פסנג׳אן
פסנג׳אן הוא תבשיל פרסי חמוץ מתוק של אגוזי מלך טחונים ורכז רימונים, בדרך כלל עם עוף, ולעיתים עם ברווז או כדורי בשר. הוא מוגש על אורז, ונחשב למאכל חגיגי. יהודי פרס מגישים אותו בחתונות ובארוחת ראש השנה.
ממה עשוי
את אגוזי המלך טוחנים ומבשלים לאט עם רכז רימונים עד שנוצר רוטב סמיך, כהה ומבריק. התבלינים הם בין היתר כורכום, קינמון, קליפת תפוז, הל וניצני ורדים. במתכון המסורתי יש בתבשיל עוף או ברווז ולעיתים חצילים, ואפשר להכין אותו גם עם כדורי בשר טחון או נתחי טלה.
התבשיל יכול לצאת מתוק יותר או חמוץ יותר, לפי המתכון, ואם הוא חמוץ מדי מוסיפים סוכר. בבתים יהודיים נהוג להמתיק אותו בתמרים במקום בסוכר3. בטהרן הוגים את שמו פסנג׳ון4.
מתי מגישים
הפסנג׳אן נשמר בדרך כלל לאירועים. באיראן הוא נחשב למאכל של עשירים, ויש ביטוי פרסי על מי שמתנהג כאילו יש לו פסיון ופסנג׳אן, כלומר מי שמתרברב1. נוהגים לבשל אותו בסתיו, בעונת הרימונים4.
אצל יהודי פרס, בישראל ובמקומות אחרים, הפסנג׳אן הוא מאכל חגיגי שמוגש בחתונות ובארוחת ראש השנה2. הוא גם חלק מארוחת הערב של ליל ילדא, שמציינים באיראן1.
היסטוריה
האזכור המוקדם ביותר הידוע של הפסנג׳אן הוא בספר הבישול של מירזא עלי אכבר ח׳אן אשפזבאשי משנת 1881. הספר מונה עשרה סוגים שלו: של אגוזים, שהוא הנפוץ היום, של שקדים, חצילים, שעועית, חבושים, תפוחי אדמה, גזר, דלעת, דגים ויוגורט. המילון הראשון שמזכיר אותו, פרהנג אננדראג׳, קורא לו פסוג׳אן ואומר שמקורו בגילאן שבצפון איראן1.
בשיטה האיראנית המסורתית של מאכלים חמים וקרים, הפסנג׳אן נחשב חם בגלל האגוזים, ולכן יש שמוסיפים לו כוסברה או דלעת, שנחשבות קרות1.
גרסאות
- בבתים יהודיים ממתיקים אותו בתמרים במקום בסוכר.
- בחלק מהמתכונים מבשלים אותו עם כדורי בשר או עם ברווז במקום עוף.
ראו גם
מקורות
- פסנג'אן, ויקיפדיה העברית. מרכיבים, ראש השנה היהודי, 1881, מאכל עשירים, חם וקר
- Fesenjan, Wikipedia. מאכל חגיגי ליהודי פרס בישראל ובמקומות אחרים, חתונות וראש השנה
- The 8 Jewish Persian Dishes You Need to Try, My Jewish Learning, The Nosher (Tannaz Sassooni). תמרים במקום סוכר בבתים יהודיים
- Persian Food, Chai and Conversation. נאכל בסתיו בעונת הרימונים, ההגייה פסנג'ון