יהדות לוב

מי הם יהודי לוב

ההתיישבות היהודית הראשונה בלוב הייתה בקירנאיקה, במזרח המדינה, בתקופה ההלניסטית, ובשנים 115 עד 117 לספירה השתתפו יהודי קירנאיקה במרד התפוצות נגד רומא, שדוכא באכזריות¹. במאה החמש עשרה הגיעו לקהילה מעט ממגורשי ספרד, וב־1510, כשכבשו הספרדים את טריפולי, ברחו יהודים לאזורי ההרים של גריאן ותג׳ורה^{1, 2}.

בישראל חיו ב־2023 כ־9,700 ילידי לוב ועוד כ־51,400 ילידי ישראל שאביהם נולד בלוב, ובסך הכול כ־61,100 איש⁵. מחוץ לישראל קמה קהילה גדולה של יוצאי לוב ברומא, ולפי אחד המקורות היא כשליש מיהודי העיר¹.

טראבלסטרבלסיהחארה

הקהילות והערים

רוב יהודי לוב ישבו בטריפולי, ברובע היהודי שנקרא החארה². ב־1931 חיו בלוב כ־21,000 יהודים, כארבעה אחוזים מן האוכלוסייה, רובם בטריפולי, וב־1941 היו היהודים עדיין כרבע מתושבי טריפולי, ופעלו בה 44 בתי כנסת². בבנגאזי חיו במאה השמונה עשרה ובמאה התשע עשרה כ־400 משפחות יהודיות, וביוני 1939 3,653 יהודים². בסוף שנות הארבעים חיו בלוב כ־40,000 יהודים, ולפי מקור אחר יותר מ־38,000 ב־1948^{1, 2}.

לצד הערים ישבו יהודים בעיירות ובכפרים, ובהם עמרוס, זנזור, זאוויה, תג׳ורה ומסלאתה, שנפגעו בפרעות 1945¹⁰.

ברמת גריאן שבהרי נפוסה, דרומית לטריפולי, ישבו יהודים בכפרים שבתיהם ובתי הכנסת שלהם היו מערות חצובות באדמה, ורק בתי הקברות היו על פני הקרקע¹¹. ב־1906 ביקר שם הארכאולוג נחום סלושץ, ותיאר חצרות תת קרקעיות ששימשו מגורים, מטבחים ובתי מלאכה, ובהם עבדו נפחים יהודים¹¹. בכפר בני עבאס היה בית הכנסת במערה, ובתיגרינה נבנה בית הכנסת מעל הקרקע¹¹. אחרי עצמאות לוב עלו רוב יהודי גריאן לישראל, והקהילות האלה אינן קיימות עוד¹¹.

חארהטראבלס

מן העות׳מאנים ועד האיטלקים

בשנים 1551 עד 1711 הייתה לוב חלק מן האימפריה העות׳מאנית, ובשנים 1711 עד 1835 שלטה בה שושלת קרמאנלי¹. במאה השש עשרה הגיע לקהילה המקובל והרופא רבי שמעון לביא, שחיבר את הפיוט בר יוחאי ואת הפירוש כתם פז, ולו מייחסים התחדשות דתית בקהילה¹. ב־1793 כבש עלי בורגול את טריפולי והרג שלושה יהודים¹. מ־1835 חזרה לוב לשלטון עות׳מאני ישיר, וב־1861 הוקם בטריפולי ועד יהודי שהיה סניף של כל ישראל חברים¹.

ב־1911 כבשה איטליה את לוב ושלטה בה עד 1943¹. ביוני 1940 הוחלו על יהודי לוב חוקי הגזע של איטליה¹.

מלחמת העולם השנייה

בשנים 1940 עד 1943 עברה החזית בלוב כמה פעמים מיד ליד¹⁴. בכל פעם שנכנס הצבא הבריטי ללוב תמכו בו היהודים, ובכל פעם שחזרו האיטלקים נענשו על כך¹⁴. בפברואר 1942 הורה מוסוליני לפנות את יהודי קירנאיקה, ובשיירות משאיות שיצאו ממאי עד אוקטובר 1942 הועברו כ־2,600 מהם למחנה ג׳אדו, כ־180 קילומטרים מדרום מערב לטריפולי, ועוד כ־400 שוכנו בעיירות סמוכות⁴.

בצריף אחד נדחסו 300 עד 400 איש, פרצו מגפות של טיפוס, וקהילת טריפולי שלחה לעצורים כסף ומזון כשר⁴. במחנה מתו 562 איש מרעב, ממחלות ומהתעללות, והוא שוחרר בידי הצבא הבריטי בינואר 1943^{2, 4, 14}. יהודים בעלי נתינות בריטית, כ־870 איש, נשלחו למחנות מעצר באיטליה; אחרי הכיבוש הגרמני של איטליה בספטמבר 1943 נשלחו רובם ב־1944 לברגן בלזן ולאינסברוק רייכנאו, וכל יהודי לוב שנשלחו לברגן בלזן שרדו¹⁴.

הפרעות של 1945 ושל 1948

בימים 5 עד 7 בנובמבר 1945, בזמן הממשל הצבאי הבריטי, פרצו פרעות ביהודי טריפולי והעיירות שסביבה¹⁰. נהרגו בהן יותר מ־140 יהודים, ובהם 36 ילדים, נבזזו כמעט כל בתי הכנסת בטריפולי וחמישה מהם נהרסו, וכ־4,000 יהודים נותרו בלי קורת גג¹⁰. לפי מקור אחר נהרגו בפרעות 130 או 142 יהודים¹.

ביוני 1948 נהרגו בטריפולי 12 יהודים לפי מקור אחד ו־18 לפי מקור אחר, ו־280 בתים של יהודים נהרסו; בטריפולי השיבו יחידות הגנה עצמית יהודיות מלחמה, ובבנגאזי היו רק תקריות מעטות^{1, 2}. הפרעות של 1945 ושל 1948 היו מן הסיבות העיקריות ליציאה של 1949 עד 1951¹⁰.

העלייה לישראל

היציאה הותרה ב־1949, ומאז יצאו יהודים רבים בתוך זמן קצר². מקום המדינה ועד סוף 1951 עלו מלוב לישראל 30,972 איש, ובשנים 1952 עד 1960 עוד 2,079¹⁵. באוקטובר 1949 כבר יצאו כ־30 אחוז מיהודי לוב, ורוב 2,500 יהודי בנגאזי עלו עד סוף 1951^{1, 2}.

אחרי עצמאות לוב ב־1951 לא קיבלו היהודים אזרחות, ומ־1953 קיבלו תעודות מעבר חד פעמיות¹. חוק מ־1958 הורה על פירוק מוסדות הקהילה, וב־1962 הודיעה המדינה שהיהודים זכאים לאזרחות, אך מעטים קיבלו אותה¹. ב־1967 נותרו בלוב כ־6,000 עד 7,000 יהודים; אחרי מלחמת ששת הימים פרצו פרעות, ובחודש אחד פונו בעזרת הצי האיטלקי יותר מ־6,000 יהודים לרומא^{1, 2}. מן המפונים עלו לישראל כ־1,300, כ־2,200 נשארו באיטליה ורוב האחרים היגרו לארצות הברית². אחרי עליית קדאפי לשלטון ב־1969 יצאו גם רוב היהודים המעטים שעוד נשארו¹. היהודייה האחרונה יצאה מלוב ב־2002 או ב־2003^{1, 2}.

איפה התיישבו בישראל

עולי לוב היו בין המתיישבים הראשונים במקום שבו קמה אור יהודה: ב־1949 נכנסו עולים מלוב ומטורקיה לבתים הנטושים בכפרים שהיו שם⁶. בעיר שוכן המרכז למורשת יהדות לוב⁶. עולי לוב ייסדו גם מושבים, ובהם פורת, עלמה, אחיסמך, חצב וזיתן¹.

השפה

יהודי לוב דיברו ערבית יהודית טריפוליטאית, הקרובה לניב המקורי של תושבי הערים, ובה מילים מעברית, מאיטלקית ומארמית^{1, 3}. סוחרים השתמשו גם בשפת מגע יהודית איטלקית¹. לפי הערכה מ־1994 דיברו את השפה כ־30,000 איש בישראל וכ־5,000 באיטליה, וב־2014 היו רוב הדוברים בישראל בני יותר מ־60³. בישראל עברו רוב בני העדה לעברית, ובאיטליה לאיטלקית³.

יא פתאח בלא מפתאחחלאן אטואקחלאוות׳שך אלכעךפמיליהז׳ורנאלהסרוואלזג׳אריתמילות חיבה בעדות

חגים ומנהגים

לקהילה היו חגים ומועדים משלה: חג הבנות בראש חודש טבת; פורים אשראף בכ״ג בטבת, לזכר הצלה ב־1705; ופורים בורגיל בכ״ט בטבת, לזכר בריחתו של השליט עלי בורגול ב־1795¹. פורים אשראף מציין את סוף המצור שהטיל על טריפולי ב־1705 אבראהים אל שריף, הביי של תוניס, ונחגג בסעודה, במשלוח מתנות, בצדקה ובהימנעות ממלאכה; בשבת שלפניו קראו שיר מי כמוך שחיבר רבי שבתי טייאר¹². פורים בורגיל מציין את סוף שלטונו של עלי אל ג׳זאירלי, הוא עלי בורגול, שהטיל מסים כבדים במיוחד על היהודים¹². חג הבנות נשמר בלוב ובקהילות נוספות בצפון אפריקה, ונשים ונערות נפגשו בו לשיר, לרקוד ולסעוד⁸.

בליל ראש חודש ניסן עורכים את ליל הבסיסה: בוחשים תערובת של דגנים קלויים, שקדים ותמרים במפתח הבית, יוצקים עליה שמן ומבקשים ברכה ופרנסה לשנה החדשה⁷. במוצאי פסח ערכו את המימונה, שבפי יהודי לוב נקראה גם אלכאס ולנוואר או לילת אל מימונה, ואפו לכבודה את בולו אל מימונה, עוגת שמרים עגולה ובמרכזה ביצה קשה¹.

ליל הארבעיםלילת התנורראש חודש לבנאתבסיסהליל אליהו הנביאמחילה יא קהלחינההילולה

המטבח

בין המאכלים הידועים של יהודי לוב נמנים הקוסקוס, המפרום, החריימה והדפינה¹. המפרום הוא מאכל מטריפולי: פרוסות תפוח אדמה, ולעיתים חציל או ירקות אחרים, ממולאות בבשר טחון מתובל, מטוגנות ומתבשלות לאט ברוטב אדום⁹. מגישים אותו לרוב עם קוסקוס בסעודת השבת, ושמו בא מן המילה הערבית שפירושה טחון⁹. בישראל עבר המפרום ממטבח הבית גם למסעדות⁹.

מפרוםחריימהמסרןבסיסהספינזשקשוקהטבחהתה עם בוטניםכסכסודפינהקוסקוסחמיןשולחן שבת בעדות

הקהילה היום

בלוב עצמה אין היום קהילה יהודית^{1, 2}. בישראל פועלים מוסדות של יוצאי לוב, ובהם המרכז למורשת יהדות לוב, מרכז אור שלום ומכון גנזי רפאל להוצאה לאור^{1, 6}.

לקריאה נוספת

חיים סעדון (עורך), לוב, בסדרה קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים, מכון בן צבי, 2007¹³.

אדוין סרוסי, המסורות המוזיקליות של יהודי לוב, בתוך: לוב, מכון בן צבי, 2007, עמ' 159 עד 172¹³.

Sumikazu Yoda, The Arabic Dialect of the Jews of Tripoli (Libya), 2005³.

ציר זמן

115 עד 117

מרד התפוצות בקירנאיקה

1510

הכיבוש הספרדי של טריפולי

1705

האירוע שבזכרו נחגג פורים אשראף

1795

בריחת עלי בורגול; פורים בורגיל

1911

הכיבוש האיטלקי

1940

חוקי הגזע מוחלים על יהודי לוב

1942

מחנה ג׳אדו

1945

הפרעות בטריפולי, 5 עד 7 בנובמבר

1948

פרעות ביוני

1949

היציאה מותרת; שיא העלייה

1967

פרעות ופינוי היהודים האחרונים לרומא

2002

היהודייה האחרונה יוצאת מלוב