דלגו לתוכן

כל 52 הקלפים

כל 13 הרביעיות של המשחק. לחצו על קלף כדי לקרוא עליו ולשלוח אותו למשפחה.

1מתוקים

שביקיה: עוגיית הדבש והשומשום. רצועות בצק שמקפלים לצורת פרח, מטגנים וטובלים בדבש חם. מוגשת בשמחות.

גריבה: עוגיית שקדים עגולה ופריכה. הסדקים שנפתחים בה באפייה הם הסימן שלה. מוגשת לאורחים ובשמחות.

ספינג׳: בצק שמרים שמטגנים בשמן עמוק בצורת טבעת, רך מבפנים. נמכר חם ברחוב, ובחנוכה נאכל בבתים רבים.

פזואלוס: רצועת בצק דקה שמגלגלים לצורת ורד ומטגנים. עוגיית החגים — בפורים, במימונה ובשמחות.

2שולחן שישי

קוסקוס: מנת יום שישי. גרגרי סולת שמאדים כמה פעמים בסיר הקוסקוס ומגישים עם ירקות ומרק בשר.

סחינא: החמין המרוקאי. נטמן בתנור מערב שבת עם בשר, חיטה, תפוחי אדמה וביצים, ונאכל בשבת בצהריים.

מעקודה: פשטידת תפוחי אדמה מבושלים ומעוכים עם ביצים ותבלינים, נאפית בתנור. נהוג להגישה בשבת ובחגים.

דג מרוקאי: פרוסות דג ברוטב פפריקה אדום עם גרגירי חומוס, פלפלים וכוסברה. לרוב פותח את סעודת ליל שבת.

3מימונה

מופלטה: עלי בצק דקים שמטוגנים זה על גב זה ומוגשים חמים עם חמאה ודבש. מאכל ליל המימונה, במוצאי פסח.

ז׳בן: הנוגט המרוקאי: ממתק לבן ומוקצף מסוכר ומחלבון ביצה, מקושט באגוזים. מוגש בליל המימונה.

שולחן המימונה: על השולחן מניחים קמח, שיבולים, פול ירוק, תמרים ודג — סימנים לשפע ולפרנסה לשנה הבאה.

תרבחו ותסעדו: ברכת המימונה, ומשמעותה 'תרוויחו ותהיו מאושרים'. בליל המימונה עוברים בין הבתים ומברכים בה.

4הזמרים הגדולים

ג׳ו עמר: זמר ופייטן יליד סטאת שבמרוקו. הביא לבמה הישראלית את השירה המרוקאית ואת הפיוט, לצד עברית.

זוהרה אלפסיה: זמרת שהופיעה בחצר הסולטן מוחמד החמישי. עלתה לישראל, ועל חייה כתב המשורר ארז ביטון שיר.

ריימונד: זמרת עממית המכונה 'אל-בידאוויה' — הקזבלנקאית. גדלה ברובע היהודי בקזבלנקה ועלתה לישראל.

אמיל זריהן: פייטן יליד רבאט, חזן בית הכנסת הגדול באשקלון וסולן התזמורת האנדלוסית הישראלית.

5ערים במרוקו

קזבלנקה: העיר הגדולה במרוקו ומרכז הכלכלה שלה. בה חיה הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינה.

מרקש: העיר האדומה, על שם חומות החימר שלה. בכיכר ג׳מאע אל-פנא שוק עתיק, ובמלאח שכנה קהילה יהודית.

פס: עיר החכמים. בה הוקם המלאח הראשון במרוקו, ובה האוניברסיטה הוותיקה בעולם שפועלת עד היום.

רבאט: בירת מרוקו ומקום מושבו של המלך, על חוף האוקיינוס. סמלה הוא מגדל חסן העתיק.

6טעמים וריחות

רס אל-חנות: תערובת התבלינים המרוקאית. שמה פירושו 'ראש החנות' — מיטב התבלינים, לעיתים עשרות, טחונים יחד.

זעפרן: התבלין היקר בעולם, עשוי מצלקות פרח הכרכום שנקטפות ביד. במרוקו מגדלים אותו בעיקר בטליוין.

לימון כבוש: לימונים שנכבשים שבועות במלח ובמיץ לימון. נוספים לטאג׳ין, לדגים ולסלטים ונותנים חמיצות.

מי זהר: 'זהר' פירושו פריחה: מים מזוקקים מפרחי תפוז מר. מבשמים בהם קינוחים ומזליפים על האורחים במימונה.

7קללות

חמאר!: פירושה 'חמור'. עלבון נפוץ במרוקאית, נאמר על מי שעשה מעשה טיפשי — לרוב בלי כוונה רעה.

סיר תתקוואד!: ביטוי גירוש חריף, במשמעות 'לך מכאן'. נחשב גס ופוגעני, ונאמר לרוב בכעס אמיתי.

שלוּח!: במקור כינוי לדוברי השלחית, שבטי הברברים בדרום מרוקו. נאמר על מי שמתנהג בגסות.

ינעל דין באבק!: מילולית: 'תקולל דת אביך'. מהקללות החריפות במרוקאית, ונאמרת בדרך כלל בכעס גדול.

8ברכות

בסחא!: פירושה 'לבריאות'. נאמרת על אוכל, בגד חדש או תספורת. תשובה נפוצה: 'ללה יעטיק סחא'.

תבארכללה!: פירושה 'יבורך האל'. נאמרת כשרואים דבר טוב — תינוק או הצלחה — גם כשמירה מפני עין הרע.

ללה יסתר!: פירושה 'שהאל ישמור'. נאמרת כשמזכירים דבר מדאיג, כבקשת הגנה מפני מה שעלול לקרות.

בסלאמה!: פירושה 'לך לשלום'. ברכת פרידה ליוצא לדרך או לאורח שעוזב את הבית.

9סגולות ושמירות

חמסה: כף יד שנתלית בכניסה לבית ונענדת כתכשיט, כשמירה מעין הרע. שמה פירושו 'חמש' בערבית.

עין הרע: האמונה שמבט של קנאה עלול להזיק. לכן נזהרים מלספר על הצלחות, ואומרים 'בלי עין הרע'.

מלח: סגולה עתיקה להרחקת רעה. יש שמפזרים בפינות הבית, שמים בכיס או ממיסים במים לשטיפת הרצפה.

הילולה: ביום פטירת הצדיק עולים לקברו, מדליקים נרות ומבקשים ברכה. הגדולה בקהילה המרוקאית — בנתיבות.

10מקצועות

היועץ של המלך: יהודים שימשו יועצים, שרי אוצר ושליחים בחצרות סולטני מרוקו לאורך דורות רבים.

הטבח של המלך: במטבח הארמון בישלו גם טבחים יהודים. הקוסקוס והטאג׳ין נחשבים למנות כבוד במטבח המרוקאי.

החייט של המלך: חייטים ורוקמים יהודים התמחו ברקמת חוטי זהב, ותפרו קפטנים לנשות חצר המלוכה.

השומר של המלך: המשמר המלכותי ניצב בשערי הארמון במדים אדומים ובגלימה לבנה, ומקיים טקסים עד היום.

11כלי המטבח

טאג׳ין: סיר חרס עם מכסה חרוטי. המכסה מחזיר את האדים לתבשיל, כך שהבשר מתרכך בכמות נוזלים קטנה.

סיר הקוסקוס: הקסקאס — סיר דו-קומתי: המרק מתבשל למטה, והקוסקוס מתרכך למעלה באדים שעולים דרך החורים.

בראד: קומקום התה, עשוי מתכת ובעל פייה ארוכה. מוזגים ממנו מגובה כדי ליצור קצף על פני התה.

הטס: מגש התה שעליו מגישים לאורחים — עגול, מנחושת או מפליז, חקוק בעבודת יד. במרוקאית: 'סיניה'.

12החינה

לקסווה לכבירה: 'השמלה הגדולה' — שמלת החינה של הכלה, קטיפה רקומה בחוטי זהב. נהוג להעבירה בירושה במשפחה.

החינה על היד: מניחים בכף היד עיסה מעלי חינה טחונים, כסימן ברכה. הכתם הכתום נשאר שבוע-שבועיים.

מגש החינה: מגש מעוטר שנכנס לאולם בליווי שירה, ועליו החינה, נרות דולקים, ממתקים ופרחים.

תרבוש: הכובע האדום של החתן, ובראשו גדיל שחור. חובשים אותו בטקס החינה, מעל ג׳לבייה או קפטן.

13מילים במרוקאית

בזאף: פירושה 'הרבה מאוד'. מילת הכמות הנפוצה, ומשמשת גם להדגשה: 'טעים בזאף', 'רחוק בזאף'.

שוויה: פירושה 'קצת', ההפך מבזאף. 'שוויה שוויה' — לאט לאט, בלי למהר.

מזיאן: פירושה 'טוב' או 'מצוין'. מילת אישור על אוכל, על מצב, או כתשובה לשאלה 'מה נשמע'.

ווילי ווילי!: קריאת הפתעה או צער, כמו 'אוי ואבוי'. נאמרת כשקורה משהו לא צפוי, גדול או קטן.

כל 52 הקלפים האלה בקופסה אחת.

₪109 לחפיסה · משלוח ₪19, חינם משתי חפיסות

להזמנה · ₪109