יהודי טורקיה

מי הם יהודי טורקיה

בטורקיה חיו יהודים עוד לפני הכיבוש העות׳מאני: כשכבש מהמט השני את קונסטנטינופול ב־1453 מצא בה קהילה יהודית רומניוטית, דוברת יוונית¹. אחרי גירוש ספרד הגיעו לאימפריה מגורשים רבים, והספרדים היו לרוב הגדול של יהודי המדינה; ב־2021 היו הספרדים כ־96 אחוז מן הקהילה בטורקיה¹. לאימפריה הגיעו גם יהודים שגורשו מבוואריה ב־1470, מאפוליה ב־1537 ומבוהמיה ב־1542¹.

יהודי טורקיה היו חלק מעולם דוברי הלאדינו של האימפריה העות׳מאנית, יחד עם יהודי יוון, בולגריה ויוגוסלביה, שעליהם נכתב ערך השער של יהודי הבלקן⁷. בישראל העברית היא השפה העיקרית של כל הדורות, והדור המבוגר מדבר גם לאדינו, צרפתית וטורקית⁴.

יהודי הבלקןארקדש

באימפריה העות׳מאנית

העות׳מאנים כבשו את בורסה ב־1324, והסולטן אורחאן התיר ליהודי העיר לבנות את בית הכנסת עץ החיים¹. לפי המסורת של הקהילה, מהמט השני, שכבש את קונסטנטינופול ב־1453, הקים את משרת החכם באשי, הרב הראשי של יהודי האימפריה, והמשרה קיימת בטורקיה עד היום². ב־1477 היו באיסטנבול 1,647 משקי בית יהודיים, כ־11 אחוז מכלל משקי הבית בעיר¹. אחרי גירוש ספרד ב־1492 הורה הסולטן באיאזיט השני למושלי המחוזות לקבל את המגורשים, וב־1493 הקימו האחים דוד ושמואל אבן נחמיאש את בית הדפוס העברי הראשון באיסטנבול^{1, 2}.

במאה ה־17, בימי מהמט הרביעי, פעל שבתי צבי, יליד איזמיר, שטען שהוא המשיח, הסעיר את העולם היהודי ועורר מחלוקת שפגעה בקהילות האימפריה³. לפי אחת הגרסאות התפתח באיזמיר באותה מאה סדר ט״ו בשבט, ויש המייחסים את חיבורו לשבתי צבי¹. ב־1840 הוציא הסולטן עבדולמג׳יד צו נגד עלילות הדם, וצו מ־1856 השווה את מעמדם של כל נתיני האימפריה בפני החוק¹. ב־1843 החלו לצאת באיזמיר העיתונים הראשונים בלאדינו, ועשר שנים אחר כך גם באיסטנבול¹.

ברפובליקה הטורקית

חוזה לוזאן מ־1923 הכיר ביהודים כמיעוט וזיכה אותם בזכות לקיים בתי ספר ומוסדות משלהם, וב־1926 ויתרה הקהילה על מעמד המיעוט בענייני המעמד האישי^{1, 2}. במפקד של 1927 נמנו בטורקיה 81,872 יהודים: 47,035 באיסטנבול, 18,157 באיזמיר, 6,098 באדירנה ו־1,915 בבורסה³. בקיץ 1934 התפרעו המונים נגד יהודי תרקיה, ואלפים מיהודי אדירנה עזבו את העיר^{1, 2}. בית הכנסת הגדול של אדירנה, שנפתח ב־1909, שוחזר ונפתח מחדש במרץ 2015, כשנותרו בעיר שלוש משפחות יהודיות בלבד¹. ב־1933 הזמין אטאטורק פרופסורים יהודים מגרמניה ללמד באוניברסיטאות של טורקיה¹.

ב־11 בנובמבר 1942 הוטל מס הרכוש, הוורליק ורגיסי, שבו הוערכו לא מוסלמים בשיעורים גבוהים בהרבה משוויים, ומי שלא שילם נשלח למחנות עבודה באשקלה². המס בוטל ב־15 במרץ 1944, ובעקבותיו עזבו רבים את טורקיה^{2, 4}. הקונסול הטורקי ברודוס, סלאחטין אילקומן, שהציל יהודים בזמן המלחמה, הוכר ב־1990 כחסיד אומות העולם¹.

העלייה לישראל

לפי הערכה עלו מטורקיה לארץ ישראל בין 1923 ל־1948 7,308 יהודים⁴. אחרי פרעות תרקיה עלו 521 איש ב־1934 ו־1,445 ב־1935, ובשנים 1943 ו־1944, אחרי מס הרכוש, עלו כ־4,000⁴. בהקמת המדינה חיו בטורקיה כ־80,000 יהודים¹.

בין 1948 ל־1951 עלו לישראל 34,547 יהודים מטורקיה, כמעט 40 אחוז מן הקהילה^{2, 4}. טורקיה השעתה את היתרי היציאה בנובמבר 1948 וחידשה אותם במרץ 1949, אחרי שהכירה בישראל, ובשנת 1949 לבדה עלו כ־26,000⁴. רוב העולים בגל הזה באו מן השכבות הנמוכות, והמניע העיקרי שלהם היה כלכלי; באמצע שנות החמישים חזרו לטורקיה כ־10 אחוזים מהם⁴. בשנים האחרונות העלייה מטורקיה קטנה: 164 עולים ב־2016 ו־400 ב־2017¹.

איפה התיישבו בישראל

את יהוד ייסדו ב־1948 בעיקר עולים מאיזמיר, בהנהגת הרב אברהם אלטלף, ובאותה שנה הקימה קבוצת עולים מטורקיה את קיבוץ הגושרים^{3, 5}. עולים מטורקיה היו בין מייסדי המושבים ציפורי, כרם בן זמרה וגבע כרמל, וגם בשכונת אלרואי בקריית טבעון התיישבו עולים מטורקיה^{3, 5}. עולים מטורקיה התיישבו גם בשכונת פלורנטין בתל אביב, במושבים בורגתה וגבעת ניל״י ובקיבוצים גבולות ונחשולים⁴.

עמותת ארקדש, ארגון יוצאי טורקיה בישראל, מפעילה את המרכז למורשת יהדות טורקיה, ובו תצוגה מוזיאונית, ספרייה ושיעורי טורקית ולאדינו⁵. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חיו בישראל ב־2023 כ־17,800 ילידי טורקיה ועוד כ־49,900 ילידי ישראל שאביהם נולד בה, ובסך הכול כ־67,700 איש⁶. הנתון אינו כולל את הדור השלישי, ואומדנים אחרים מגיעים ל־100,000 עד 150,000^{4, 6}. לפי אומדן מ־2010 חיו בישראל כ־89,000 יהודים ממוצא טורקי⁵.

הלאדינו ושאר השפות

שפת הבית של רוב יהודי טורקיה הייתה הספרדית היהודית, שנקראת בישראל לאדינו^{3, 7}. לפי החלוקה של החוקרת אורה שוורצוולד, איסטנבול, איזמיר, רודוס וסלוניקי שייכות לניב המערבי של השפה⁷. היא נכתבה באותיות עבריות ובכתב היד המחובר סוליטריאו, ובסביבות 1900 החלה להיכתב גם באותיות לטיניות; בעקבות השלטון העות׳מאני נכנסו אליה מילים טורקיות רבות, ומאז מלחמת העולם הראשונה גם צרפתיות⁷.

כתב העת אקי ירושלים נוסד בישראל ב־1979 כנספח לשידורי הרדיו בלאדינו⁷. בטורקיה יוצא השבועון שלום, שבעה מעמודיו בטורקית ואחד בספרדית יהודית¹. כיום רוב יהודי טורקיה אינם מדברים לאדינו, והיא נשמרת בעיקר בפי המבוגרים³. בכמה מקומות בישראל מתקיימים שיעורי לאדינו בליווי הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, ובהם המרכז למורשת יהדות טורקיה⁵.

אפייט אולסוןצ׳וק יאשהגצ׳מיש אולסוןקולאיג׳אניםחנוםפאשהאפרין (כל הכבוד בטורקית)נזארג׳ודזמוקי חאבר

המטבח

במטבח של מגורשי ספרד באימפריה העות׳מאנית הותאמו מתכונים ספרדיים לחומרי גלם מקומיים⁸. מן המטבח העות׳מאני אימצו את בצק הפילו, וממנו התפתחו הבורקס, ובאימפריה נוצרו גם הטישפישטי, עוגת סולת ספוגה בסירופ, והאלמודרוטה, מאפה חצילים וגבינה⁸. באימפריה נוצר גם הפישקאדו אחילאדו, דג מטוגן ברוטב עגבניות, ושב לשולחן החמין הספרדי, האדפינה⁸. הבויוז, מאפה מאיזמיר, הוכנס למטבח העות׳מאני בידי הספרדים⁸. בשבת בבוקר נהגו להגיש בורקס וחמינדוס, ביצים שמתבשלות שעות ארוכות עד שהן משחימות⁸. בימי שישי בצהריים הוגש אביקס, תבשיל שעועית לבנה עם בשר או תרד⁹.

אביקסאלמודרוטהאלבונדיגסיאפראקסמינהטרבדוסמסאפאןפפיטאדהטריגו קוצ׳ומלביבקלאווהקפה טורקיראקיבורקיטסבויוסחמינדוסטישפישטיבורקס

חגים ומנהגים

בראש השנה מגישים מגש של יהי רצון: תפוחים, תמרים, רימונים או לוביה, סלק וראש דג, ולצדם מאפי דלעת וקציצות כרישה, וכל מאכל מלווה בברכה ובמשחק מילים על שמו⁸. לפני יום הכיפורים שותים פפיטאדה, משקה מגרעיני מלון מיובשים עם סוכר ומי זהר⁸. לשבועות אופות הנשים סייטה סיילוס, 'שבעה רקיעים', חלה עם עיגול במרכז כנגד הר סיני, שבע טבעות בצק וקישוטים של לוחות הברית ויונה⁸.

בפסח מכינים מינה, פשטידה של בשר או ירקות בין שכבות מצה, ואוכלים קטניות⁸. בחנוכה מטגנים בימואלוס, לביבות תפוחות בזיגוג תפוזים⁸. לראש השנה ולערב יום הכיפורים מכינים טרבדוס, בצק מתוק ממולא אגוזים שמתבשל בדבש⁹.

סדר ראש השנהעין הרעבימואלוסקפטס דה פראסה

הקהילה בטורקיה היום

מספר היהודים בטורקיה ירד מכ־80,000 ב־1947 לכ־37,000 ב־1968 ולכ־25,000 ב־1996³. בראש הקהילה עומד החכם באשי; יצחק חלוה, שכיהן בתפקיד מ־2002 עד מותו בינואר 2025, היה הראשון שנבחר בהצבעה ישירה של חברי הקהילה^{1, 2}. ב־1989 הוקמה קרן ה־500, שציינה 500 שנה לקליטת מגורשי ספרד באימפריה, ושיקמה את בית הכנסת שבו שוכן היום המוזיאון של יהודי טורקיה².

ב־2021 נאמד מספר היהודים בטורקיה בכ־14,500, רובם באיסטנבול וכ־1,500 באיזמיר, ובמדינה פועלים 19 בתי כנסת, 16 מהם באיסטנבול¹. לשם השוואה, באיראן חיו לפי הערכה מ־2025 כ־9,000 יהודים¹⁰. ב־6 בספטמבר 1986 נרצחו 22 מתפללים בפיגוע בבית הכנסת נווה שלום באיסטנבול, וב־15 בנובמבר 2003 התפוצצו מכוניות תופת ליד שני בתי כנסת בעיר, ורוב ההרוגים היו עוברים ושבים מוסלמים^{1, 2}. ב־25 בנובמבר 2001 נפתח המוזיאון של יהודי טורקיה בבית הכנסת זולפאריס באיסטנבול².

לקריאה נוספת

אורלי מירון ואחרים, היהודים באימפריה העות׳מאנית, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2024³.

אליהו בירנבאום, לפני שהשפה תישכח, מקור ראשון, 2008³.

Joseph R. Hacker, The Rise of Ottoman Jewry, in The Cambridge History of Judaism, vol. 7, 2017³.

אורה שוורצוולד, ספרדית יהודית, אתר השפות היהודיות של היברו יוניון קולג׳⁷.

ציר זמן

1324

העות׳מאנים כובשים את בורסה; בית הכנסת עץ החיים

1453

כיבוש קונסטנטינופול; לפי המסורת, ייסוד משרת החכם באשי

1492

מגורשי ספרד נקלטים באימפריה

1493

בית הדפוס העברי הראשון באיסטנבול

המאה ה־17

שבתי צבי, יליד איזמיר, והתנועה השבתאית

1843

העיתונים הראשונים בלאדינו באיזמיר

1923

חוזה לוזאן

1934

הפרעות ביהודי תרקיה

1942 עד 1944

מס הרכוש

1948 עד 1951

34,547 עולים לישראל

1986

הפיגוע בבית הכנסת נווה שלום

2015

בית הכנסת הגדול של אדירנה נפתח מחדש