יהודי גאורגיה

נקראים גם: יהדות גאורגיה, עדה גאורגית, גאורגים, יוצאי גאורגיה, יהודי גרוזיה, יהודי גיאורגיה. גאורגית. 54 ערכים.

יהודי גאורגיה הם הקהילה היהודית הוותיקה של גאורגיה שבדרום הקווקז, שדיברה גאורגית ואת הניב היהודי שלה, וחיה בעיקר בקוטאיסי, בטביליסי ובעיירות של מערב המדינה^{2, 4, 5}. בשנות השבעים עלו לישראל כ־30,000 מבני הקהילה⁴. מכתב של 18 משפחות מגאורגיה, שנשלח ב־1969 לאו״ם בדרישה לעלות לישראל, היה לפי ראש הממשלה דאז ההתארגנות הקבוצתית הראשונה מסוגה בברית המועצות¹.

מי הם יהודי גאורגיה

יהודי גאורגיה קוראים לעצמם בדרך כלל גאורגים או יהודי גאורגיה, ובגאורגיה חיו לצדם גם יהודים אשכנזים, שהגיעו עם הסיפוח לרוסיה בתחילת המאה ה־19^{4, 5}. בגאורגיה חיו גם יהודי ההרים, שהם עדה נפרדת ונכתב עליהם ערך שער משלהם⁷. בישראל כונו בשנות השבעים גרוזינים, על פי השם הרוסי של גאורגיה, ובני העדה מחו על הכינוי, שרבים מהם רואים בו כינוי גנאי, ומאז פחת השימוש בו⁵. רוב בני הקהילה היו שומרי מצוות, ובישראל ביקשו בתי כנסת נפרדים ובתי ספר דתיים לילדיהם⁶.

סאקארתוולו

מאיפה באו: מסורות ותולדות

לפי מסורות הקהילה הגיעו היהודים לגאורגיה אחרי גלות עשרת השבטים או אחרי חורבן בית ראשון, והדבר שנוי במחלוקת^{4, 5}. הכרוניקה הגאורגית קרתליס צחוורבה, שנערכה במאה ה־11, מספרת על פליטים יהודים שקיבלו אדמה ליד מצחטה, ויש חוקרים שרואים בסיפורים האלה עיבוד כנסייתי⁵. מסוף המאה ה־14 ובמשך כ־500 שנה היו רוב היהודים בגאורגיה צמיתים של אצילים, של הכנסייה ושל בעלי אחוזות, ואפשר היה למכור אותם או לתת אותם במתנה^{4, 5}.

ב־1801 סיפחה רוסיה את מזרח גאורגיה, והצמיתות בוטלה בשנים 1864 עד 1871, אף שבתחילה לא שיפר הדבר את מצבם של רבים מן היהודים^{4, 5}. במפקד של 1835 היו הקהילות הגדולות בקוטאיסי, עם 1,476 יהודים, ובגורי, עם 1,040⁵. במאה ה־19 עלו נגד יהודי גאורגיה כמה עלילות דם; בעלילת סצ׳חרה מ־1878 הואשמו תשעה רוכלים יהודים ברצח ילדה, והם זוכו בבית המשפט בקוטאיסי^{4, 5}.

סוחרי קוטאיסי היו הקבוצה הגדולה ברשימות היתרי הסחר של המחצית השנייה של המאה ה־19, ונסעו עם סחורתם עד איסטנבול, מוסקבה, אודסה וורשה⁸. הם ייצאו בין השאר משי גולמי, פרוות וביצים, וכמה משפחות סוחרים הקימו מפעלים ובנקים⁸.

השפה: גאורגית יהודית

יהודי גאורגיה דיברו גאורגית, ולצדה ניב יהודי שלה, שדובריו קראו לו קיוורולי, איזראלורי, אוריולי או צ׳ווננבורי, 'שלנו'^{2, 3}. הניב מבוסס על גאורגית ונכתב בכתב הגאורגי, אבל אינו זהה לגאורגית הספרותית או לאף ניב אזורי². בתקופה הסובייטית דיברו בני הקהילה גם רוסית, ודוברי הניב נמנעו לא פעם מלהשתמש בו בפומבי משום שלעגו להם עליו³.

בניב השתמרו מילים עבריות וארמיות של חיי הדת והמשפחה, כמו חופה, מצה וכתובה, שקיבלה בניב את המשמעות 'נישואים', ולצדן ג׳מאאתי, המילה למניין, ונשה, 'ילדה', מארמית². סוחרי קוטאיסי פיתחו בסוף המאה ה־19 שפת סתרים למסחר, שבה הודבקו תחיליות וסופיות גאורגיות לשורשים עבריים; בצורה ויסוחארה, 'התמקחתי', משמש השורש העברי סוחר⁸. ב־1900 נמנו 30,534 דוברים של הגאורגית היהודית, והיום היא נחשבת שפה בסכנת הכחדה, בגאורגיה ומחוצה לה^{2, 3}.

ג׳מאאתי גוימי גמרג׳ובה מדלובה גנאצוואלה ואימה קארגי

ציונות ועלייה ראשונה

הקבוצה הראשונה של יהודי גאורגיה עלתה לארץ ישראל ב־1863, בעיקר מטעמי דת^{4, 6}. ב־1897 נוסד בטביליסי ארגון ציוני, וב־1903 השתתף הרב דוד באזוב מגאורגיה בקונגרס הציוני השישי⁴. ב־1906 החל לצאת בקוטאיסי עיתון ציוני ראשון בגאורגית⁵. ב־1916 חיו בירושלים 439 יהודים גאורגים, רובם סבלים^{4, 6}. אחרי 1924 דוכאה הפעילות הציונית בגאורגיה, והעברית הוצאה מבתי הספר⁵. ב־1929 הביאו פקידי הברון רוטשילד משפחות של יהודים גאורגים לבנימינה, לעבודה בחקלאות ובתעשיית הבשמים⁵.

בברית המועצות ומכתב 18 המשפחות

במלחמת העולם השנייה לחמו אלפי יהודים מגאורגיה בצבא האדום, והמוזיאון היהודי בטביליסי, שנפתח ב־1933, נסגר ב־1951⁵. בקוטאיסי של התקופה הסובייטית פעל ברחוב שאומיאני שוק לא חוקי של סחורות מיובאות, שהיה מרכז של מסחר יהודי⁸. לפני העלייה של שנות השבעים היו הריכוזים הגדולים בטביליסי ובקוטאיסי, וקהילות גדולות היו גם בעיירות כמו קולאשי, אוני וסצ׳חרה^{2, 5}.

לפי דברים שנאמרו בישיבת ממשלת ישראל ב־1969, השלטון בגאורגיה היה סובלני יותר מן השלטון בשאר ברית המועצות, ואפשר ליהודים לקיים ברית מילה, בר מצווה וחופה; מתוך 75 בתי כנסת פעילים בברית המועצות כולה, 20 היו בגאורגיה¹. באותה ישיבה הוערך מספר היהודים בגאורגיה בכ־110,000, ונאמר שכמחצית מכ־50,000 הבקשות לאיחוד משפחות שנשלחו מישראל לברית המועצות מאז 1968 היו בעבור יהודי גאורגיה¹. זו הערכה של ממשלת ישראל, והיא גבוהה בהרבה ממספרי המפקדים הסובייטיים של 1979 ו־1989; לפי הערכה אחרת מנתה הקהילה בשיאה עד כ־100,000^{4, 5}.

ב־6 באוגוסט 1969 שלחו 18 משפחות יהודיות מגאורגיה מכתב לוועדה לזכויות האדם של האו״ם, ובו ביקשו עזרה בקבלת היתרי עלייה לישראל¹. המכתב הועבר דרך שגרירות הולנד במוסקבה והגיע לישראל רק בתחילת נובמבר 1969¹. ב־10 בנובמבר 1969 הודיעה ראש הממשלה גולדה מאיר על המכתב ברדיו ובטלוויזיה, ושגריר ישראל באו״ם מסר אותו למזכ״ל הארגון¹. באותו חודש שלחו המשפחות מכתב שני¹. ב־19 בנובמבר 1969 דנה הכנסת במכתב וקבעה שקריאת המשפחות תירשם בדברי הכנסת כתעודה היסטורית, ועד סוף החודש נשלחה ההחלטה ל־73 מדינות¹.

באפריל 1970 הוקראו בכנסת חלקים מן המכתב השני¹. באותה שנה קיבלו רק כאלף יהודים מברית המועצות היתר לעלות¹. ביולי 1971 שבתה קבוצה של יהודים מגאורגיה רעב מול בניין הדואר במוסקבה^{5, 6}. עד סוף העשור היגרו מברית המועצות כ־225,000 יהודים, כשני שלישים מהם לישראל, ובהם רוב המשפחות שחתמו על המכתב¹.

העלייה לישראל והתיישבות

בשנות השבעים עלו לישראל כ־30,000 יהודים מגאורגיה, כ־17 אחוז מן המהגרים היהודים מברית המועצות באותן שנים^{4, 5}. מספר היהודים בגאורגיה ירד ל־28,300 במפקד של 1979 ול־24,800 ב־1989^{4, 5}. לפי נתון אחר ממפקד 1989 חיו אז בגאורגיה 16,054 יהודים⁵. מאז 1989 עלו לישראל עוד 21,134 יהודים מגאורגיה⁴. העלייה הייתה לא פעם קהילתית, ומשפחות שלמות ועיירות שלמות עלו יחד⁶.

בגלל מדיניות פיזור העולים ומחסור בדיור דרשו משפחות רבות לגור יחד, וכמה מהן איימו לחזור לגאורגיה⁶. גולדה מאיר מתחה ביקורת על הרצון להסתגר בשכונות נפרדות, ומשרד הקליטה הסכים לבסוף להקים ריכוזים של כ־200 משפחות ב־12 אזורים⁶. רוב העולים התיישבו בערי מישור החוף, ובהן לוד, בת ים, אשדוד, חולון ורחובות, וגם בירושלים, ורבים עבדו בתעשייה, בנמלים ובבנייה⁶.

המטבח

המטבח של יהודי גאורגיה הוא המטבח הגאורגי, עם אגוזי מלך, רימונים, חצילים, שזיפים חמוצים, שעועית אדומה ועשבי תיבול רבים, אבל בלי לערבב בשר וחלב⁷. בארוחות בשריות לא הוגשה גבינה, ויהודי קוטאיסי הכינו קרטופיליאני, מאפה פרווה במילוי תפוחי אדמה ובצל⁷. לשבת בישלו חליה, תבשיל בשר מתובל בח׳מלי סונלי, ולשבתות ולחגים הכינו סאטני, קרפיון מטוגן ברוטב אגוזים, תמרהינדי ועגבניות⁷. בין המאכלים היהודיים יש גם ח׳נאגי, כופתאות שבהן מערבבים אגוזי מלך טחונים⁷.

חצ׳אפורי חינקלי חליה סאציווי לוביו לוביאני פחאלי בדריג׳אני חרצ׳ו ח׳מלי סונלי טקמאלי אג׳יקה צ׳ורצ׳חלה גוזינאקי פלאמושי יין גאורגי שולחן שבת בעדות

חגים, מנהגים והסופרה

בחלק מן המשפחות אוכלים בשבת שבה קוראים את פרשת בשלח קורקוטי, דייסת חיטה שיש המשווים אותה למן⁷. לחנוכה מכינים לאבדה, לביבה של תפוחי אדמה ואגוזי מלך⁷. בחתונות רקדה אחת מבנות המשפחה עם עוגה קלועה שנקראת קבאלולי, והאורחים הניחו עליה כסף; בישראל נשמרה גרסה של המנהג באירוסין, שבהם מחליפים מטבעות⁷. יהודי גאורגיה הכינו בעצמם יין כדי לשמור על כשרותו, ואחרי העלייה, כשיין כשר היה זמין, המנהג כמעט נעלם⁷.

המטבח הגאורגי בנוי סביב הכנסת אורחים וסביב הסופרה, הסעודה החגיגית הגדולה, וגם אצל יהודי גאורגיה היא מרכז השמחות⁷.

סופרה טמאדה אלאוורדי סאדגהגרדזלו גאומרג׳וס גאגימרג׳וס קאנצי גילוצאב

משפחה ושמות משפחה

רוב שמות המשפחה של יהודי גאורגיה מסתיימים בשווילי, שפירושו בגאורגית 'ילד', כמו הסיומת דזה, 'בן'; הסיומת שווילי נפוצה במיוחד במזרח גאורגיה, וכיום היא נמצאת בכל המדינה^{5, 9}. בין משפחות הסוחרים הבולטות של קוטאיסי במאה ה־19 נמנו משפחות יעקובישווילי, אליגולשווילי, אנוקשווילי, תבדידישווילי וחננשווילי⁸. גם בשמות של רבנים ופעילים שמופיעים בתולדות הקהילה, כמו אלאשווילי ואליאשווילי, חוזרת אותה סיומת⁵.

שווילי דדה מאמא בביה בבואה גוגו ביצ׳ו מילות חיבה בעדות

הקהילה היום

לפי מקור ממשלתי גאורגי חיים בישראל כ־75,000 עד 80,000 יהודים גאורגים, והערכות אחרות, שכוללות את הדורות שנולדו בארץ, גבוהות יותר^{5, 6}. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מפרסמת נתון נפרד ליוצאי גאורגיה, שנכללים בנתון של יוצאי ברית המועצות לשעבר¹⁰. העברית היא השפה העיקרית של כל הדורות, והדור המבוגר מדבר גם גאורגית וגאורגית יהודית⁶. בגאורגיה עצמה נותרו קהילות קטנות, בעיקר בטביליסי ובקוטאיסי וגם בגורי, בפוטי ובבטומי². לפי אחת ההערכות חיים בה כ־13,000 יהודים, רובם בטביליסי⁴.

לקריאה נוספת

נתן אליאשווילי, היהודים הגרוזינים בגרוזיה ובארץ ישראל, תל אביב, 1975⁵.

רחל ארבל ולילי מגל (עורכות), בארץ גיזת הזהב: פרקים בתולדות יהודי גרוזיה ותרבותם⁵.

גרשון בן אורן, גאורגיה: דפי מידע ומקורות נבחרים, 2000⁵.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב ח״י המשפחות מגיאורגיה, 13 בינואר 2025¹.

ציר זמן

המאה ה־14: תחילת תקופת הצמיתות של יהודי גאורגיה
1801: רוסיה מספחת את מזרח גאורגיה
1863: הקבוצה הראשונה מגאורגיה עולה לארץ ישראל
1864 עד 1871: ביטול הצמיתות
1878: עלילת הדם בסצ׳חרה; הנאשמים זוכו בקוטאיסי
1903: הרב דוד באזוב בקונגרס הציוני השישי
1929: פקידי הברון רוטשילד מביאים משפחות מגאורגיה לבנימינה
1969: מכתב 18 המשפחות לאו״ם
1971: שביתת רעב של יהודים מגאורגיה במוסקבה
שנות השבעים: כ־30,000 עולים מגאורגיה
מאז 1989: עוד 21,134 עולים מגאורגיה

המילון כל 36

אלאוורדי העברת רשות הדיבור בסעודה מן הטמאדה לאורח שממשיך את הברכה
ארה לא
באטונו אדוני; גם 'כן?' בטלפון
בבואה סבא
בביה סבתא
ביז׳ו אחי, גבר (פנייה); גם כל הכבוד
ביצ׳ו היי, ילד; אחי (פנייה לנער או לבחור)
ג׳יגארי כבד; בדיבור אדם קרוב או טוב לב
ג׳מאאתי מניין (בגאורגית הכללית: התקהלות, קהל)
גאאמות בתיאבון
גאגימרג׳וס שתנצח; תשובה לשלום, ואיחול בשתייה
גאומרג׳וס שינצח, יחי; לחיים
גוגו ילדה, בחורה צעירה; גם פנייה בין חברות
גוימי לוזר, אדם טיפש או מיושן; במקור מי שאינו יהודי
גולי לב; גם הלב כמקום הרגשות
גילוצאב אני מברך אותך; מזל טוב
גמרג׳ובה שלום; מילולית קשור לניצחון
גנאצוואלה אני במקומך; יקירי, נשמה
דדה אמא; גם נזירה
דילה משווידוביסה בוקר טוב; מילולית בוקר של שלום
ואימה אוי, אוי לי; הפתעה, בהלה, כאב או שמחה
חו כן (בדיבור)
טמאדה מנהל השולחן ומציע הברכות בסעודה הגאורגית
לאמאזי יפה, נאה

כל 36 הערכים: המילון

המטבח

אג׳יקה אג׳יקה היא משחה חריפה גאורגית של פלפלים, שום, עשבים, תבלינים ומלח, שמתבלים בה בשר, ירקות ולחם.
בדריג׳אני בדריג׳אני הוא מאכל גאורגי של פרוסות חציל מטוגנות, שמגלגלים סביב משחה של אגוזי מלך, שום ועשבים ומקשטים בגרגרי רימון.
גוזינאקי גוזינאקי הוא ממתק גאורגי של אגוזי מלך קלויים שמבושלים בדבש, נלחצים לשכבה שטוחה ונחתכים למעוינים.
ח׳מלי סונלי ח׳מלי סונלי היא תערובת תבלינים יבשה גאורגית, ששמה פירושו 'תבלין יבש'.
חינקלי חינקלי הם כיסוני בצק גאורגיים במילוי בשר טחון ובצל, שנסגרים בקפלים רבים לראש מסובב ומבושלים במים.
חליה חליה היא תבשיל בשר של יהודי גאורגיה, מתובל בתערובת ח׳מלי סונלי ומוחמץ ברימון.
חצ׳אפורי חצ׳אפורי הוא לחם גאורגי ממולא גבינה: בצק שמרים שתופח, מקבל צורה עגולה או צורת סירה, מתמלא בגבינה ונאפה.
חרצ׳ו חרצ׳ו הוא מרק בשר בקר גאורגי סמיך עם אורז, שמחמיצים במחית שזיפים חמוצים ומתבלים בח׳מלי סונלי ובכוסברה.
טקמאלי טקמאלי הוא רוטב שזיפים חמוץ גאורגי, אדום או ירוק, שמוגש לצד בשר מטוגן או צלוי, עוף ותפוחי אדמה.
יין גאורגי יין גאורגי הוא היין שמייצרים בגאורגיה, בין השאר בשיטה עתיקה של תסיסה ויישון בכדי חרס גדולים שקבורים באדמה, הקווברי.
לוביאני לוביאני הוא לחם גאורגי ממולא שעועית מבושלת ומעוכה, שנאפה בדרך דומה לחצ׳אפורי אבל בלי גבינה.
לוביו לוביו הוא מאכל גאורגי של שעועית מבושלת, לרוב שעועית אדומה, עם בצל, שום, אגוזי מלך וכוסברה, שמוגש חם או קר.
סאציווי סאציווי הוא מאכל גאורגי של עוף או הודו ברוטב סמיך של אגוזי מלך, שום ותבלינים, שמוגש קר.
פחאלי פחאלי הוא מאכל גאורגי של ירקות מבושלים וקצוצים דק, שמעורבבים במחית אגוזי מלך, שום, בצל, חומץ ועשבי תיבול.
פלאמושי פלאמושי הוא קינוח גאורגי של מיץ ענבים מבושל, שמעבים בקמח עד שהוא מתקרש לפודינג סמיך, דומה לדייסה מתוקה.
צ׳ורצ׳חלה צ׳ורצ׳חלה היא ממתק גאורגי של אגוזים מושחלים על חוט, שטובלים כמה פעמים במיץ ענבים מעובה בקמח ומייבשים, עד שמתקבלת צורה של נר ארוך.
קובדארי קובדארי הוא לחם שמרים ממולא קוביות בשר, בצל ותבלינים, מחבל סוואנטי שבהרי גאורגיה.

מקורות

מכתב ח״י המשפחות מגיאורגיה (כתיבה: מיכה נוי), הכנסת, מרכז המחקר והמידע, 13 בינואר 2025. המכתב מ־6 באוגוסט 1969, ישיבת הממשלה, 110,000 יהודים בגאורגיה, 20 מתוך 75 בתי כנסת, דיון הכנסת
Judeo-Georgian (Tamari Lomtadze and Reuven Enoch), Jewish Language Website, HUC Jewish Language Project. שמות הניב, מילים עבריות, מספר הדוברים, הקהילות
Sociolinguistic Functions of Judeo-Georgian: History and Contemporaneity (Tamari Lomtadze), יד יצחק בן צבי, 2025. שמות הניב, הלעג, מצבו בישראל, שפה בסכנת הכחדה
Georgia: Virtual Jewish History Tour, Jewish Virtual Library. צמיתות, 1801, עלילות הדם, ציונות, 30,000 עולים בשנות השבעים, 21,134 מאז 1989
יהדות גאורגיה, ויקיפדיה העברית. קרתליס צחוורבה, מפקד 1835, עלילת סצ'חרה, 1863, הכינוי גרוזינים, ביבליוגרפיה
Georgian Jews in Israel, Wikipedia. הדרישה לגור יחד, 200 משפחות ב־12 אזורים (לפי Curtis ו־Chertoff, 1973), ערי ההתיישבות, אומדן ממשלת גאורגיה
A Taste of Jewish Georgian Cuisine (Vered Guttman), Aish, 2024. חליה, סאטני, ח'נאגי, קורקוטי, לאבדה, קבאלולי, יין ביתי
Jewish traders from Kutaisi and their secret language, Kutaisi.travel, לשכת התיירות של קוטאיסי. היתרי סחר 1866 ו־1867, משפחות הסוחרים, שפת הסתרים לפי פפיסמדובי
Georgian surname endings, Madloba.info. שווילי ודזה ופיזורן
שנתון סטטיסטי לישראל 2024, לוח 2.8: יהודים ואחרים, לפי ארץ מוצא וגיל, ממוצע 2023, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ארצות המוצא בלוח; גאורגיה נכללת בברית המועצות לשעבר