סדר ראש השנה
סדר ראש השנה הוא המנהג לאכול בליל ראש השנה מאכלים סמליים, הסימנים, ולומר על כל אחד מהם בקשה קצרה לשנה החדשה שפותחת במילים 'יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו'. מקור המנהג בתלמוד הבבלי, ובכל עדה התגבשה רשימה משלה של סימנים ושל מאכלים1.
מאיפה באו הסימנים
המקור הוא דברי אביי בתלמוד, במסכת כריתות ובמסכת הוריות, שמונה חמישה מאכלים לראש השנה: קרא, רוביא, כרתי, סילקא ותמרי, כלומר דלעת, לוביה, כרישה, סלק ותמרים1. בכתבי יד קדומים ואצל ראשונים רבים הנוסח הוא 'למחזי', כלומר לראות, ולא 'למיכל', כלומר לאכול, ולכן יש שסברו שבמקור רק הסתכלו בסימנים1. בתקופת הגאונים כבר נהגו לאכול אותם, ורב האי גאון היה אומר על כל סימן בקשה בלשון נופל על לשון: על הקרא קרע רוע גזר דיננו, על הכרתי יכרתו שונאינו, על הסילקא יסתלקו עוונותינו, על התמרי יתמו עוונותינו1.
עם הזמן נוספו סימנים. ראש של דג או של כבש נאכל כדי שנהיה לראש ולא לזנב, הרימון מלווה בבקשה שירבו זכויותינו כרימון, והתפוח בדבש הוא צירוף של מנהג הדבש מתקופת הגאונים ומנהג התפוח של יהודי צרפת1. רבי יעקב בעל הטורים תיקן לומר עליו תתחדש עלינו שנה מתוקה1.
מה משותף ומה שונה
בכל העדות הסימן הוא מאכל ששמו או טעמו מזכירים משאלה, ועליו נאמרת בקשה. ברוב קהילות ספרד והמזרח אוכלים את כל הסימנים בסדר קבוע, ואילו בקהילות אשכנז לא נהגו בדרך כלל לאכול את חמשת הסימנים של התלמוד, פרט לקהילות מעטות, והמנהג העיקרי היה לאכול תפוח בדבש ולטבול בדבש את פרוסת המוציא1. גם זיהוי הסימנים שונה: הרוביא היא לרוב לוביה, אבל בתימן אכלו במקומה חילבה, והסילקא מזוהה בעדות שונות עם סלק, עלי סלק או תרד1.
בכל עדה
סימנים, קוסקוס של שבעה ירקות
על שולחן ראש השנה של יהודי מרוקו יש תפוחים בדבש, רימונים ופירות, תמרים ירוקים, ראש כבש וקוסקוס של שבעה ירקות3, 4. בצפון אפריקה מוסיפים לסימנים חבושים, לרוב בריבה, שום ושומשום, ובמרוקו גם טנזיה, תבשיל של פירות יבשים, אגוזים ואורז ולעתים בשר1. לערך המלא.
פקיילה, סימנים
בצפון אפריקה מכינים מעלי סלק תבשיל שנקרא בקיילה, ובו ממלאים את הסימן של הסילקא1. בג׳רבה מחולקת הסעודה לשניים: בתחילתה מאכלים מלוחים, ובסופה פירות מתוקים1. לערך המלא.
ליל התנור, סוכר במקום מלח
לפי פריג׳א זוארץ, בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים טיגנו ברחובות היהודים בטריפולי ספנז, סופגניות שטוחות, שנמכרו כל הלילה, וללילה הזה קראו ליל התנור2. ברוב המשפחות לא שמו מלח על השולחן בלילות ראש השנה, אלא סוכר, ובו טבלו את פרוסת המוציא כדי שתהיה שנה מתוקה. מאותה סיבה נמנעו רבים מלבשל בחג דגים חריפים2. לערך המלא.
סימנים
יהודי בבל נמנעו מלאכול את הסילקא1. הם הסתכלו בה ואמרו עליה את הבקשה, מחשש לתולעים ולחרקים בעלים1.
סימנים, חילבה
יהודי תימן אכלו את הסימנים בלילה הראשון של ראש השנה בלבד1. במקום הרוביא אכלו חילבה, ואכלו גם גזר, ועליו אמרו יגזרו אויבינו ושונאינו1. לערך המלא.
ריאה, כרוב
מנהגי בוכרה מובאים בין המקורות למנהג לאכול בראש השנה ריאה וכרוב1. את הריאה אוכלים כי היא קלה, והבקשה היא שהשנה תהיה קלה כמוה1.
יהי רצון, קפטס דה פראסה
בטורקיה, בבלקן ובלבנון מכינים מן הכרישה, הכרתי של התלמוד, קציצות מטוגנות1. בקהילות ספרדיות יש שמכינים קציצות מתרד או מעלי סלק במקום כרישה1. לערך המלא.
תפוח בדבש, צימעס
באשכנז הפך התפוח בדבש לסמלו של ראש השנה, וטובלים בדבש גם את החלה, שאופים לחג עגולה או בצורת סולם1. במזרח אירופה אכלו גזר, ובעיקר צימעס, כי ביידיש מערן, גזר, מזכיר את הפועל להרבות1. יוצאי אשכנז לא אכלו אגוזים בראש השנה, מחשש לליחה שתפריע לתקיעת השופר, ומשום שאגוז בגימטריה שווה חטא1. לערך המלא.
צ׳יק צ׳ה חלווה
בני ישראל בהודו אוכלים בראש השנה צ׳יק צ׳ה חלווה, ממתק של חלב קוקוס שהכנתו נמשכת 15 עד 18 שעות5.
ראו גם
מקורות
- סדר ליל ראש השנה, ויקיפדיה העברית. המקור בתלמוד, למחזי ולמיכל, רב האי גאון, הסימנים המאוחרים, מנהגי העדות; מפנה לטור, לשולחן ערוך ולאבודרהם
- ממנהגי יהדות לוב, פרק ג: חגים ומועדים, פריג'א זוארץ, ילקוט מנהגים, המדפיס הממשלתי תשכ״ז, באתר דעת. ליל התנור, סוכר במקום מלח, דגים לא חריפים
- Moroccan Jewish Cuisine, Visiting Jewish Morocco. שולחן ראש השנה במרוקו
- Couscous with Seven Vegetables, My Jewish Learning, The Nosher (Emily Paster), 31 באוגוסט 2020. קוסקוס שבעת הירקות
- A New Cookbook Celebrates the Culinary Traditions of Indian Jews, My Jewish Learning, The Nosher (Rachel Myerson, Varsha Torgalkar), 11 באוקטובר 2021. צ'יק צ'ה חלווה של בני ישראל לראש השנה