עין הרע
עין הרע היא האמונה שמבט של אדם, בעיקר מבט של קנאה, יכול להזיק למי שמסתכלים בו, ובמיוחד לתינוקות, לנשים הרות ולבעלי חיים. האמונה מוכרת בתרבויות רבות, ובקהילות היהודיות התפתחו נגדה מילים, קמעות ומנהגים שונים מעדה לעדה1.
עין הרע במקורות
החשש מעין הרע מופיע כבר בתלמוד. בבבא מציעא מסופר שרב הלך לבית הקברות ואמר שמתוך מאה מתים, תשעים ותשעה מתו מעין הרע ורק אחד מסיבה טבעית1, 2. במסכת ברכות נאמר שמי שנכנס לעיר וחושש מעין הרע יאמר שהוא מזרעו של יוסף, כי על זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת, והפסוק 'וידגו לרוב בקרב הארץ' נדרש כך שהדגים מכוסים במים ואין העין שולטת בהם1. בפסחים נאמר שמי שאינו מקפיד, לא מקפידים עמו, ויש פוסקים שלמדו מכאן שעין הרע פוגעת רק במי שחושש ממנה1.
בעדות רבות נהגו בצניעות, נמנעו מהצגת הצלחה או עושר ומשבח מופרז של תינוקות, ואמרו מילת שמירה מיד אחרי דבר טוב1. בעדות רבות נשאו קמעות, חוט אדום, מלח או פירורי לחם בכיס, ובארצות האסלאם נחשב הצבע התכלת למגן1.
בלי עין הרע ובן פורת יוסף
המילים שאומרים אחרי שבח הן הדרך הנפוצה ביותר להגן מפני עין הרע. יוצאי אשכנז מוסיפים בלי עין הרע כשהם משבחים מישהו, ויוצאי ספרד ועדות המזרח אומרים בן פורת יוסף, על שם הברכה ליוסף1. ביידיש נאמר הצירוף קיין עין הרע, שבדיבור מהיר נעשה מילה אחת, קיינהורה3. בירושלים בשנים הראשונות של המדינה דקלמו ילדים בן פורת יוסף, בן פורת מלח מים, מלח מים, וחיברו כך את שתי השמירות1.
החמסה
החמסה היא קמע בצורת כף יד פרושה, ושמה פירושו חמש בערבית2. היא נפוצה בעולם המוסלמי, וקמעות החמסה נכנסו ליהדות אחרי שהתפשטו בארצות האסלאם1. הסגולה מופיעה לראשונה במאה השבע עשרה, בספר של הרב יצחק עונקיניירה, שייחס אותה לאות ה׳, ואחריו הביאו אותה החיד״א והבן איש חי2. על החמסות היהודיות מופיעים לעתים עין, דגים או המילה חי2. בשנת 2006 הנפיק דואר ישראל שלושה בולים של חמסות כסף ממרוקו, מאיראן ומתוניסיה2.
בכל עדה
חמסה עליק
בצפון אפריקה המספר חמש נחשב מועיל נגד עין הרע. כשעלה חשש לעין הרע אמרו חמסה עליק, ולמי שנחשד בהטלת עין הרע אמרו חמסה פי עינק, חמש בעיניך2. מאותה סיבה נמנעו לומר חמש בשיחה רגילה, שלא ייראה כאילו חושדים בשומע, ובמקומו אמרו אידק, ידך2. את החמסה עצמה תלו מעל פתח הבית2. לערך המלא.
סכתי וח׳ליה
יוצאי עיראק אומרים סכת וח׳ליהא, שתוק ועזוב את זה, כשמדברים על חדשות טובות, כדי להגן עליהן מפני עין הרע4. בקהילות יהודי עיראק נהגו פעם לסמן לנערים על הבטן סימן של עין, דמוי קעקוע, כדי להרחיק מזל רע, ומנהג זה כבר אינו נפוץ1. לערך המלא.
קיינהורה, טפו טפו טפו
ביידיש אומרים קיינהורה אחרי כל בשורה טובה או שבח, למשל על גילו של אדם זקן או על הצלחה של ילד3. הביטוי מראה גם שהשבח נאמר בלב שלם ובלי קנאה3. קרובה לו קריאה שמחקה יריקה, טפו טפו טפו, או בצורה אחרת פו פו פו3. לערך המלא.
מאשאללה
בלאדינו אומרים מאשאללה, מן הערבית מה שרצה האל, כשמדברים על דבר טוב, כדי שלא תפגע בו עין רעה9. הקריאה הזאת משותפת ליהודים ספרדים מן האימפריה העות׳מאנית, ליהודי סוריה וליהודי פרס9. לערך המלא.
צ׳שם ח׳ורדן
בפרסית נקראת הפגיעה מעין הרע צ׳שם ח׳ורדן, ולפי החוקרת סבא סומך יש לאמונה שורשים בתרבות האיראנית מימי הזורואסטרים ובמסורת של יהודי פרס5. נגד עין הרע מחממים זרעי אספנד, הרמל, עד שהם מתפצחים, והאם הזקנה מסובבת את ידה שלוש פעמים מעל ראשו של מי שמגינים עליו ומתפללת להרחקת העין5. לפי סומך, רוב הנשים היהודיות יוצאות איראן ממשיכות לעשות זאת, לפעמים כל שבוע5. לערך המלא.
זנב של דג
במילון של הערבית התוניסאית מתועד מנהג לתלות זנב של דג בפתח הבית כהגנה מעין הרע6. דגים מופיעים גם על חמסות2, ובתלמוד נדרש הפסוק על זרעו של יוסף כך שעין הרע אינה שולטת בהם, כמו בדגים המכוסים במים1. לערך המלא.
הילד הראשון בחינה
בכורדיסטן מרחו בטקס החינה קודם חינה על ילד קטן, כדי לבלבל את עין הרע לפני שנצבעו הכלה והחתן. מנהג דומה תועד אצל בני ישראל בהודו7.
ראו גם
מקורות
- עין הרע, ויקיפדיה העברית. התלמוד, יוסף והדגים, בלי עין הרע ובן פורת יוסף, תכלת, הסימן של יהודי עיראק
- חמסה, ויקיפדיה העברית. חמסה עליק, חמסה פי עינק, אידק, הרב עונקיניירה, הבולים של 2006
- keinehora, Jewish English Lexicon, Jewish Language Project. משמעות, גזרון, דוגמאות, קשר ל poo poo poo
- skit wa khaliha, Jewish English Lexicon, Jewish Language Project. הגנה על חדשות טובות
- To Be an Iranian Jewish Bride, Sephardic Los Angeles (Saba Soomekh). צ'שם ח'ורדן, אספנד
- حوتة, Derja Ninja, מילון ערבית תוניסאית. לתלות זנב דג נגד עין הרע
- Kurdistan, Henna by Sienna. ילד שנצבע ראשון לבלבל את עין הרע
- India, Henna by Sienna. ילדים מחליפים אצל בני ישראל
- mashallah, Jewish English Lexicon, Jewish Language Project. מאשאללה בלאדינו, בסורית ובפרסית