דוכה
דוכה הוא השם שבו יהודי תימן קוראים לחרוסת של ליל הסדר. זו מילה עברית עתיקה, שמופיעה בכתב יד של התלמוד הירושלמי ונשמרה בדיבור של יהודי תימן.
מקור המילה
בכתב יד ליידן של התלמוד הירושלמי, במסכת פסחים, נקראת החרוסת דוכה, ובדפוסים נכתב במקומה רובה או רבה2. הירושלמי מביא שם דרשה: למה קוראים לה דוכה, שהיא דכה עמו, כלומר כותשת את התבלינים2. לפי ההסבר שמובא במקור, המשחק במילים על הפועל דך מלמד שהגרסה דוכה היא המקורית, ויהודי תימן קוראים לחרוסת דוכה עד היום2.
במילון של יהודי תימן מוגדרת דוכה בקצרה: 'חרוסת לפסח'1. גם בתיאורים של המטבח התימני הדוכה מופיעה כמעין חרוסת3.
הדוכה בליל הסדר
יהודי תימן מטבילים בחרוסת את המרור ואת הכורך, וגם את הכרפס ואת המצה, כדעת הרמב״ם שהטבילה בחרוסת נוהגת בכל הטיבולים של הסדר4.
ראו גם
מקורות
- דוכה, מילון קולי, תימני נט (באתר יד מאיר). הגדרה והקלטת הגייה: חרוסת לפסח
- Yemenite Hebrew, Wikipedia. כתב יד ליידן, פסחים י ג, dūkeh מול רובה, הדרשה על דך, השם בפי יהודי תימן היום
- המטבח התימני, המכלול. דוכה, מעין חרוסת
- חרוסת, המכלול. יהודי תימן מטבילים את הכרפס ואת המצה בחרוסת כדעת הרמב״ם