מנודה
מנודה הוא בפי יהודי תימן כינוי גנאי שפירושו המילולי 'מי שנידו אותו', כלומר אדם שהוחרם על ידי הקהילה. בצירוף 'מנודה אבן אלמנודה' הוא נעשה 'מנודה בן מנודה'.
מה הפירוש
יהודה רצהבי מגדיר את 'מנודה' בפי יהודי תימן 'מוחרם, שנידו אותו', ומציין שלפי מסורת יהודי תימן המילה נהגית בקמץ1.
הצירוף הערבי
בצירוף 'מנודה אבן אלמנודה' המילה העברית משובצת בתבנית ערבית, 'אבן אל', כלומר בן ה1. רצהבי מביא משפט מתוך 'היושבת בגנים' של חיים הזז: 'מה יש הנאה ממך, יא מנודה אבן אלמנודה'1. באותה תבנית נאמרו כינויים אחרים, כמו 'יא מאוס אבן אלמאוס', מאוס בן מאוס1.
דוגמאות
- יא מנודה אבן אלמנודה
- מנודה בן מנודה
ראו גם
מקורות
- לשונות גנאי שבפי יהודי תימן (סיום), יהודה רצהבי, לשוננו לעם כז, האקדמיה ללשון העברית. ערך נא: מנודה, 'מוחרם, שנידו אותו', מנודה אבן אלמנודה, הניקוד בקמץ; ערך מו: מאוס אבן אלמאוס