יהדות פרס

נקראים גם: יהדות איראן, יהודי פרס, יהודי איראן, יוצאי איראן, פרסים. פרסית יהודית. 77 ערכים.

יהדות פרס, שנקראת גם יהדות איראן, היא הקהילה היהודית שישבה בשטחי איראן של היום מימי גלות אשור ובבל ועד ימינו, ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם^{1, 2}. רוב בניה עלו לישראל או היגרו לארצות הברית במאה העשרים, ובעיקר אחרי המהפכה האסלאמית ב־1979, אך באיראן נותרה קהילה של אלפים¹. לפי נתוני 2023 חיו בישראל כ־133,700 ילידי איראן וילדיהם⁶.

מי הם יהודי פרס

בפי היהודים עצמם נקראה הקהילה ישראל, ובאיראן נחשב השם כלימי לכינוי המכובד ליהודים². לפי הערכות, חיים בעולם 300,000 עד 350,000 יהודים ממוצא איראני, מהם 200,000 עד 250,000 בישראל ו־60,000 עד 80,000 בארצות הברית^{1, 2}.

בישראל חיו ב־2023 כ־39,500 ילידי איראן ועוד כ־94,300 ילידי ישראל שאביהם נולד באיראן, ובסך הכול כ־133,700 איש⁶. הנתון הרשמי כולל שני דורות בלבד, ולכן ההערכות שכוללות את הדורות הבאים גבוהות ממנו^{1, 6}.

ח׳אנום אגא עזיזם

מגלות אשור ועד השושלת הצפווית

לפי המסורת, היהודים הראשונים בפרס היו מגולי עשרת השבטים, שהוגלו אחרי חורבן ממלכת ישראל ב־722 לפני הספירה, וגל שני הגיע אחרי חורבן ממלכת יהודה ב־586 לפני הספירה¹. מגילת אסתר מתארת קהילה גדולה בשושן, וכורש התיר ליהודים לשוב לארץ ישראל^{1, 2}. לפי המסורת נמצאים באיראן קברי דניאל, מרדכי ואסתר¹.

עם עליית השושלת הסאסאנית ב־225 התחזקו כוהני הדת הזורואסטרית, ובשנים 459 עד 484, בימי המלך פירוז, נערכו פרעות רבות ביהודים¹. הכיבוש המוסלמי ב־636 הביא עמו את מס הגולגולת¹. בימי השליט המונגולי ארגון ח׳אן, בשנים 1284 עד 1291, עלה הרופא היהודי סעד אל דולה לתפקיד הווזיר הגדול, והוצא להורג ב־1291¹.

בתקופת השושלת הצפווית, מ־1501, גברו הרדיפות, ובכלל זה המרות כפויות וסגירת בתי כנסת¹. בימי שאה עבאס השני, בשנים 1642 עד 1667, גורשו יהודי אספהאן ורבים מהם נאלצו להתאסלם, ואת הרדיפות בשנים 1613 עד 1662 תיעד באבאי בן לוטף בספר האנוסים¹.

הקהילות והערים

קהילות יהודיות ישבו בטהראן, באספהאן, בשיראז, ביזד, בכאשאן, בכרמאנשאה, בהמדאן, בתבריז ובערים נוספות¹. בערים רבות ישבו היהודים ברובע נפרד, המחלה, ולעיתים קרובות סמוך לבזאר¹. בראש הקהילה עמדו כדח׳ודא, ראש הקהילה, ולצדו רב, דיין וגבאי¹.

יהודים התיישבו במשהד ב־1747¹. ב־27 במרץ 1839 פרצו בעיר פרעות אחרי עלילת דם, נהרגו בהן כ־36 יהודים, ובתוך יממה התאסלמו למראית עין כ־300 משפחות⁵. האנוסים, שנקראו ג׳דיד אל אסלאם, כלומר המוסלמים החדשים, המשיכו לקיים מצוות בסתר עד שנות השלושים של המאה העשרים^{1, 5}. בכאשאן הובילה עלילת דם בסביבות 1881 לטבח, וכמאה משפחות התאסלמו כדי להינצל¹. באמצע המאה התשע עשרה הצטרפו יהודים רבים מהמדאן ומכאשאן לדת הבהאית¹.

משפחות ממשהד שלא יכלו להמשיך בחיים הכפולים ברחו ב־1840 להראת⁵. אחרי עלילת דם נוספת ב־1946 עברו רבים מבני הקהילה לטהראן ולירושלים, וקהילות של יהודי משהד קמו גם במילאנו ובניו יורק⁵.

השפה: פרסית, פרסית יהודית והניבים

רוב יהודי איראן דיברו פרסית, ומיעוטים קטנים דיברו כורדית או ניבים של ארמית חדשה². פרסית יהודית היא פרסית שנכתבה באותיות עבריות, והתעודות הקדומות בה הן מן המאה השמינית¹⁰. המשורר שאהין משיראז כתב במאה הארבע עשרה אפוסים בפרסית על חמשת חומשי תורה ועל מגילת אסתר ועזרא, והמשורר עמראני, שנולד באספהאן וחי בכאשאן, עיבד במאה החמש עשרה את ספרי יהושע, רות ושמואל¹⁰.

לצד הפרסית דיברו יהודים בכמה ערים ניבים איראניים משלהם, שאינם פרסית: באספהאן, ביזד, בכרמאן, בשיראז, בהמדאן, בכאשאן ובעוד כמה ערים⁴. בסביבות 1900 דיברו בניבים האלה כ־100,000 איש, וב־2023 כ־1,000 בלבד⁴. דוברי הניבים בישראל משלבים בהם מילים עבריות רבות⁴. לפי נתון מ־2018 חיו בישראל כ־60,000 דוברים של פרסית יהודית כשפת אם¹⁰.

ח׳אנום עזיזם קורבונת ברם תערוף צ׳שם ממנון בפרמא נוש ג׳אן מילות חיבה בעדות יהדות כורדיסטן

מן הקאג׳ארים ועד הפהלווים

עד עליית ריזא שאה ב־1925 נחשבו היהודים באיראן טמאים, והחוק אסר עליהם לגעת במזונם של שכניהם; כבר לקראת המאה השמונה עשרה נאסר עליהם לסחור במזון¹. ב־1871 פנו יהודי איראן לחברת כל ישראל חברים ולכתר הבריטי, והשאה נאצר א דין הבטיח הגנה לכל נתיניו¹. ב־1897 חויבו יהודי טהראן לשאת טלאי אדום, ובפשרה הוחלף הטלאי בסמל מתכת של כל ישראל חברים¹. בית ספר של הרשת נפתח בטהראן ב־1898, והחוקה של 1906 העניקה שוויון זכויות לכל האזרחים¹.

ריזא שאה, ששלט מ־1925, ביטל את מס הגולגולת והשווה את מעמדם החוקי של היהודים, ובימי בנו, מוחמד ריזא שאה, הותר ליהודים לעבוד במשרות ממשלתיות¹. ב־1923 נבחר שמואל חיים, נציג היהודים, למג׳לס, הפרלמנט האיראני, ובהמשך הואשם בקשירת קשר והוצא להורג¹. הג׳וינט הקים מן שנות העשרים בתי ספר, בתי חולים ומרפאות¹. בסוף שנות השישים, אחרי ניצחון נבחרת איראן בכדורגל על נבחרת ישראל, נערכה באיראן הפגנה נגד יהודים ונגד ישראל¹.

העלייה לישראל

עולים משיראז הגיעו לארץ ישראל כבר ב־1815, והקימו קהילות בצפת ובירושלים³. משפחות ממשהד עלו לירושלים מ־1890, והקימו בעיר בתי כנסת ב־1901 וב־1905⁵. העלייה מאיראן גדלה בשנות השלושים¹.

בשנים 1948 עד 1952 עלו מאיראן כ־30,000 יהודים במבצע כורש³. עד 1968 עלו לישראל כ־70,000 יהודים מאיראן, וכ־10,000 מהם חזרו לאיראן¹. ב־1966 עלו רבים מבני השכבות העניות, ורבים מהם התיישבו בעיירות פיתוח¹. ב־1979 יצאה הטיסה הישירה האחרונה של אל על מאיראן לישראל¹. עד 1990 יצאו מאיראן כ־55,000 יהודים: כ־30,000 לארצות הברית, כ־20,000 לישראל וכ־5,000 לאירופה¹.

בירושלים, בנתניה ובכפר סבא יש ריכוזים גדולים של יוצאי איראן³. רוב יוצאי איראן בישראל הם ילידי הארץ^{3, 6}.

המטבח

המטבח של יהודי איראן ידוע באורז בסמטי בניחוח זעפרן, בתבשילים חמוצים ומתוקים של פירות ובשימוש רב בעשבי תיבול טריים, שבפרסית נקראים סבזי⁷. האורז מושרה במים ומלח, מבושל חלקית, מסונן ומאודה זמן רב, ובתחתית הסיר נוצר הטהדיג, קרום אורז פריך וזהוב⁷. על האורז מגישים ח׳ורש, תבשילים של ירקות ופירות, כמו פסנג׳ון של אגוזי מלך ורכז רימונים, שבבתים יהודיים ממתיקים אותו לרוב בתמרים⁷.

הגונדי, מרק עוף עם חומוס וכופתאות של עוף טחון וקמח חומוס, נחשב לארוחת השבת המובהקת של יהודים מרוב אזורי איראן⁷. בחורף נהגו לבשל בשבת חלים, דייסה של חיטה, חומוס ובשר, שמתבשלת כל הלילה, ובמשפחות ממשהד מגישים בסעודה השלישית פולו שבתי, אורז עם עוף ולשון, קינמון ופירות יבשים⁸. כוכו סבזי, חביתת עשבים, נאכלת סביב הנורוז, ובמשפחות יהודיות מגישים אותה גם ביום אזכרה⁷.

גונדי צ׳לו טהדיג גורמה סבזי פסנג׳אן קוקו סבזי חלים פולו שבתי סבזי ח׳ורדן חלק פולו ח׳ורש שולחן שבת בעדות סדר ראש השנה

חגים ומנהגים

יהודי איראן ציינו בפורים את אירועי מגילת אסתר, שהתרחשו לפי המסורת בשושן^{1, 2}. בליל הסדר נהגו במשפחות רבות להצליף זה בזה בבצל ירוק¹. לפי עדויות מן המאה התשע עשרה ואחריה, נהגו לארס בנות בגיל צעיר מאוד, לעיתים כבר בגיל עשר, בדרך כלל בתיווך של שדכנית, קרובים או מכרים¹. רשת כל ישראל חברים, שפתחה בתי ספר בערי איראן, פעלה להעלות את גיל האירוסין המינימלי ל־15¹.

סופרה מובארק חלק עין הרע חינה

תרבות ומוזיקה בישראל

קול ישראל משדר מדי יום תוכניות בפרסית לאיראן³. בישראל נחשבים יהודי איראן לקבוצה תרבותית נבדלת בתוך יוצאי ארצות האסלאם, בעיקר בגלל השפה הפרסית⁹. המוזיקה הפרסית הפופולרית היא אחת הדרכים שבהן צעירים יוצאי איראן מבטאים את מוצאם, וזמרים ישראלים ממוצא איראני ושאינו איראני ביצעו שירים בפרסית⁹.

הקהילה היום

באיראן חיו כ־100,000 יהודים ב־1947, כ־70,000 ב־1968, כ־25,000 ב־1996 ו־8,756 ביולי 2012¹. לפי הערכה מ־2025 נותרו באיראן כ־9,000 יהודים, רובם בטהראן ומיעוטם בשיראז, באספהאן ובכרמאנשאה¹. לשם השוואה, בטורקיה נאמד מספר היהודים ב־2021 בכ־14,500¹¹. לקהילה נציג במג׳לס, ובית החולים ספיר בטהראן הוא מוסד הצדקה הגדול של מיעוט באיראן¹. אחרי המהפכה הוצאו להורג תעשיינים יהודים באשמות שונות, ויהודים הוצאו להורג גם בשל קשר עם קרובים בישראל¹. ביוני 2025 נעצרו עשרות רבנים ופעילי קהילה, ורבים מהם שוחררו בהמשך¹.

מחוץ לישראל יש קהילות גדולות של יוצאי איראן בלוס אנג׳לס, בגרייט נק שבניו יורק ובלונדון¹. כ־10,000 צאצאי יהודי משהד חיים בארצות הברית, בעיקר בגרייט נק⁵.

לקריאה נוספת

חביב לוי, תולדות יהודי איראן, 1999¹.

חיים סעדון (עורך), איראן, בסדרה קהילות ישראל במזרח, מכון בן צבי, 2006¹.

אמנון נצר, יהודי איראן, 1988¹.

חנינא מזרחי, תולדות יהודי פרס ומשורריהם, 1966¹.

ציר זמן

722 לפנה״ס: גלות עשרת השבטים, לפי המסורת ראשית היהודים בפרס
586 לפנה״ס: גלות בבל
225: עליית השושלת הסאסאנית
636: הכיבוש המוסלמי
1501: תחילת השושלת הצפווית
1815: עולים משיראז מגיעים לארץ ישראל
1839: פרעות משהד וההמרה הכפויה
1898: בית ספר של כל ישראל חברים בטהראן
1906: חוקה ושוויון זכויות
1925: ריזא שאה; ביטול מס הגולגולת
1948: תחילת מבצע כורש (עד 1952)
1979: המהפכה האסלאמית; הטיסה הישירה האחרונה לישראל
2012: 8,756 יהודים באיראן

המילון כל 46

אגא אדון, מר
אש מרק סמיך
בה סלאמתי לבריאות; לחיים
בי אדב חסר נימוס, גס רוח; מילולית: בלי נימוס
בי שעור חסר שכל, טיפש; מילולית: בלי הבנה
בפרמא בבקשה, תתכבד, אחריך; מילולית: צווה
ג׳ון נשמה, חיים; אחרי שם: יקר, יקירי
ג׳ונם הנשמה שלי; יקירי; כתשובה: כן, יקירי
ג׳יגר כבד; בהשאלה: אהוב, יקיר
גול פרח; ורד
דאיי דוד, אח האם
דוסתת דארם אני אוהב אותך, אני אוהבת אותך; אני מחבב אותך
דיוונה משוגע
דסתת דרד נכונה שהיד שלך לא תכאב; תודה על עבודתך
זהרה מאר ארס של נחש; כקריאה: שתוק
ח׳אכ בר סרם עפר על ראשי; אוי לי, איזו טעות
ח׳אלה דודה, אחות האם
ח׳אנום גברת, גב'
ח׳ודא אלוהים
ח׳ודאחאפז להתראות; מילולית: האל שומר
ח׳ורש תבשיל שמוגש על אורז
ח׳ושגל יפה, נאה
ח׳סתה נבאשי שלא תהיה עייף; ברכה למי שעובד
ח׳ר חמור; בהשאלה טיפש

כל 46 הערכים: המילון

המטבח

אבגושט אבגושט, שפירושו בפרסית מי בשר, הוא תבשיל איראני של בשר כבש, חומוס, שעועית ותפוחי אדמה, שאוכלים בשני שלבים: קודם את המרק עם לחם, ואחר כך את הבשר והירקות כתושים.
אש רשתה אש רשתה הוא מרק פרסי סמיך של אטריות דקות, קטניות ועשבי תיבול, שמגישים עם בצל מטוגן, שמן נענע וקשק, מוצר חלב חמצמץ.
בקלה פולו בקלה פולו הוא אורז פרסי עם פול ירוק ושמיר.
גונדי גונדי הוא מאכל של יהודי פרס: כופתאות עגולות ורכות מעוף טחון וקמח חומוס, צהובות מכורכום, שמתבשלות במרק עוף ומוגשות עם המרק על אורז לבן, בדרך כלל בארוחת ליל שבת.
גורמה סבזי גורמה סבזי, שנקרא גם חורשט סבזי, הוא תבשיל פרסי של עשבי תיבול ירוקים מטוגנים, בשר, שעועית אדומה ולימון פרסי מיובש, שמתבשל זמן רב עד שהוא נעשה ירוק כהה.
גז גז הוא נוגט פרסי רך מאזור אספהאן, עשוי חלבוני ביצה, סוכר, מי ורדים ופיסטוקים או שקדים.
זרשק פולו זרשק פולו הוא אורז פרסי לבן עם זרשק, כלומר פירות ברבריס קטנים, אדומים וחמוצים, ועם זעפרן.
ח׳ורש בדמג׳אן ח׳ורש בדמג׳אן הוא תבשיל פרסי של חצילים מטוגנים ועגבניות, בדרך כלל עם בשר טלה ועם מרכיב חמוץ כמו ענבי בוסר או לימון מיובש, שמוגש על אורז לבן.
חלים חלים הוא מאכל סמיך דמוי דייסה של גרגרי חיטה ובשר או עצמות, שמתבשל לאט כל הלילה.
חלק חלק הוא החרוסת של יהודי פרס: עיסה סמיכה של תמרים, אגוזים, פירות טריים ויבשים ותבלינים, שמגישים בליל הסדר.
טהדיג טהדיג הוא השכבה הזהובה והפריכה שנוצרת בתחתית סיר האורז הפרסי.
סבזי ח׳ורדן סבזי ח׳ורדן היא צלחת של עשבי תיבול טריים וירקות חיים, כמו בזיליקום, נענע, טרגון, בצל ירוק וצנונית, שמונחת על השולחן הפרסי לאורך כל הארוחה, ולעיתים לצדה גבינה לבנה, לחם ואגוזי מלך.
סבזי פולו סבזי פולו הוא אורז פרסי עם עשבי תיבול קצוצים בכמות גדולה, שצובעים אותו בירוק.
סוהאן סוהאן הוא ממתק פרסי פריך של זעפרן, סוכר וחמאה עם שקדים ופיסטוקים, שמקורו בעיר קום.
סנגק סנגק הוא לחם פרסי שטוח מקמח חיטה מלא, שנאפה על מצע של חלוקי נחל חמים בתנור.
פאלודה פאלודה הוא קינוח פרסי קפוא של אטריות דקות מעמילן בסירופ קפוא חלקית של סוכר ומי ורדים, שמגישים עם מיץ לימון.
פולו שבתי פולו שבתי הוא אורז של שבת שמיוחס ליהודי משהד: אורז עם ירכי עוף ולשון עגל או בשר בקר, קינמון ופירות יבשים, שמתבשל כל הלילה ומוגש בסעודה השלישית של השבת.
פסנג׳אן פסנג׳אן הוא תבשיל פרסי חמוץ מתוק של אגוזי מלך טחונים ורכז רימונים, בדרך כלל עם עוף, ולעיתים עם ברווז או כדורי בשר.
צ׳לו צ׳לו הוא אורז לבן מבושל בשיטה הפרסית: מושרה, מבושל חלקית, מסונן ואז מאודה עד שכל גרגר נפרד מחברו.
קוקו סבזי קוקו סבזי הוא מאכל פרסי של ביצים ועשבי תיבול ירוקים בכמות גדולה, דמוי פשטידה ירוקה כהה ועבה.
שירין פולו שירין פולו, כלומר אורז מתוק, הוא אורז פרסי מאודה שמכוסה פירות יבשים, אגוזים וקליפות תפוז.
תהצ׳ין תהצ׳ין הוא מאכל אורז פרסי של אורז, יוגורט, ביצים וזעפרן עם עוף או בשר, שמתבשל עד שנוצר קרום זהוב ועבה.

מתכונים

אש רשתה אש רשתה הוא מרק פרסי סמיך של קטניות, עשבי תיבול, תרד ואטריות, שמגישים עם בצל מטוגן, שום מטוגן ושמן נענע.
גונדי גונדי הוא כופתאות עגולות של עוף טחון, בצל וקמח חומוס, מתובלות בכורכום, כמון ולפעמים הל, שמתבשלות לאט במרק עוף עם גרגרי חומוס.
גורמה סבזי גורמה סבזי הוא תבשיל פרסי של בשר, עשבי תיבול ירוקים מטוגנים, שעועית אדומה ולימון פרסי מיובש, שמתבשל כשעתיים וחצי עד שלוש שעות, עד שהוא ירוק כהה וסמיך.
טהדיג טהדיג הוא השכבה הזהובה והפריכה שנוצרת בתחתית סיר האורז הפרסי.
סוהאן סוהאן הוא ממתק פרסי פריך של סוכר, דבש וחמאה עם זעפרן, הל ומי ורדים, משובץ בשקדים ובפיסטוקים, שנמרח בשכבה דקה ונשבר לחתיכות כשהוא מתקשה.
פאלודה פאלודה היא קינוח קפוא פרסי של אטריות אורז דקות בסירופ סוכר עם מי ורדים ולימון, שמקפיאים ומגרדים במזלג כמה פעמים עד שמתקבל מרקם של גרניטה.
צ׳לו צ׳לו הוא אורז לבן בשיטה הפרסית: האורז מושרה, מבושל במים רבים ומלוחים כמה דקות בלבד, מסונן ואז מאודה בסיר סגור עד שכל גרגר נפרד.
קוקו סבזי קוקו סבזי הוא חביתה עבה של ביצים ועשבי תיבול ירוקים בכמות גדולה, בעיקר כרישה, פטרוזיליה וכוסברה, מתובלת בכורכום.

מקורות

יהדות איראן, ויקיפדיה העברית. תולדות, קהילות, תקופת הקאג'ארים והפהלווים, עלייה והגירה, אוכלוסייה לפי שנים, מנהגים, רשימת ספרות
Persian Jews, Wikipedia. אומדני אוכלוסייה, כינויים, שפות
Iranian Jews in Israel, Wikipedia. מבצע כורש, עולי שיראז 1815, ריכוזים בישראל, קול ישראל בפרסית
Thamar Gindin, Judeo-Iranian, Jewish Language Website, HUC Jewish Language Project. הניבים היהודיים לפי ערים ומספרי דוברים
Mashhadi Jews, Wikipedia. פרעות 1839, ג'דיד אל אסלאם, העלייה לירושלים, הקהילה בגרייט נק
שנתון סטטיסטי לישראל 2024, לוח 2.8: יהודים ואחרים, לפי ארץ מוצא וגיל, ממוצע 2023, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ילידי איראן וילידי ישראל שאביהם נולד באיראן
Tannaz Sassooni, The 8 Jewish Persian Dishes You Need to Try, The Nosher, My Jewish Learning, 2020
The Persian Winter Shabbat Recipes Cooked Under a Grandmother's Blanket, Jewish Food Society. חלים ופולו שבתי במשפחה ממשהד
The Persian Pop Scene in Tel Aviv, Ajam Media Collective, 2011
Judeo-Persian, Wikipedia. תעודות קדומות, שאהין ועמראני, מספר הדוברים בישראל
Turkey: Virtual Jewish History Tour, Jewish Virtual Library. הערכה של כ־14,500 יהודים בטורקיה ב־2021, להשוואה