מסחגה

נכתב גם: מזחגה, מסחקה, משחקה. תעתיק: mas'haga.

ערבית יהודית תימנית, שם עצם, סגנון: מטבח

מסחגה היא אבן השחיקה של המטבח התימני: אבן גדולה ושטוחה, לרוב בזלת, עם שקע במרכזה, ואבן קטנה ועגולה שבה שוחקים את התבלינים1. בה הכינו את הסחוג1.

איך היא בנויה

המסחגה היא סוג של מכתש ועלי, אבל צורתה שונה מן המכתש המוכר2. האבן התחתונה רחבה ושטוחה, עשויה בזלת ולפעמים גרניט, ובמרכזה שקע1, 2. האבן העליונה דומה לחלוק נחל2. עליה שחקו את הפלפלים החריפים, השום והכוסברה עד שנעשו ממרח1.

מקור השם

לפי אחד ההסברים, השם מסחגה בא מ'משחקה', מקום השחיקה, וגם הסחוג עצמו קיבל את שמו מן השחיקה, שכן 'שחוק' בהגייה התימנית נשמע 'סחוג'1. יש הכותבים את המילה מזחגה, כמו הכתיב זחוק לממרח עצמו2.

מרהא וודי

בערבית של תימן נקראות שתי האבנים גם בשמות אחרים: מרהא, האבן הגדולה שעליה עובדים, וודי, האבן הקטנה ששוחקת3. במילון של יהודי תימן 'מרהא' מוגדרת כרחיים קטנות לטחינת גריסי דורה שרויים במים, שמהם עושים לחוח4. כלומר אותה מילה משמשת גם לאבן טחינה של דגנים.

ראו גם

מקורות

  1. זחוק, המכלול. מסחגה מלשון משחקה, אבן בזלת עם שקע ואבן קטנה עגולה, מקור השם סחוג
  2. זחוק, ויקיפדיה העברית. הכתיב מזחגה, גרניט או בזלת, מכתש רחב ושטוח, עלי דמוי חלוק נחל
  3. Zhug, Wikipedia. marha' האבן הגדולה, wdi האבן הקטנה
  4. מרהא, מילון קולי, תימני נט (באתר יד מאיר). הגדרה והקלטת הגייה: רחיים קטנות לטחינת גריסי דורה ללחוח

הסל שלכם