אילא
אילא היא 'חג' בארמית של יהודי כורדיסטן האיראנית, בניב לשנא נושן1. בזאכו אותה מילה נשמעת ʾeza, כמו בברכה איזא בריכא9.
שמות החגים
בניב הזה יש שמות משלו לחגי ישראל. פסח הוא פטירי2, שבועות הוא אסרתא3, סוכות סוכאי4, חנוכה חנוכאה5 וראש השנה ראשנה6. פורים נקרא ללנגי, ובמשפט 'פורים הוא אחד מחגי היהודים' מופיעה צורת הרבים של אילא, אילי7.
המשפטים המתועדים מתארים את החגים עצמם: בשבועות אוכלים מאכלי חלב3, בסוכות ישנים בסוכה4, חנוכה נמשך שמונה לילות5, ופסח הוא 'חג החירות'2.
אילא ואיזא
צליל שנשמע 'ז' בזאכו נשמע 'ל' בארביל ובכורדיסטן האיראנית, כמו במילה 'יד': איזא בזאכו, אילא בארביל8. גם 'חג' עובר את אותו שינוי, ʾeza בזאכו ואילא בלשנא נושן1, 9. בכתב עברי בלי ניקוד יוצא מכך ש'חג׳ ו'יד׳ נכתבות שתיהן אילא בלשנא נושן ואיזא בזאכו, ובכתב מנוקד הן נבדלות: אֵילַא לחג ואִילָא ליד1.
דוגמאות
- גַא אֵילַא אַסַרתַא אַכנִי כַאלַא לַבַּניַאת כְּכלֵכִי
- בחג השבועות אנחנו אוכלים מאכלי חלב
ראו גם
מקורות
- אֵילַא (holiday), Jewish Neo-Aramaic Living Dictionary. גַא אֵילַא אַסַרתַא ...
- פַּטִירֵי (Passover), Jewish Neo-Aramaic Living Dictionary. פסח
- אַסַרתַא (Shavuot), Jewish Neo-Aramaic Living Dictionary. שבועות, מאכלי חלב
- סוּכַּאֵי (Sukkot), Jewish Neo-Aramaic Living Dictionary. סוכות
- חַנוּכַּאֵה (Hanukkah), Jewish Neo-Aramaic Living Dictionary. שמונה לילות
- רֹאשַׁנַה (Rosh Hashanah), Jewish Neo-Aramaic Living Dictionary. ראש השנה
- לֵלַנגֵי (Purim), Jewish Neo-Aramaic Living Dictionary. לֵלַנגֵי כַא מְן אֵילֵי הוּלַאֵיַא
- Jewish Neo-Aramaic, Jewish Language Project
- The Neo-Aramaic Oral Heritage of the Jews of Zakho, Chapter 1: Proverbs, Oz Aloni, Open Book Publishers 2022