חילבה
חילבה היא מטבל של המטבח התימני מזרעי גרגרנית יוונית, שמושרים לילה, נטחנים עם שום ולימון ומוקצפים עם מים לקצף בהיר ויציב1. בקרב יוצאי תימן בישראל אוכלים אותה עם המרק התימני ועם לחוח4, ולעיתים מערבבים לתוכה סחוג3.
איך מכינים
משרים את גרעיני החילבה במים למשך לילה ומחליפים את המים פעמיים או שלוש1. אחר כך מסננים וטוחנים עם כמון, שום ולימון, ויש המוסיפים פפריקה חריפה או סחוג1. את העיסה מקציפים עם מעט מים, והיא תופחת ונעשית לקציפה1, 2. נוהגים להוסיף כף ממנה למרק חם2, ונהוג לאכול אותה גם עם סלוף1. מטבל דומה מכינים גם במטבח של יהודי קוצ׳ין1.
בתימן היו שמרחו על בצק הסלוף חילבה לא מתובלת לפני האפייה, והיו שהכניסו לתוך המרק את העציט, דייסה סמיכה מקמח דורה או שעורה, יחד עם כף חילבה5.
בתימן
החילבה הייתה מזון נפוץ מאוד בתימן כולה, ונאכלה כמעט כל יום, לבדה או בתוך מאכלים אחרים2. בקרב יהודי תימן היא נחשבה לתבלין חשוב שנאכל כל השנה1.
השם והמילה
בערבית 'חלבה' הוא שם הצמח גרגרנית יוונית וזרעיו. בערבית של יהודי תימן החלבה מוגדרת 'מין לפות עשוי מזרע התלתן מעורב בזחוק'3. 'לפות' כאן כמו 'לפתן', מאכל שאוכלים עם הלחם, כלומר מטבל של זרעי חילבה שמעורבב בסחוג. יהודי תימן זיהו את החילבה עם ה'תלתן' שבמשנה: הפירוש העתיק למשנה המכונה 'המאסף' ופירוש המשנה לרמב״ם מתרגמים 'תלתן' ל'אלחלבה'1. התלתן נזכר במשנה במקומות רבים, וככל הנראה הכוונה לגרגרנית ששימשה כצמח מאכל ולא לתלתן הבר, ורש״י מפרש 'תלתן' כמין תבלין1.
הריח
לזרעי הגרגרנית ריח חזק, שעובר לזיעה ולשתן של מי שאכל מהם1. גרעיני חילבה קלויים משמשים גם בהכנת הסמנה, החמאה המזוקקת של המטבח התימני1.
גרסאות
- לפעמים מערבבים סחוג לתוך הקציפה.
ראו גם
מקורות
- גרגרנית יוונית, המכלול. הכנת המטבל במטבח התימני; הריח בזיעה ובשתן, ריח מייפל; התלתן במשנה לפי המאסף והרמב"ם; יהודי תימן; חילבה קלויה בהכנת סאמנה
- Hulbah, Wikipedia. נאכלת בתימן כמעט כל יום, מתנפחת במים, מוקצפת, נוספת לסלטה ולפחסה ולמרק
- חלבה, מילון קולי, תימני נט (באתר יד מאיר). 'מין לפות עשוי מזרע התלתן מעורב בזחוק'; הקלטת הגייה
- Yemenite Soup With Chicken and Hawaij, Jewish Food Society (Hilla Segev). חילבה עם המרק והלחוח בליל שבת
- Yemeni cuisine, Wikipedia. חילבה על בצק הסלוף לפני האפייה; עציט במרק עם חילבה; holba