טריגו קוצ׳ו

ממה עשוי

משרים גרגרי חיטה מלאים לילה שלם, ומבשלים אותם במים טריים עד שהם רכים ותפוחים. אחר כך מוסיפים סוכר ומבשלים עוד כרבע שעה. מחלקים לכוסות או לקעריות, מצננים, ומפזרים מלמעלה קינמון ואגוזי מלך כתושים². ביחס הרגיל יש כשלושה רבעים כוס סוכר לכל כוס חיטה, ומי שאוהב מתוק יותר שם כמות שווה². במתכון אחר מוסיפים בסוף הבישול גם מי זהר ומי ורדים³.

באיזמיר הטריגו קוצ׳ו הוא גרגרי חיטה מבושלים וממותקים בלבד, והוא צריך לצאת יבש יותר מן האשורה².

בט״ו בשבט

ט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא היום שבו אוכלים פירות יבשים, אגוזים ופירות העונה, ומעמידים על השולחן את שבעת המינים². באיזמיר הטריגו קוצ׳ו הוא המתיקה של היום². במשפחות ספרדיות מטורקיה נוהגים להגיש קערה של טריגו קוצ׳ו לכל אורח שבא לבקר בט״ו בשבט, עם כוס תה חם בנענע³. החיטה היא אחד משבעת המינים².

הקשר לאשורה

האשורה הטורקית היא דייסה מתוקה של חיטה, קטניות, פירות יבשים ואגוזים, שמכינים לראש השנה המוסלמי, ואין לה מתכון אחד^{1, 2}. בסלוניקי, לפי ניקולס סטברולאקיס, הכינו היהודים אשורה ממש לט״ו בשבט². גרסת איזמיר משמיטה את הקטניות ומסתפקת בחיטה².

על מקור המנהג יש השערות שונות. לפי מסורת אחת, המאכל נולד במזרח התיכון, עבר עם היהודים לספרד, ואחרי הגירוש ב־1492 חזר איתם לאימפריה העות׳מאנית³. איילין אוניי טאן משערת שהמנהג התחיל דווקא אצל הקהילות היהודיות הקדומות של אנטוליה בתקופה הביזנטית, ולא הגיע עם המגורשים¹. יהודים, נוצרים ומוסלמים אוכלים חיטה מבושלת בצורות ובשמות שונים כבר אלפי שנים¹.

גרסאות

• באיזמיר מבשלים רק חיטה וסוכר, יבש יותר מאשורה, ומפזרים קינמון ואגוזים.
• בחלק מן הבתים מבשמים את החיטה במי זהר ובמי ורדים.
• בסלוניקי הכינו לט״ו בשבט אשורה מלאה, עם קטניות ופירות יבשים.