יהדות תימן

המילון כל 42

• אדכר משה זכור את משה; שים לב, חשוב שוב
• בדיעבד יהודי מפוקפק, שאינו מדקדק במצוות
• בלדי מקומי; נוסח התפילה התימני הקדום
• ג׳מביה פגיון קצר ומעוקל שנישא במותן
• גלבי ליבי, הלב שלי; מילת חיבה
• גרגוש כיסוי ראש לנשים בצורת ברדס, נסגר מתחת לסנטר
• דוכה חרוסת לפסח
• דיוואן ספר השירים לשמחות ולשבתות
• חרצבות אדם ריק מתורה וממעשים טובים, רע ובליעל; גם סחורה פחותה
• יכלה ויאבד שיכלה ויאבד מן העולם
• לבה רביד, תכשיט צוואר מכסף
• לילת אלסלאם ליל הברכות: הערב שבמוצאי היום הראשון של פסח
• לשון הגרי השפה הערבית; מילולית 'לשון הגר'
• מורי אדוני; תואר לרב, לחכם, למלמד ולשוחט
• ממזרתא ממזרת; קללה לאישה או לנערה
• מנודה מוחרם, שנידו אותו; כינוי גנאי
• מסחגה אבן שחיקה לסחוג
• סחן מגש קטן מנחושת או ממתכת
• סרכא פגם בריאה של בהמה; בקללה: שיבוא עליך חולי או נגע
• עיד חג
• עיד אלסראג חג הנר, חנוכה
• עיד אלערשה חג הסוכה, סוכות
• עיד אלפטיר חג המצות, פסח
• עיד אלקראקר חג הכוסות, פורים

כל 42 הערכים: המילון

המטבח

• בינת אלסחן בינת אלסחן, שבקרב יהודי תימן בישראל נקראת לרוב סבאיה, היא מאפה של שכבות בצק דקות מאוד עם הרבה שומן, שנאפה בתבנית עגולה ומוגש עם דבש וסמנה או עם עגבנייה מגוררת וסחוג.
• ג׳חנון ג׳חנון הוא מאפה שבת שמקורו ביהודי עדן: גלילים של בצק דק ושמנוני שנאפים לאט כל הלילה בסיר סגור, ונאכלים בבוקר שבת.
• ג׳עלה ג׳עלה היא תקרובת של פיצוחים קלויים ופירות שיהודי תימן הגישו בשבתות, בחגים ובשמחות.
• זלביה זלביה היא מאפה של בצק שמרים רך שמטוגן בשמן עמוק משני צדדיו ונאכל חם, עם דבש או סוכר.
• חוואיג׳ חוואיג׳ הוא שם של שתי תערובות תבלינים מן המטבח התימני: אחת למרק, צהובה מכורכום, ואחת לקפה, עם זנגביל, הל וקינמון.
• חילבה חילבה היא מטבל של המטבח התימני מזרעי גרגרנית יוונית, שמושרים לילה, נטחנים עם שום ולימון ומוקצפים עם מים לקצף בהיר ויציב.
• כובאנה כובאנה היא לחם שמרים של יהודי תימן, עשיר בשומן, שנאפה כל הלילה בסיר סגור בחום נמוך ונאכל בבוקר שבת.
• כעך תימני כעך תימני הוא מאפה אפוי של יהודי תימן, מבצק סמיך של קמח, שמן, ביצים וסוכר עם מעט קצח, שנמרח בחלמון לפני האפייה.
• לחוח לחוח הוא לחם שטוח של יהודי תימן, רך וספוגי, שנעשה מבלילה מותססת שנשפכת על מחבת חמה.
• מלאווח מלאווח הוא לחם שטוח ועגול של יהודי תימן מבצק עלים, שמטוגן במחבת עד שהוא זהוב ופריך.
• מרק רגל מרק רגל הוא מרק של המטבח התימני מרגלי בקר ועצמות מח, שמתבשלים זמן רב עם תבלינים, בדרך כלל חוואיג׳.
• מרק תימני מרק תימני הוא מרק בשר או עוף צהוב של יהודי תימן, מתובל בחוואיג׳ למרק ומתבשל זמן רב עם ירקות ותפוחי אדמה.
• סחוג סחוג הוא ממרח חריף מן המטבח התימני, מפלפלים חריפים כתושים עם שום, כוסברה ותבלינים.
• סלוף סלוף הוא לחם שטוח, גדול ועבה של יהודי תימן, שנאפה בטאבון או במחבת מכוסה בלי שהופכים אותו.
• סמנה סמנה היא חמאה מזוקקת של המטבח התימני, שמשמשת לאפייה ולבישול ומתובלת לרוב בזרעי חילבה קלויים.
• פתות פתות הוא שם כללי למאכלים של יהודי תימן שנעשים מלחם שטוח קרוע לחתיכות, בדרך כלל לחם של אתמול.
• קישר קישר הוא משקה חם מתימן שמבשלים מקליפות פרי הקפה, ולא מן הפולים הקלויים עצמם, ומתבלים בזנגביל ולפעמים בקינמון.
• שאוויה שאוויה היא צלי בשר של יהודי תימן עם תבלינים, שנאכל בדרך כלל בשבת, בחגים ובערב פסח, ולצידו נהוג לשתות ערק.

מתכונים

• ג׳חנון ג׳חנון הוא מאפה של בוקר שבת: דפי בצק דקים מאוד, מרוחים בחמאה או בסמנה, מגולגלים לגלילים ונאפים בסיר סגור כל הלילה בחום נמוך.
• זלביה זלביה היא בצק שמרים רך ודליל שמטוגן בשמן עמוק בחתיכות לא אחידות, עד שהוא שחום משני הצדדים, ונאכל חם עם דבש או סוכר.
• חוואיג׳ למרק חוואיג׳ למרק הוא תערובת התבלינים הצהובה של המטבח התימני: כמון ופלפל שחור בכמות שווה, כורכום, כוסברה והל, שנקלים ונטחנים יחד.
• חילבה חילבה היא מטבל תימני מגרגרנית יוונית טחונה, שמושרית במים כמה שעות ואז מוקצפת עם מים, לימון וסחוג לקצף בהיר.
• לחוח לחוח הוא לחם שטוח וספוגי מבלילה של קמח, מים ושמרים, שתופחת כשעה ונאפית במחבת מצד אחד בלבד, עד שהצד העליון מתמלא חורים קטנים.
• מלאווח מלאווח הוא לחם עלים שטוח שמטוגן במחבת: בצק פשוט של קמח, מים ומלח נמתח לדף דק, נמרח בשומן ומקופל כמה פעמים, ואחרי מנוחה מרדדים אותו לעיגול ומטגנים עד שהוא זהוב משני הצדדים.
• מרק תימני מרק תימני הוא מרק עוף או בשר צהוב, שמתבשל עם בצל, גזר, סלרי ותפוחי אדמה ומתובל בחוואיג׳ למרק.
• סחוג סחוג הוא ממרח חריף תימני מפלפלים חריפים ירוקים, שום וכוסברה, שנטחנים יחד עם כמון, הל, פלפל שחור ומלח לעיסה גסה.

מנהגים וחגים

• אבלות במנהג תימן אבלות במנהג תימן היא סדר הקבורה, השבעה והניחום של יהודי תימן, שחלק ממנו נשמר אצל יוצאי תימן בישראל.
• אשמורות ויום הכיפורים בתימן אשמורות הוא שמן של הסליחות אצל יהודי תימן, שנאמרו אחרי חצות הלילה בכל חודש אלול ובעשרת ימי תשובה.
• הגייה תימנית הגייה תימנית היא מסורת ההגייה של העברית שבפי יהודי תימן, בקריאה בתורה, בתפילה ובלימוד.
• התפילה בבית הכנסת התימני התפילה בבית הכנסת התימני שמרה מנהגים שנעלמו ברוב הקהילות: ישיבה על מחצלות על הרצפה, נפילת אפיים של ממש על הקרקע בתחנון, קריאת שמע בקול רם ובצוותא, והתעטפות בטלית בכל התפילות.
• חינה תימנית חינה תימנית היא טקס שעורכים לכלה ולחתן לפני החתונה, ובו מורחים על כפות ידיהם עיסה אדומה מעלי צמח החינה.
• חתונה תימנית חתונה תימנית היא סדר החתונה של יהודי תימן, שנמשך בתימן שבעה ימים של שירה וריקוד, ובו נערכו טקסים נפרדים לגברים ולנשים.
• כניס הכניס היה תלמוד התורה של הבנים בקהילות תימן, שבו לימד המורי ילדים מגיל שלוש בערך לקרוא את התורה, את התרגום ואת התפילה.
• לבוש הגברים היהודים בתימן לבוש הגברים היהודים בתימן כלל קפטאן כהה עד מתחת לברכיים, בד כרוך במקום מכנסיים, כובע קטן עם מצנפת, פאות ארוכות וטלית שנלבשה כל היום.
• לבוש הנשים היהודיות בתימן לבוש הנשים היהודיות בתימן כלל שמלה ארוכה וכהה, מכנסיים צרים עם רקמת כסף בתחתיתם, וכיסוי ראש בצורת ברדס, הגרגוש, שהבדיל בצנעא בין יהודיות למוסלמיות.
• לידה וברית מילה במנהג תימן לידה וברית מילה במנהג תימן הם המנהגים שליוו אצל יהודי תימן את הולדת הילד, מן השמירה על היולדת ועד ברית המילה והעלייה לתורה של האב.
• ליל הסדר התימני ליל הסדר התימני הוא סדר ליל פסח כפי שנהגו בו יהודי תימן, לפי נוסח הסידור התימני ופסיקת הרמב״ם.
• סוכות בנוסח תימן סוכות בנוסח תימן הוא חג הסוכות כפי שנהגו בו יהודי תימן: ברכה על האתרוג התימני, זן גדול ללא מיץ שהגיע לארץ עם העולים, והקפה אחת בכל יום עם שלושה פיוטי הושענא לפי הסדר של רב סעדיה גאון.
• ספר תורה תימני ספר תורה תימני הוא ספר תורה שנכתב לפי מסורת הסופרים של יהודי תימן, אחת משלוש מסורות הכתיבה של ספר התורה לצד האשכנזית והספרדית.
• קריאת התורה בנוסח תימן קריאת התורה בנוסח תימן נבדלת משל שאר העדות בשני מנהגים עיקריים: כל עולה לתורה קורא בעצמו את הקטע שלו, ואחרי כל פסוק נקרא בקול תרגום אונקלוס הארמי, לרוב בפי ילד.
• ראש השנה בנוסח תימן ראש השנה בנוסח תימן הוא ראש השנה כפי שנהגו בו יהודי תימן: סדר סימנים בלילה הראשון בלבד, סדר תקיעות לפי הרמב״ם, ובקהילות רבות תקיעה בשופר ארוך ומסולסל מקרן הקודו, שנקרא בפי רבים שופר תימני.
• שבועות בנוסח תימן שבועות בנוסח תימן הוא חג השבועות כפי שנחגג בקהילות תימן, שבו נקרא החג בפי רבים עצרה.
• שבת תימנית שבת תימנית היא השבת כפי שנהגו בה יהודי תימן ויוצאיהם: לבוש לבן וטלית לכל היום, קריאה בתורה עם תרגום, שירת דיוואן בלי ריקוד ובלי תיפוף, ומאפים שנאפים כל הלילה ונאכלים בבוקר.
• תשעה באב בנוסח תימן תשעה באב בנוסח תימן הוא צום החורבן כפי שנוהגים בו יהודי תימן, שבחלק מהלכותיו הולכים אחר לשון המשנה והרמב״ם: הימנעות מבשר ויין רק בסעודה המפסקת, אמירת תחנון ביום הצום, ותרגום ההפטרה לארמית.

מקומות

• בית סלם בית סלם היא שכונה קטנה בירושלים, ליד שכונת בית ישראל, שקנו ובנו לעצמם עולי תימן משנת 1894 בערך.
• דמאר דמאר, או ד׳מאר, היא אחת הערים הגדולות ברמה של תימן, מדרום לצנעא, ובה ובכפרי הסביבה חיה קהילה יהודית שמסורתה דמתה לזו של צנעא.
• חבאן חבאן היא עיר במזרח תימן, כ־300 קילומטרים מצפון מזרח לעדן, שבה חיה עד 1950 קהילה יהודית קטנה ונבדלת.
• כפר השילוח כפר השילוח, הנקרא גם כפר התימנים, היה שכונה של עולי תימן במדרון המערבי של הר הזיתים בירושלים, בתוך תחום סילואן, משנות ה־80 של המאה התשע עשרה ועד 1938.
• כפר מרמורק כפר מרמורק הוא מושב העובדים הראשון של יוצאי תימן בארץ, שנוסד ב־1930 ליד רחובות על אדמות שנרכשו מן הכפר הערבי זרנוגה, ונעשה בסוף שנות הארבעים שכונה של רחובות.
• כרם התימנים כרם התימנים היא שכונה בדרום מרכז תל אביב, בין רחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל, שהקימו עולים מתימן בראשית המאה העשרים.
• נחליאל נחליאל היא שכונה בחדרה שהקימו ב־1912 עולים מדרום תימן שבאו בעליית יבנאלי, על הגבעה שליד נחל חדרה.
• נחלת צבי נחלת צבי היא שכונה בירושלים שבנו לעצמם עולי תימן בסוף המאה התשע עשרה, בין בית ישראל לשכונת הבוכרים, בעזרת הלוואה מן הברון מוריץ הירש.
• עדן עדן היא עיר נמל בדרום תימן, שבה חיה קהילה יהודית ותיקה עד 1967.
• צנעא צנעא היא בירת תימן ומקומה של הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר בתימן, שהתקיימה בעיר יותר מאלף שנה, עד העלייה הגדולה ב־1949 עד 1950.
• צעדה צעדה, או סעדה, היא עיר בצפון תימן ומרכז המחוז הצפוני ביותר שבו חיו יהודים.
• ראש העין ראש העין היא עיר במרכז ישראל שקמה על בסיס מחנה העולים והמעברה של עולי תימן ב־1949 ו־1950.
• רדאע רדאע היא עיר במרכז תימן, כ־150 קילומטרים מדרום מזרח לצנעא, שבה חיה אחת הקהילות היהודיות הגדולות בתימן.
• שעריים שעריים היא שכונה של עולי תימן בדרום רחובות, שנוסדה ב־1909 בשביל פועלים חקלאיים תימנים, ואחרי מלחמת העולם הראשונה נעשתה שכונת התימנים הגדולה בארץ.
• שרעב שרעב היא מחוז בדרום מערב תימן, בין איב לתעז, שבו ובסביבתו חיו עד 1949 יותר מ־10,000 יהודים בכ־130 יישובים.
• תעז תעז היא עיר בדרום מערב תימן, השלישית בגודלה במדינה, שבה חיה קהילה יהודית ובה קבור המשורר רבי שלום שבזי.

היסטוריה

• גזירת היתומים גזירת היתומים היא תקנה של שלטון האימאמים הזיידים בתימן, שלפיה יתום יהודי שטרם הגיע לבגרות נלקח מן הקהילה ומחונך כמוסלמי.
• גלות מוזע גלות מוזע היא גירושם של רוב יהודי תימן ב־1679 (תל״ט) אל מוזע, אזור שפלה מלוח ולוהט סמוך לחוף ים סוף, בצו האימאם אלמהדי.
• יהודים בתימן היום יהודים בתימן היום הם שרידים בודדים של הקהילה שנשארה בתימן אחרי העלייה הגדולה של 1949 עד 1950.
• יציאת יהודי עדן יציאת יהודי עדן היא עזיבתה של הקהילה היהודית של עיר הנמל עדן, משנות ה־40 של המאה העשרים עד 1967.
• מבצע על כנפי נשרים מבצע על כנפי נשרים הוא המבצע שבו הוטסו רוב יהודי תימן לישראל מעדן, מדצמבר 1948 עד ספטמבר 1950.
• מחלוקת דור דעה מחלוקת דור דעה היא המחלוקת שפרצה בקהילת צנעא בשנים 1913 ו־1914 בין תנועת דור דעה של הרב יחיא קאפח, שהתנגדה לקבלה ולספר הזוהר וביקשה לחזור לדרכו של הרמב״ם, ובין מתנגדיה.
• מחנה גאולה מחנה גאולה, הנקרא גם מחנה חאשד, היה מחנה המעבר שהקים הג׳וינט ליד עדן בשביל יהודים מתימן שחיכו לעלות לארץ ישראל, משנות ה־40 של המאה העשרים עד 1950.
• עליית אעלה בתמר עליית אעלה בתמר היא העלייה הקבוצתית הראשונה של יהודי תימן לארץ ישראל בעת החדשה, בשנים 1881 עד 1882 (תרמ״א עד תרמ״ב), כמה חודשים לפני העלייה הראשונה.
• עליית יבנאלי עליית יבנאלי היא גל העלייה מתימן בשנים 1911 עד 1914, שבא בעקבות שליחותו של שמואל יבנאלי מטעם המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית.
• פרעות עדן פרעות עדן הן הפרעות ביהודי העיר עדן מ־2 עד 4 בדצמבר 1947, ימים ספורים אחרי החלטת החלוקה של האו״ם.
• פרשת ילדי תימן פרשת ילדי תימן היא פרשת היעלמותם של תינוקות ופעוטות של עולים חדשים בישראל בשנים 1948 עד 1954, כשני שלישים מהם ממשפחות שעלו מתימן.
• תימני כנרת תימני כנרת הוא הכינוי לקבוצת משפחות של עולים מתימן שהתיישבו ב־1912 בבית המוטור ליד חוות כנרת, ואחרי כ־18 שנים הועברו בעל כורחם לכפר מרמורק ליד רחובות, כדי לפנות את הקרקע לקבוצת כנרת.

מוזיקה

• אהבת הדסה אהבת הדסה הוא שיר חתונה אלגורי של רבי שלום שבזי, משורר יהודי תימן במאה השבע עשרה, שעוסק בכיסופים לגאולה ולציון.
• אם ננעלו אם ננעלו הוא פיוט של רבי שלום שבזי מן המאה השבע עשרה, בבתים עבריים וערביים לסירוגין, שמושר בשמחות של יהודי תימן ובעיקר בחתונות.
• מוזיקה תימנית בישראל מוזיקה תימנית בישראל היא השם הכולל לשירתם של זמרות וזמרים יוצאי תימן, ולשירים שנשמעו תימניים, בזמר העברי מאז שנות השלושים: מברכה צפירה ושושנה דמארי, דרך זמרי כרם התימנים והשירה התימנית בערבית יהודית, ועד עפרה חזה.
• פח תימני פח תימני הוא הכינוי לתיפוף על פח ריק או על מגש מתכת, הצחן, שליווה אצל יהודי תימן את השירה והריקוד במקום כלי נגינה.
• צעד תימני צעד תימני הוא צעד ריקוד בן שלושה צעדים ועצירה, בקצב "מהיר, מהיר, איטי", שמקורו בריקוד של יהודי תימן.
• שירת הדיוואן שירת הדיוואן היא שירת הגברים של יהודי תימן בשבתות, בחגים ובשמחות, מתוך ספר השירים הנקרא דיוואן.
• שירת הנשים התימניות שירת הנשים התימניות היא מסורת שירה בעל פה של נשות יהודי תימן, בערבית התימנית ולא בעברית, שעברה מאם לבת.
• שירת שבזי שירת שבזי היא קורפוס השירים והפיוטים של רבי שלום שבזי, משורר ומקובל מן המאה השבע עשרה שחי בשרעב ובתעז, בעברית, בארמית ובערבית יהודית.