החינה, רביעייה 12 מתוך 13
טקס החינה המרוקאי נערך לפני החתונה, ובמשפחות רבות הוא מסמן את סוף תקופת הרווקות של הכלה ואת הפרידה מבית הוריה. במרכזו מריחת עיסת חינה על כפות הידיים של הכלה, החתן והאורחים, כברכה לאושר ולחיים טובים. בעבר ייחסו לחינה גם כוח לשמור מפני עין הרע ומזיקים.
בעבר נערכו לעיתים כמה ערבים כאלה, מערב של נשים בלבד ועד חינה גדולה לכל הקהילה. היום נהוג לרוב ערב אחד, עם מוזיקה, פיוטים ותהלוכה של מגשים. במשפחות רבות הכלה לובשת את לקסווה לכבירה, והגברים לובשים קפטן או ג׳לבייה וחובשים תרבוש. ברביעייה הזאת במשחק ארבעה קלפים מאוירים מהטקס.
פירושו 'השמלה הגדולה'. שמלת החינה של הכלה, מקטיפה רקומה בחוטי זהב, ונהוג להעבירה בירושה במשפחה.
לקסווה לכבירה, בערבית מרוקאית השמלה הגדולה, היא לבוש הכלה המסורתי של יהודי מרוקו. היא עשויה לרוב מקטיפה בצבע בורדו, רקומה בחוטי זהב ובסרטי זהב, ומורכבת מכמה חלקים: חצאית עוטפת, מקטורן קצר, לוח חזה רקום וחגורה. יש המסבירים ש-22 רצועות הזהב שעל החצאית מסמלות את 22 אותיות האל״ף-בי״ת.
עוד על לקסווה לכבירה
מניחים בכף היד עיסה מעלי חינה טחונים, כסימן לברכה. הכתם הכתום נשאר על היד כשבוע או שבועיים.
החינה היא עיסה מעלים מיובשים וטחונים של שיח הכופר, שמערבבים במים או בנוזל ריחני. השיח מוזכר כבר בשיר השירים: אשכול הכופר דודי לי. חומר הצבע שבעלים נקשר לעור, ולכן הכתם נשאר עד שהעור מתחלף. כשמסירים את העיסה הצבע כתום, ובימים הבאים הוא מכהה לחום-אדמדם.
עוד על החינה על היד
מגש מעוטר שנכנס לאולם בליווי שירה, ועליו החינה, נרות דולקים, ממתקים ופרחים.
מגש החינה הוא המגש שעליו מביאים לטקס את עיסת החינה. נהוג להכניס אותו בתהלוכה: בני המשפחה נושאים אותו לצד מגשים של מאכלים, נרות ופרחים, בשירה ובצהלולים, ובחלק מהמשפחות מלווים אותם מתופפים או להקה. כשהתהלוכה מגיעה, בני הזוג מתיישבים במקומם, ומתחילה מריחת החינה על ידיהם ועל ידי האורחים.
עוד על מגש החינה
הכובע האדום של החתן, ובראשו גדיל שחור. חובשים אותו בטקס החינה, מעל ג׳לבייה או קפטן.
תרבוש הוא כובע לבד גלילי, בלי מצחייה, לרוב בצבע אדום ועם גדיל בראשו. באירופה הוא ידוע בשם פז, על שם העיר פס, שממנה הגיע הצבע שבו צבעו את הלבד. המילה תרבוש באה מפרסית ופירושה כיסוי ראש. במרוקו הוא נשאר חלק מהלבוש החגיגי, גם בחצר המלוכה.
עוד על תרבושהטקס מסמן את המעבר של הכלה מרווקות לנישואים, ומריחת החינה נחשבת לברכה לאושר ולחיים טובים. יש שקושרים את המילה חינה לשלוש מצוות שהאותיות ח-נ-ה רומזות להן: חלה, נידה והדלקת נרות.
במסורת המרוקאית הטקס נערך לרוב יום או כמה ימים לפני החתונה. המועד משתנה ממשפחה למשפחה.
במשפחות רבות הכלה לובשת את לקסווה לכבירה, שמלת קטיפה רקומה בחוטי זהב, או קפטן. הגברים לובשים קפטן או ג׳לבייה וחובשים תרבוש, והנשים לובשות לרוב קפטנים רקומים ותכשיטי זהב.
רביעיית החינה היא אחת מ־13 הרביעיות ברביעיות של המלך.
52 קלפים מאוירים בקופסה אחת. 109 ש״ח לחפיסה, ועוד משלוח 19 ש״ח. שתי חפיסות ב־198 ש״ח ושלוש ב־267 ש״ח, עם משלוח חינם.