משחקים לחנוכה למשפחה: מעבר לסביבון, ובלי להדליק את הבית

חיפשנו באינטרנט משחקים לחנוכה למשפחה, ומצאנו הרבה אש. באתר אחד מציעים לכבות את הנרות באקדח מים, ומיד אחרי זה כותבים "שימו לב להיזהר כשמשחקים באש!"¹. באתר אחר הילדים מתחרים מי מכבה נר עם קשית בפה והידיים מאחורי הגב, והקורא היחיד שהגיב שם כתב שהרעיונות האלה מסוכנים ולא חינוכיים². ובמקום שלישי כל אחד מדליק גפרור ומספר נס קטן לפני שהגפרור נגמר³.

הכלל שלנו פשוט יותר: משחקים ליד הנרות, והאש נשארת בחנוכייה. חנוכה מתחיל השנה ביום שישי בערב, 4 בדצמבר, והנר השמיני נדלק ביום שישי שאחריו, 11 בדצמבר⁴. לכל אחד משמונת הלילות יש כאן משחק, לחצי השעה שהנרות דולקים, כשבני שש ובני שמונים יושבים סביב אותו שולחן. רוב המשחקים בחינם ובלי שום ציוד, כמה מהם בנינו ממנהגים של יהודי מרוקו, עיראק, תוניסיה וחלב, ואת אחד מהם, משחק קלפים, אנחנו מוכרים, עם החסרונות שלו.

חצי השעה שאחרי ההדלקה

יש מנהג שנשים לא עושות מלאכה בזמן שהנרות דולקים, או לפחות בחצי השעה שאחרי ההדלקה⁵. רפאל בן שמחון כותב את זה על יהודי המגרב: "הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקים"⁶. בחצי השעה הזאת סבתא לא עומדת ליד המחבת, וזה הזמן למשחק.

וממילא לא הולכים מהנרות. כבאות והצלה חוזרת על אותם כללים שנה אחרי שנה: "אסור להשאיר חנוכייה דולקת ללא השגחה!", החנוכייה עומדת על משטח יציב שלא נדלק, רחוק מווילונות ומפות, וילדים מדליקים רק כשמבוגר לידם^{7, 8}.

גם הסביבון, לפי אחד ההסברים, נולד מהישיבה ליד הנרות. באתר חב״ד בעברית כתוב:

מכיוון שיש לשבת ליד החנוכיה, המציאו משחק שיהפוך זמן זה לחויה נחמדה⁹

הסביבון, ברצינות

החוקים, למי ששכח: כל אחד שם בקופה שבאמצע כמה מטבעות או פריטים, ומסובבים בתור. נ' זה כלום, ג׳ לוקח את כל הקופה, ה' לוקח חצי, וש' או פ' שם מטבע אחד בקופה⁹. בדרך כלל כל שחקן מתחיל עם 10 עד 15 פריטים, וכשהקופה מתרוקנת כולם שמים בה שוב אחד¹⁰. בפרטים כל משפחה עושה מה שהיא רוצה. יש משפחות שבהן ש' שם שלושה, אחד לכל קו באות, ויש משפחות שבהן ה' מעגל את החצי כלפי מעלה. מי שנגמרו לו הפריטים יוצא, או לווה מסבא.

בקופה כדאי לשים צימוקים או אגוזים. עם מטבעות שוקולד, הקטנה אוכלת את הקופה באמצע הסיבוב.

הבעיה של הסביבון מוכרת לכל מי שישב לידו אחרי גיל עשר: הוא לא נגמר. המתמטיקאים תומס רובינסון וסוג׳ית ויג׳אי חישבו שככל שמתחילים עם יותר פריטים המשחק מתארך הרבה יותר, ורוברט פיינרמן הראה שמי שמסובב ראשון נמצא ביתרון, ואחריו מי שמסובב שני¹⁰. אז אם הילדה בת השש מתחילה כל ערב ומנצחת כל ערב, יש לזה הסבר מתמטי.

שלוש דרכים לשחק בו גם עם המבוגרים. סביבון על זמן: כל אחד מסובב, ומי שהסביבון שלו מסתובב הכי הרבה זמן מנצח. זה החוק של מייג׳ור ליג דריידל, ליגת סביבונים שפועלת בניו יורק מ־2007, לפי ויקיפדיה האנגלית¹⁰. אין ספירה ואין מטבעות, ובן חמש מתחרה בסבא בתנאים שווים.

סביבון למטרה. מציירים על דף גדול עיגולים אחד בתוך השני, של 20, 15, 10 ו־5 נקודות, מסובבים במרכז וסופרים איפה הסביבון נעצר. את זה מציעים בכיכר השבת¹, והוא דורש דף וטוש, אז לא בליל שבת.

שני סביבונים. כל אחד מסובב שני סביבונים בבת אחת, ורק כשיוצאת אותה אות פעמיים יש תוצאה. בשתי נ' נותנים הבטחה, בשתי ג׳ מעבירים את הסביבונים הלאה, בשתי ה' מבקשים פטור ממטלה בבית, ובשתי פ' אומרים מחמאה למישהו ליד השולחן. את זה מצאנו באתר שבי רגע³.

ועל המקור, בקצרה. הסיפור על הילדים שהסתירו את הספרים ושלפו סביבונים כשעברו היוונים מופיע גם בחוברת החנוכה של משרד החינוך¹². לסביבון יש היסטוריה ארוכה יותר, של משחק מזל אירופי שהגיע לגרמניה, ושם יהודי אשכנז אימצו אותו לחנוכה¹¹. את כל הסיפור, עם הקלפים ודמי החנוכה, כתבנו במנהגי חנוכה בעדות.

קלפים בחנוכה

בבתים באשכנז שיחקו בחנוכה בקלפים. בוויקיפדיה העברית כתוב ש״בעבר היה נהוג לשחק בקלפים בימי החנוכה", ושבכמה ספרי חסידות יש תוכחה על המנהג הזה⁵.

המשחק שהכי מזוהה עם זה הוא קוויטלעך, ביידיש פתקים. לפי המכלול זו חפיסה של 24 קלפים, זוגות זהים מ־1 עד 12, שמשחקים בה משחק דומה ל־21. הוא בא מהחסידות בגליציה, ושיחקו בו בעיקר בחנוכה ובפורים, בחלק מבתי אשכנז¹³. באתר החוקים פגט המטרה היא 21, וה12 שווה 12 או 9¹⁴. בבית אפשר לבנות חפיסה כזאת מחפיסה רגילה: לוקחים שני קלפים מכל ערך, מאס ועד מלכה, ומשחקים 21 על צימוקים. את ההתאמה הזאת עשינו אנחנו.

אצל יהודי גרמניה, לפי ויקיפדיה העברית, היה מקובל לשחק בחנוכה גם בפעמון ופטיש⁵, ולפי ויקיפדיה האנגלית זה משחק קוביות שהיה נפוץ באירופה במאה ה־19 ונעלם כמעט לגמרי אחרי מלחמת העולם השנייה²⁴. את החוקים שלו לא מצאנו במקור שאפשר לסמוך עליו.

בצד השני של הים חנוכה בכלל לא היה חג של קלפים. בן שמחון כותב ש״משחק הקלפים אינו מקובל על יהודי המגרב בחנוכה, כי אם בפורים", ועל הסביבון הוא כותב שהילדים לא הכירו אותו, ו״גם המבוגרים זר להם"⁶. במקום משחקים עשו בחנוכה סעודות ואכלו מטוגנים, כמו שכתוב גם בערך על חנוכה אצל יהודי מרוקו. בבגדאד, לפי לינדה מורל, הקלפים היו הבידור הגדול במסיבות של פורים, והרבה פעמים שיחקו על כסף קטן¹⁵. בערך על פורים בבגדאד יש גם משחק בשם דוסה, שהילדים קיבלו בשבילו דמי כיס. אז אם סבא מבגדאד אומר שקלפים זה לפורים, הוא צודק.

ומשחק קלפים שלא מחכה לפורים: רביעיות של העדה שלכם. 52 קלפים ב־13 רביעיות, עדה אחת לכל חפיסה, לשלושה עד שישה שחקנים מגיל 6, וסיבוב של כעשרים דקות²⁵. בחנוכה הוא עובד בגלל פרט אחד. בתחתית כל קלף רשומים ארבעת הקלפים של הרביעייה, כך שגם מי שעוד לא קורא את ההסבר יודע איזה קלף לבקש, ומבקשים אותו בשם, בקול רם. יש לו גם חסרונות. מי שבבית שלו יושבות שתי עדות ליד השולחן יצטרך לבחור אחת. המשחק עוצר בשישה שחקנים, אז בשולחן של שמונה משחקים בזוגות, וילד מתחת לגיל שש הולך בזוג עם סבתא. השם של כל קלף כתוב גדול, אבל השורות שמתחתיו קטנות. והחפיסה מגיעה בדואר רשום אחרי עד 12 ימי עסקים, כך שמה שמוזמן אחרי אמצע נובמבר כבר לא יגיע לנר הראשון. איך משחקים כתוב בחוקי רביעיות, והחפיסות של כל 26 העדות נמצאות בחנות.

משחקים מהמנהגים של העדות

המשחקים כאן הם המצאה שלנו. המנהגים שמאחוריהם אמיתיים, וליד כל אחד כתבנו מאיפה הוא. עוד מנהגים של העדות אספנו במהבית.

השרשרת של סבתא, מעיראק. ילידת בעקובה סיפרה ב־2019 לפרויקט התיעוד של לשונות היהודים על החנוכייה מכסף של אמא שלה: שמונה כוסות שהיו תלויות מהתקרה, עם שמן שומשום ומים, ובכל יום הוסיפו עוד כוס¹⁸. ילידת טוז ח׳ורמאטו זכרה ב־2021 שגם אצלם אמא שלה הכינה בחנוכה פתילה, ושמה איתה שמן ומים¹⁹. עוד עליה בערך החנוכייה התלויה. מזה בנינו את "ונתתי לסבתא". בערב הראשון מישהו אומר דבר אחד מהמטבח של סבתא, בערב השני הבא בתור חוזר עליו ומוסיף עוד אחד, וכך כל ערב, עד שבערב השמיני יש בשרשרת שמונה דברים, כמו הנרות. הקטנים אומרים מילה, וסבתא מתקנת את ההגייה.

ואל תהיו בטוחים שהמבוגרים ינצחו. בסיכום של שני מחקרים על משחק הזיכרון באתר פסיכולוגיה אמריקאי, ילדים בני שמונה השתוו למבוגרים, ובני חמש טעו פחות מהמבוגרים במקום של הקלפים²².

פסוקים של אור, ממרוקו. לפי בן שמחון, בכל אחד משמונת הימים, כשמוציאים את ספר התורה, שרים פסוקים על אור, כמספר היום של חנוכה, ואחד מהם הוא "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי"²⁰. המשחק שלנו: כל ערב, בתור, כל אחד אומר משפט, שורה משיר או פתגם שיש בו אור או נר, ובכל ערב משתתף עוד אחד. מי שחוזר על משהו שכבר נאמר מעביר את התור.

שיר בדלת, ממכנאס. במכנאס, כך כותב בן שמחון, המלמדים שלחו בחנוכה את התלמידים הקטנים מבית לבית במלאח, לבקש קמח וקטניות בשביל המורה, והילדים שרו בערבית יהודית חרוז שמברך את בעלת הבית²⁰. בגרסה שלנו הנכדים דופקים אחד אחד על דלת הסלון, כל אחד עם חרוז שהמציא לסבתא, והיא משלמת בספינג׳ או במטבע שוקולד. ככה דמי החנוכה באים עם עבודה.

הלילה השביעי, מתוניסיה. ראש חודש טבת, שנופל בתוך חנוכה, היה בתוניסיה, בג׳רבה ובלוב יום של נשים ובנות, בלי עבודה, ואסתר דגן קניאל סיפרה שהבנות "אחזו ידיים וביקשו סליחה על כל הרעות שעשו אחת לשנייה"²¹. השנה חג הבנות יוצא ביום חמישי, 10 בדצמבר, עם הנר השביעי⁴, ובערב הזה משחקות הסבתות, האימהות והנכדות, והבנים מגישים.

בסלון, עם מנורה

חנוכייה אנושית. בחוברת החנוכה של תוכנית ניצנים במשרד החינוך שמונה ילדים עומדים בשורה ועושים חנוכייה בגוף, ואחד הוא השמש, שעובר ו״מדליק" אותם בנגיעה¹². במשפחה גדולה זה תשעה אנשים ותשעה תפקידים, וסבא יכול להיות השמש בלי לקום מהכיסא.

תופסת צללים ותיאטרון צללים. באותה חוברת מדליקים מנורה רק בצד אחד של החדר, והתופס תופס כשהוא דורך על הצל של מישהו, בלי ידיים. בהמשך שלה יש תיאטרון צללים, עם דמויות גזורות על מקלות מאחורי סדין לבן, מנורה חזקה מאחור, וצלליות של ידיים¹². האור בשני המשחקים בא ממנורה או מפנס, והחוברת מבקשת לשים אותם במרחק בטוח.

שמונה הלילות של 2026

בכיפה הציע הרב יוני לביא ב־2016 נושא לכל ערב של חנוכה, לפי אות²³. לקחנו ממנו את הרעיון של ערב אחד ומשחק אחד, ובנינו לוח לשנה הזאת. שניים מהלילות הם ליל שבת, הראשון והשמיני, ולכן נתנו להם משחקים בלי כתיבה ובלי טלפון. עוד משחקים כאלה יש במשחקים לשולחן שבת. ומה להביא להורים לחנוכה, אם בכלל, כתבנו במתנה לחנוכה להורים.

• ביום שישי, 4 בדצמבר, הנר הראשון וליל שבת. פסוקים של אור, והדבר הראשון בשרשרת של סבתא.
• במוצאי שבת, 5 בדצמבר, הנר השני. סביבון בחוקים הרגילים על צימוקים, ואחריו סביבון על זמן.
• ביום ראשון, 6 בדצמבר, הנר השלישי. קוויטלעך מחפיסה רגילה, 21 על צימוקים, לגדולים.
• ביום שני, 7 בדצמבר, הנר הרביעי. תופסת צללים, ואחריה תיאטרון צללים מאחורי סדין.
• ביום שלישי, 8 בדצמבר, הנר החמישי. בחב״ד נותנים דמי חנוכה בדרך כלל בנר הרביעי או בחמישי²⁶, אז זה הערב של השיר בדלת והתשלום במטבעות שוקולד.
• ביום רביעי, 9 בדצמבר, הנר השישי. חנוכייה אנושית, ואחריה סביבון למטרה או שני סביבונים.
• ביום חמישי, 10 בדצמבר, הנר השביעי וחג הבנות. הבנות משחקות ובוחרות במה, והבנים מגישים.
• ביום שישי, 11 בדצמבר, הנר השמיני וליל שבת. השרשרת של סבתא מגיעה לשמונה, ואחריה החידון, בעל פה.

חידון בעל פה

את החידון הזה עושים בלי דף. אחד שואל, ומי שיודע עונה.

מה אומרות האותיות על הסביבון ביידיש? נישט, גאנץ, האלב, שטעל איין, כלומר כלום, הכול, חצי ותשים. ולמה בארץ יש פ' ובחוץ לארץ ש'? כי בארץ, בתחילת המאה העשרים, מורים ואחריהם משוררים החליפו את ש' בפ', נס גדול היה פה, והאדמו״רים של בלז ולעלוב עמדו על כך שהאות ש' תישאר¹¹.

מי קרא לסביבון כרכר? ביאליק, ב־1916. ומי כתב ראשון את המילה סביבון? דוד ישעיהו זילברבוש, בעיתון הצפירה ב־24 בדצמבר 1897, והוא גם טען שהמציא אותה. מאיפה באה המילה באמת, לפי ויקיפדיה העברית, עוד לא ברור. את השם קבע השיר של לוין קיפניס, "סביבון סוב סוב סוב", מ־1923¹¹.

כמה עלה הסביבון הכי יקר שנרשם בגינס? 70 אלף דולר. הוא עשוי זהב, ויש בו 222 יהלומים קטנים ואחד גדול¹¹.

איך קוראים לחנוכה בג׳והורי, השפה של יהודי ההרים מהקווקז? חנוכוי. ובארמית של יהודי כורדיסטן האיראנית? חנוכאה, ובאותו ניב חג הוא אילא.

באיזה חג שיחקו יהודי בגדאד בקלפים? בפורים¹⁵. ומה שיחקו בחנוכה יהודי גרמניה, חוץ מסביבון? פעמון ופטיש⁵.

ושאלה אחרונה. כמה נרות מדליקים בכל החנוכה? 44, עם השמש. וכמה מדליקה משפחה מחלב שנוהגת להדליק שני שמשים? 52, כמו בחפיסת קלפים^{16, 17}.