רביעיות

רציתי ליצור את ההזדמנות הזאת. משחק רביעיות מתאים לה בדיוק: כולם מכירים את החוקים, סבתא ונכדים משחקים יחד, ובכל תור מבקשים משהו בשמו. וכשמבקשים "סחינא", לא פעם מישהו נזכר מי הכין אותה הכי טוב.

כך נולדו הרביעיות של המלך: 52 קלפים מאוירים על האוכל, המילים, השירים והמנהגים של יהדות מרוקו. כל שם כתוב כמו שאמרו אותו אצלנו בבית, ועל כל קלף יש כמה שורות שמסבירות מה רואים ומאיפה זה בא.

5ואצלכם?

התחלנו ממרוקו, כי משם באנו. אבל בכל משפחה יש "אצלנו" משלה: מילים, מאכלים וסיפורים שעוברים מדור לדור.

אני מקווה שהמשחק יפתח שיחות כאלה בעוד הרבה בתים, ויחבר את הדור הצעיר לתרבות של המשפחה שלו, מכל עדה שהיא.