ממזרתא

נכתב גם: ממזרתה, ממזרטא, ממזרת. בכתב המקור: מַמְזַרְתָּא. תעתיק: mamzarta.

ארמית בפי יהודי תימן, קללה, סגנון: גס

ממזרתא היא הצורה הארמית של המילה 'ממזרת', וקללה שגורה בפי יהודי תימן בישראל. מכנים בה אישה או נערה בכעס, ומשמעה המילולי בת שנולדה מאיסור.

מקור המילה

הצורה הארמית 'ממזרתא' מצויה כבר בתלמוד הירושלמי, במסכת יבמות1. יהודה רצהבי, שליקט את לשונות הגנאי של יהודי תימן מתוך הדיבור ומתוך הספרות, כותב שהקללה שגורה בפי יהודי תימן שבישראל1. היא אחת מקללות רבות שעברו אל הדיבור הערבי של יהודי תימן מן הארמית ומלשון חכמים1.

איך משתמשים

הקללה נאמרת בכעס, בדרך כלל לאישה או לבת1. רצהבי מביא דוגמאות מספרי זיכרונות וסיפורת של יוצאי תימן, ובהן קריאה לבת 'תלכי, תלכי, יא מאוסה, ממזרתא', ומשפט על נשים שכולן 'ממזרות'1. לצד 'ממזרתא' נאמרות קללות קרובות כמו 'רשעתא' ו'מאוסה'1. בצורת הזכר משמשת המילה העברית 'ממזר'.

דוגמאות

תלכי, תלכי, יא מאוסה, ממזרתא
לכי, לכי, מאוסה, ממזרת

ראו גם

מקורות

  1. לשונות גנאי שבפי יהודי תימן (סיום), יהודה רצהבי, לשוננו לעם כז, האקדמיה ללשון העברית. ערך עא: ממזרתא, הצורה בירושלמי יבמות, 'שגורה בפי יהודי תימן שבישראל', דוגמאות; ערך מו: מאוס

הסל שלכם