יהודי בוכרה

נקראים גם: בוכרים, יהדות בוכרה, יהודי בוכארה, עדה בוכרית. בוכרית (פרסית יהודית של מרכז אסיה). 47 ערכים.

יהודי בוכרה, או הבוכרים, הם הקהילה היהודית של מרכז אסיה, שחיה בערים בוכרה, סמרקנד, טשקנט ודושנבה ובערים נוספות של אוזבקיסטן וטג׳יקיסטן של היום, ודיברה בוכרית, ניב יהודי של הפרסית הטג׳יקית^{1, 2}. מבני הקהילה עלו לירושלים כבר במאה ה־19, ורובם עזבו את מרכז אסיה בשני גלים, בשנות השבעים ובשנות התשעים של המאה העשרים^{2, 3}.

מי הם יהודי בוכרה

השם בוכרים משמש לכל יהודי מרכז אסיה דוברי הבוכרית, גם למי שאינם יוצאי העיר בוכרה, ובקהילה היו גם יוצאי סמרקנד, טשקנט, קוקנד, פרגנה ודושנבה^{1, 2}. הם קהילה נפרדת מיהודי פרס, מיהודי ההרים של הקווקז ומיהודי גאורגיה². לפי הערכה מ־2018 היו בעולם כ־220,000 יהודים בוכרים, וכ־40 אחוז מהם דוברים את השפה¹. בישראל חיים לפי הערכות כ־160,000 מבני הקהילה, ובארצות הברית כ־70,000, רובם בקווינס שבניו יורק².

יהדות פרס יהודי גאורגיה

מאיפה באו: מסורות ותולדות

לפי מסורת הקהילה היא צאצאית עשרת השבטים שהוגלו בידי אשור, ומסורת אחרת קושרת אותה לגלות בבל^{2, 3}. העדות הארכאולוגית הקדומה היא גלוסקמאות מן המאה החמישית והשישית לספירה בבית הקברות ירלי עלי שבטורקמניסטן, שעליהן זוהו ב־1959 השמות יעקב, יוסף ואשר². בנימין מטודלה תיאר במאה ה־12 קהילה יהודית גדולה בסמרקנד, והאזכור הראשון של קהילה בבוכרה הוא מ־1240^{2, 3}. במאה ה־16, אחרי חורבן סמרקנד, עברו יהודים רבים לבוכרה³.

בחאנות בוכרה, שקמה בסוף המאה ה־16, היו היהודים בני חסות: שילמו מס גולגולת, גרו ברובע נפרד, המחאלה, ונדרשו לשאת סימני זיהוי^{2, 3}. מאמצע המאה ה־18 נכפתה על יהודים רבים המרת דת לאסלאם, ומי שהמשיכו לשמור על יהדותם בסתר נקראו צ׳אלה; בתחילת המאה העשרים מנו כמה מאות משפחות³. ב־1793 הגיע לבוכרה הרב יוסף ממן, שליח מצפת, שעמד בראש הקהילה עד מותו ב־1822 והנהיג בה את נוסח התפילה הספרדי במקום הנוסח הפרסי הקדום^{2, 3, 12}. באמצע המאה ה־19 התרחבו הרובעים היהודיים בבוכרה, וב־1843 קנו יהודים רובע בסמרקנד³.

קלנטר מולא כניסא

תחת רוסיה וברית המועצות

במחצית השנייה של המאה ה־19 עבר האזור לשלטון רוסי, והיהודים קיבלו אותו בברכה, משום שהשלטונות הרוסיים לא נקטו נגדם מדיניות מפלה³. בסוף המאה הוגבלה זכות המגורים של יהודים בטורקסטן, והשלטונות הבחינו בין יהודים מקומיים ותיקים ליהודים זרים³. בשנים 1910 עד 1916 יצא בפרגנה העיתון רחמים, העיתון הראשון בבוכרית^{1, 3}.

ב־1920 נכבשה בוכרה בידי הצבא האדום, וב־1925 צורפה הרפובליקה העממית של בוכרה לאוזבקיסטן הסובייטית³. אגודת הנוער הציונית תרבות נאסרה ב־1922, ובמקום העברית לימדו בבתי הספר את הבוכרית³. מסוף שנות העשרים ניהל השלטון מאבק בבתי הכנסת ובבתי הספר הדתיים, ועלילות דם הועלו נגד יהודים ב־1926, ב־1930, ב־1961 וב־1962³. הבוכרית נכתבה באותיות עבריות עד 1928, אחר כך באותיות לטיניות ואחר כך בקירילית, וב־1940 נאסרה ההוצאה לאור בשפה¹.

השפה הבוכרית

הבוכרית, בפי דובריה בוכורי, היא שפה פרסית שהתפתחה מן הפרסית היהודית בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19, ויש בה צורות שאינן קיימות בטג׳יקית¹. יש בה רכיב גדול של עברית וארמית, בעיקר במילים של מעגל החיים, החגים, התפילה ותפקידי הקהילה, לפעמים השתמשו יהודי בוכרה ברכיבים העבריים והארמיים כשפת סתרים, כשרצו להסתיר דבר מדוברי טג׳יקית מוסלמים, ובעיקר במספרים העבריים¹. ב־1900 נמנו כ־22,000 דוברים, והיום היא מדוברת בישראל, בארצות הברית, באוסטריה, בגרמניה, בקנדה ובאוזבקיסטן¹. בישראל מתפרסם בה עמוד בשבועון מנורה, ובניו יורק עמוד בעיתון הבוכרי¹.

שולום אלחם רחמת חודוהד בה ברוכו בושי ג׳ונם בנודום בס צ׳טויי

ירושלים ושכונת הבוכרים

לפי מקור אחד החלה העלייה מבוכרה לארץ ישראל ב־1827, ולפי מקור אחר ב־1868, והיא התגברה בשנות השמונים של המאה ה־19^{2, 3}. ב־1889, כשמנתה הקהילה בירושלים כ־200 נפש, הקימו בניה את חברת ציון, וב־1891 נקנו כ־65 דונם מערב לשכונת בית ישראל⁸. השכונה תוכננה ל־300 יחידות דיור, ורחובותיה הראשיים נמתחו ברשת של שתי וערב עם מקום לעצים, דבר שהיה יוצא דופן בירושלים של אותה תקופה⁸.

ב־1900 נפתח בשכונה בית המרחץ של שלמה מוסאיוף, ובשנים 1905 עד 1914 נבנה בה ארמון משפחת יהודיוף⁸. ב־1914 גרו בשכונה כ־1,500 איש, כ־8 אחוזים מכלל יהודי בוכרה באותה עת³. במלחמת העולם הראשונה נותק הקשר עם בוכרה והכסף ממנה פסק, ואחרי המלחמה עזבו רבים מן העשירים, ואת בתיהם חילקו והשכירו⁸. בשנות העשרים ובתחילת שנות השלושים עלו עוד כ־4,000 יהודים בוכרים שלא כדין³. החוג הספרותי של הרב שמעון חכם בירושלים הוציא כ־100 ספרים בבוכרית, ובהם התרגום הראשון של התנ״ך לשפה^{1, 3}.

העלייה בשנות השבעים והתשעים

העלייה ההמונית מברית המועצות החלה בתחילת שנות השבעים, ובמחצית הראשונה של העשור עזבו יותר מ־10,000 יהודים בוכרים, כ־15 אחוז מן הקהילה³. מסוף שנות השבעים התחלקו המהגרים בין ישראל לארצות הברית, ובארצות הברית התיישבו באותן שנים כ־2,000 יהודים בוכרים, בעיקר בניו יורק³. גל הגירה חדש החל ב־1987, וההגירה התגברה בשנות התשעים, אחרי התפרקות ברית המועצות^{2, 3}. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מפרסמת נתון נפרד ליוצאי אוזבקיסטן וטג׳יקיסטן, שנכללים בנתון של ברית המועצות לשעבר⁹.

בישראל נוסדה ב־1972 ברית יוצאי בוכרה, שמפעילה קרן מלגות, וב־1999 נוסדו הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה והשבועון מנורה². במעלות תרשיחא פועל מוזיאון למורשת יהדות בוכרה².

המטבח

הבשר תופס מקום מרכזי בארוחה הבוכרית, וסעודת שבת כוללת תמיד מנת בשר¹¹. אחד המאכלים האהובים הוא בחש, אורז ירוק בכוסברה ובבשר שמתבשל בתוך שקית בד¹¹. כדי לשמור על כשרות החזיקו משפחות שני תנורים, טנדיר אחד ללחם ואחר לסמסה, מאפה בשר¹¹. בפורים מכינים סמבוסה פוריו, מאפה בצק דק ממולא בשר טחון ובצל שמטוגן בשמן, ומגישים אותו חם מן המחבת ולא במשלוח המנות¹⁰. בחנוכה מטגנים חושקיליק, עוגיות בצק מטוגנות בשמן¹¹.

אושפלאו אוש סבו בחש סמסה סמבוסה פוריו מנטו נון חושקיליק ביצ׳ק נישאלו דושפרה אושי ג׳ורגוטי קוב רוגן שולחן שבת בעדות סמבוסק

חגים ומנהגים

בליל הסדר לובשים גברים ונשים ג׳ומה, גלימה צבעונית רקומה בחוטי זהב, ויושבים לפי ותק, כשהזקנים קרובים לבעל הבית⁶. הצעירים מעבירים מים לנטילת ידיים ושוטפים את הכוסות אחרי כל כוס יין, בקערת הסדר מונחת רגל כבש וחסה במקום חזרת, והחרוסת, צ׳אליקו, עשויה אגוזי מלך, צימוקים ותפוח⁶. לפני מציאת האפיקומן עובר זקן המשפחה בין המסובים ומכה בהם קלות במגבת, לזכר השעבוד, ואת חד גדיא שרים בגרסה בוכרית⁶. במשפחות רבות אוכלים בפסח קטניות, ולכן מנות אורז נפוצות בו⁶.

בחנוכה הדליקו במרכז אסיה חנוכייה שטוחה בשמן ובפתילות כותנה¹¹. לפי עדות של בן הקהילה, רוב השמן באזור היה שמן זרעי כותנה, ולכן הכינו המשפחות לחג שמן זית משלהן¹¹. היושבו הוא סעודת זיכרון שנתית לנפטר, שבה יושבים גברים ונשים בנפרד, הנשים מדליקות נרות, הגברים מתפללים ערבית, ואוכלים קודם כול חושקיליק ואחריו לחם שנבצע ונמלח⁵. לפי אחד ההסברים התפתח המנהג גם כדרך ללמוד תפילה בסתר תחת שלטון מוסלמי וסובייטי⁵.

יושבו ג׳ומה נותן שונים רבות מילו

משפחה וחתונה

עד המאה העשרים חיו יהודי בוכרה במשפחות מורחבות שבראשן האב, ולזוגות הנשואים היו חדרים נפרדים ומטבח משותף; במאה העשרים עברו רוב הזוגות לגור במשפחות גרעיניות⁴. לרוב נישאו יהודי בוכרה לבני הקהילה⁴. הורי החתן שלחו שדכן לבית הכלה, ואחרי ההסכמה נערך טקס האירוסין, שיריני חורי, 'אכילת המתוקים'; משפחת החתן שילמה מוהר, אבל הנדוניה הייתה לרוב גדולה ממנו⁴.

שבוע החתונה נבנה בדרך כלל לפי סדר קבוע: בשבת הוצגה הנדוניה, ביום ראשון הלכה הכלה למרחץ, ביום שני נערך טקס החינה, ביום שלישי נכתבה הכתובה, וביום רביעי נערכה החופה, ואחריה הסעודה, הטוי⁴.

שירינחורי טוי קוש צ׳ינון מזול טוב מודר פדר ביבי בובו חינה

מוזיקה

הששמקאם, 'שישה מקאמים', היא המוזיקה הקלאסית של הערים במרכז אסיה, שמשלבת שירה ונגינה עם טקסטים של משוררים, ומלווה בלאוטות, בכינורות, בתופי מסגרת ובחלילים⁷. ב־2008 נכללה ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק״ו מטעם טג׳יקיסטן ואוזבקיסטן, ולפי תיאור הארגון בוכרה היא המרכז ההיסטורי שלה ובתי ספר רבים למוזיקה הוקמו בה בידי הקהילה היהודית⁷. גם לחני התפילה של יהודי בוכרה שונים מאלה של קהילות אחרות ושואבים מן הששמקאם¹¹.

הקהילה היום

באוזבקיסטן נותרו לפי הערכות כמה מאות משפחות של יהודים בוכרים: בטשקנט כ־500 משפחות, בבוכרה כ־130 משפחות ב־2023, עם שני בתי כנסת, ובסמרקנד כ־30 משפחות; בדושנבה נותרו משפחות בודדות². קהילות של יהודי בוכרה קיימות גם באוסטריה, בגרמניה, בקנדה ובבריטניה^{1, 2}. ב־2005 נוסד תיאטרון חנדה חנדה, שמשלב בהצגותיו עברית, רוסית ובוכרית².

לקריאה נוספת

זאב לוין (עורך), מרכז אסיה: בוכרה ואפגניסטן, מכון בן צבי, 2018².

גיורא פוזילוב, מבוכארה לירושלים, 1995².

דרור ורמן, הבוכרים ושכונתם בירושלים, 1992².

אברהם קלבן, לתולדות היהודים באסיה התיכונה, 1989².

ציר זמן

המאה ה־12: בנימין מטודלה מתאר קהילה יהודית בסמרקנד
1240: האזכור הראשון של קהילה יהודית בבוכרה
1793: הרב יוסף ממן מצפת מגיע לבוכרה
1889 עד 1891: חברת ציון קונה קרקע לשכונת הבוכרים בירושלים
1910 עד 1916: העיתון רחמים בבוכרית
1925: בוכרה מצורפת לאוזבקיסטן הסובייטית
1940: איסור ההוצאה לאור בבוכרית
שנות השבעים: הגל הראשון של העלייה מברית המועצות
1987 ושנות התשעים: הגל השני
2008: הששמקאם ברשימת המורשת של אונסק״ו

המילון כל 31

בה ברוכו בושי אלוהים יברך אותך
בובו סבא; גם אבא
ביבי סבתא; גם תואר לפני שמה של סבתא
בנודום אדם הגון ומתחשב; מן העברית בן אדם
בס די, מספיק, עצור; גם אבל, אולם
ג׳ומה גלימה ארוכה, קפטן; הגלימה החגיגית הבוכרית
ג׳ונם הנשמה שלי; יקירי, מתוק שלי
גירטון קחו; בדיבור גם גיר, קח
דרויטון היכנסו
חובי מתו רוי שתמות
חודוהד אם ירצה השם
חורטון תאכלו; בבקשה, תאכלו ותיהנו
טוי חתונה; סעודת החתונה
יושבו סעודת אבלים לזכר נפטר; יום השנה לפטירה
כניסא בית כנסת
מודר אמא
מולא אדון; תואר לרב ולמנהיג הקהילה
מזול טוב מזל טוב; ברכה בעיקר להולדת בת
מילו ברית מילה
מנטונחס נבינם אני אוהב אותך; מילולית אתה מוצא חן בעיניי
נותן הברכה על הלחם
סלומת בושד היו בריאים; ברכת פרידה
פדר אבא
צ׳טויי מה שלומך

כל 31 הערכים: המילון

המטבח

אוש סבו אוש סבו הוא החמין של יהודי בוכרה: אורז, בשר, ירקות ופירות מיובשים שמתבשלים יחד כל הלילה ונאכלים חמים בצהרי שבת.
אושי ג׳ורגוטי אושי ג׳ורגוטי היא דייסה קרה של שעועית מש ואורז ברוטב של קפיר או יוגורט ושום, שיהודי בוכרה אוכלים בתשעת הימים שלפני תשעה באב, כשנמנעים מאכילת בשר.
אושפלאו אושפלאו, או פלוב, הוא תבשיל של אורז, בשר, גזר ובצל שמתבשלים יחד בסיר אחד.
בויג׳ון בויג׳ון הוא מחית של חציל קלוי עם שום ומלח, ובבתים של יהודי בוכרה הוא מנה פותחת קבועה בארוחת ליל שבת.
בחש בחש הוא תבשיל אורז ירוק של יהודי בוכרה: אורז עם בשר קצוץ או עוף וכמות גדולה של כוסברה ועשבי תיבול אחרים, שנותנים לו את צבעו.
ביצ׳ק ביצ׳ק הוא מאפה בצק ממולא, ואצל יהודי בוכרה הוא ממולא בדרך כלל בדלעת ובצל.
דושפרה דושפרה היא מנה של כיסונים קטנים ממולאים בשר, שמגישים אותם במרק בשר עם ירקות וגרגרי חומוס, ולעיתים גם דובדבנים מיובשים.
חושקיליק חושקיליק היא עוגיית בצק דק מטוגנת של יהודי בוכרה: רצועות בצק שמלפפים סביב האצבעות, מטגנים עד שהן מזהיבות ומפזרים עליהן אבקת סוכר.
מאי ביריון מאי ביריון הוא דג מקומח ומטוגן שטובלים אחרי הטיגון ב'אווי סיר׳, מי שום עם כוסברה, והוא מנה קבועה בארוחת ליל שבת של יהודי בוכרה.
מנטו מנטו, או מנטי, הם כיסי בצק גדולים ממולאים בשר קצוץ ובצל שמתבשלים באדים, והם מן המאכלים הנפוצים אצל יהודי בוכרה.
נון נון הוא הלחם העגול של יהודי בוכרה, ובבוכרית ובטג׳יקית המילה נון פירושה פשוט 'לחם'.
נישאלו נישאלו הוא ממתק לבן, סמיך ואוורירי שמכינים מחלבונים מוקצפים ומסירופ סוכר, והוא נראה כמו ריבה לבנה סמיכה.
סמבוסה פוריו סמבוסה פוריו היא מאפה בצק דק ממולא בשר ובצל, או דלעת, שמטגנים בשמן ואוכלים בפורים.
סמסה סמסה היא מאפה בצק ממולא בשר קצוץ לקוביות קטנות מאוד, או בשר טחון, ובצל.
קוב רוגן קוב רוגן הוא תבשיל של עוף ותפוחי אדמה מהמטבח של יהודי בוכרה.

מקורות

Judeo-Tajik / Bukharian (Chana Tolmas), Jewish Language Website, HUC Jewish Language Project. שמות השפה, הכתבים, מספר הדוברים, העיתונות, החוג של שמעון חכם
יהדות בוכרה, ויקיפדיה העברית. מסורות המוצא, ירלי עלי, יוסף ממן, אומדני אוכלוסייה בעולם ובאוזבקיסטן, מוסדות, ביבליוגרפיה
Bukharan Jews: History and Cultural Relations, Countries and Their Cultures (The Gale Group, 2008). החאנות, צ'אלה, השלטון הרוסי, 1914, העלייה הבלתי חוקית, התקופה הסובייטית, ההגירה בשנות השבעים
Bukharan Jews: Kinship, Marriage and Family, Countries and Their Cultures (The Gale Group, 2008). המשפחה המורחבת, השידוך, שיריני חורי, שבוע החתונה
Bukharian Jews Honor Lost Loved Ones With This Traditional Dinner (Rachel Pakan), The Nosher, My Jewish Learning, 5 בינואר 2023. היושבו: סדר הסעודה ומקורו
Bukharian Passover Traditions and Recipes (Manashe Khaimov), My Jewish Learning, 6 באפריל 2020. הג'ומה, הישיבה לפי ותק, הנטילה, רגל הכבש, צ'אליקו, המגבת, חד גדיא
Shashmaqom music, UNESCO, Intangible Cultural Heritage. הגדרה, כלים, הרישום ב־2008, בתי הספר בבוכרה
שכונת הבוכרים, ויקיפדיה העברית. חברת ציון 1889, קניית הקרקע 1891, התכנון, בית המרחץ, הארמון, הירידה אחרי מלחמת העולם הראשונה
שנתון סטטיסטי לישראל 2024, לוח 2.8: יהודים ואחרים, לפי ארץ מוצא וגיל, ממוצע 2023, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אוזבקיסטן וטג'יקיסטן נכללות בברית המועצות לשעבר
Sambosai Puryoyi: The Bukharian Answer to the Perfect Purim Bite (Avraham Fuzaylov), The Bukharian Times, 2025. סמבוסה פוריו
How My Bukharian Jewish Community Celebrates Hanukkah (Manashe Khaimov), Jewish& Stories, 9 בדצמבר 2019. חנוכייה שטוחה, שמן זית, חושקיליק, בחש, שני תנורים, לחני התפילה
יוסף ממן, ויקיפדיה העברית. הגיע לבוכרה ב־1793, נפטר בבוכרה ב־7 בדצמבר 1822