קפה טורקי

איך מכינים

את הפולים טוחנים לאבקה דקה מאוד. בג׳זווה שמים מים, קפה ומעט סוכר אם רוצים, ומחממים עד שהקפה עומד לרתוח. בדרך כלל מעלים אותו לרתיחה פעמיים או שלוש כדי לבנות קצף, ואז יוצקים לספלונים קטנים¹. את הסוכר מבשלים יחד עם הקפה ולא מוסיפים אחר כך, ולכן מזמינים את הקפה מראש לפי דרגת המתיקות: בלי סוכר (sade), מעט, בינוני (orta) או מתוק (şekerli)^{1, 2}. הקצף שעל פני הקפה נחשב חלק מן הקפה עצמו, ואם הוא נעלם לפני ההגשה יש אמונה עממית שהמארח מאבד את כבודו².

הג׳זווה עשויה במסורת מנחושת או מפליז, ויש לה ידית ארוכה ופה לשפיכה⁴. השם בא לטורקית מן הערבית, ופירושו גחלת⁴. בטורקית איבריק הוא קנקן מים ולא כלי הקפה⁴. בעברית הישראלית נוצר בלבול: פינג׳אן הוא בטורקית הספל שבו מגישים, ולא הסיר².

איך מגישים

הקפה מוגש בספלון קטן, לרוב עם כוס מים ועם מתיקה קטנה כמו לוקום¹. אצל היהודים הספרדים מגישים ספלונים של קפה טורקי בסוף סעודת חג, ולצדם מנות קטנות של בקלאווה או של מאפים בסירופ⁵. בספר מתכונים של קהילה ספרדית שמוצאה בארצות העות׳מאניות מתואר ביקור של נשים זו אצל זו, עם קאווה, גרעינים קלויים, תורמוסים, מתוקים ופירות³. באיסטנבול של היום עוד אפשר לשמוע נשים מבוגרות מדברות לאדינו סביב כוס קפה טורקי⁶.

גם בטקס החתונה הטורקי יש לקפה תפקיד: הכלה מגישה קפה למשפחת החתן, ויש שהיא שמה מלח במקום סוכר בספל של החתן כדי לבחון את אופיו¹. תרבות הקפה הטורקי נכללה ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק״ו¹.

קריאה בקפה

בטורקיה נהוג שבסוף השתייה האורח מכסה את הספל בצלוחית והופך אותו, וכשהמשקע מתייבש קוראים בצורות שנשארו על דפנות הספל^{2, 7}. במסורת הטורקית מחלקים את הספל לשני חצאים: הצורות בחצי התחתון מספרות על העבר, ואלה שבחצי העליון על העתיד⁷. יש קוראים שמחלקים את הספל גם לאורכו, וקוראים את צד שמאל כשלילי ואת צד ימין כחיובי⁷. יש הסבורים שהספל אינו רואה יותר מ־40 יום קדימה⁷.

לפי כמה מקורות, הקריאה בקפה התחילה בארמונות העות׳מאניים במאה ה־16, אבל הראיות לכך חלשות⁷.

גרסאות

• בבית מזמינים את הקפה מראש בלי סוכר, מתוק מעט, בינוני או מתוק, כי הסוכר מתבשל עם הקפה.