כפר מרמורק
כפר מרמורק הוא מושב העובדים הראשון של יוצאי תימן בארץ, שנוסד ב־1930 ליד רחובות על אדמות שנרכשו מן הכפר הערבי זרנוגה, ונעשה בסוף שנות הארבעים שכונה של רחובות.
איך נוסד
לפי החוקרת דינה גרייצר, התיישבות יוצאי תימן ברחובות החלה ב־1908, ובשנת 1909 קמה לידה שכונת שעריים. עם השנים גדלה בה הצפיפות, והמוסדות חיפשו פתרון1. אדמות זרנוגה נרכשו ב־1926, כאלף דונם לפי גרייצר1 וכ־1,100 דונם לפי מקור אחר2. גם על הרוכשים יש שתי גרסאות. לפי גרייצר נרכשה האדמה בשיתוף עם חברה מיסודם של יהודי צרפת, שבה פעל בסוף ימיו המנהיג הציוני ד״ר אלכסנדר מרמורק, ממקורביו של הרצל, ולכן נקרא המושב על שמו1. לפי גרסה אחרת רכשה את האדמה הקרן הקיימת בעזרת תרומה של מרמורק2. מרמורק נפטר ב־1923, שבע שנים לפני ייסוד המושב1.
הראשונים שהתיישבו במקום, באב תר״ץ, 1930, היו עשר משפחות תימני כנרת, יוצאי מחוז שרעב, שנאלצו לעזוב את בית המוטור ליד הכנרת1. לפי גרייצר, עיתוי הייסוד נבע מן העקירה מכנרת יותר מן הצפיפות בשעריים1. ב־1931 קיבלו 35 משפחות משעריים כמחצית האדמות, אבל עברו לגור בכפר רק בשנים 1932 ו־1933, כשהושלמה בניית הבתים. רובן היו יוצאות מחוזות צעדה וחיידאן, והפער בינן ובין יוצאי שרעב היה מקור לסכסוכים בכפר1.
השנים הראשונות
עבודות ההכנה, החריש העמוק, החלוקה לחלקות, הגידור ואספקת המים, התעכבו שנתיים ושלוש אחרי בוא המתיישבים1. הקרן הקיימת חפרה באר ובנתה בריכה, אבל עברו כשלוש שנים עד שאפשר היה להשתמש בהן. יותר משנתיים נשאו יוצאי כנרת מים על גבם מבארות הפרדסים הסמוכים1. עד העלייה לקרקע מתו ממחלות שתי משפחות שלמות של יוצאי כנרת1.
במושב קיבלה כל משפחה בית, רפת, לול, פרדס קטן ומגרש לירקות, וכתבה מאוגוסט 1931 מתארת עשרה דונמים לכל משפחה2. יוצאי כנרת נשאו את שם המשפחה מרגלית: לפי עדותם, חיים נחמן ביאליק הציע את השם לרב הקהילה, הרב דוד בן ישראל צאירי, והמשפחות קיבלו אותו, מלבד הרב עצמו1.
מושב שנעשה שכונה
בשנים 1934 עד 1936 הגיעו כשבעים משפחות של עולים חדשים ממחוז שרעב, שביקשו לגור ליד הרב צאירי. הם לא קיבלו קרקע מן הקרן הקיימת, וקנו חלקים מזכויותיהם של המתיישבים1. משפחות נוספות משרעב הגיעו ב־1939, וב־1944 מנה הכפר 861 תושבים1. מכירת הקרקע לבנייה וסגירת שוקי הייצוא בשנות המלחמה צמצמו את החקלאות, והמושב הפסיק לפעול כמסגרת משקית1, 2. לפי גרייצר סופח לרחובות בתש״ח, ולפי מקור אחר החליטה על כך עיריית רחובות בינואר 1949 ומשרד הפנים אישר בספטמבר אותה שנה1, 2.
במרכז השכונה כיכר על שם רבי שלום שבזי, ובה בית כנסת תימני גדול שנקרא גם הוא על שמו. הרחוב הראשי נקרא על שם הרב דוד ישראל, מייסד הכפר2. הרב ישי שרעבי כיהן כרב השכונה כארבעים שנה2.
ראו גם
מקורות
- בין בדלנות להשתלבות: התיישבות יוצאי תימן בכפר מרמורק, דינה גרייצר, קתדרה 14, יד יצחק בן צבי, 1980. 1908 ו־1909 ברחובות; רכישת 1926; עשר משפחות מכנרת באב תר״ץ; 35 משפחות משעריים; עיכובים ומים; ביאליק ושם מרגלית; כשבעים משפחות משרעב; 861 תושבים ב־1944; סיפוח בתש״ח
- שכונת מרמורק, ויקיפדיה העברית. 1,100 דונם; כתבה מ־1931; סיפוח ב־1949; כיכר שבזי; הרב דוד ישראל; הרב ישי שרעבי