שחיק טמיא
שחיק טמיא היא קללה בארמית שהייתה שגורה בפי יהודי תימן, ופירושה המילולי 'שחוק עצמות', כלומר שעצמותיו של האדם ייטחנו. אומרים אותה על רשע שמת, ולפעמים גם על רשע חי.
מה הפירוש
'שחיק' פירושו שחוק, טחון, ו'טמיא' בארמית הן עצמות. הקללה קיימת בשתי צורות, בארמית 'שחיק טמיא' ובעברית 'שחיק עצמות'1. יהודה רצהבי, שליקט את לשונות הגנאי שבפי יהודי תימן, מציין ששתי הצורות לקוחות מלשון המדרש, ומביא את בראשית רבה ואיכה רבה1.
שחיק לבדו
בדיבור קיצרו את הקללה למילה אחת, 'שחיק', שמשמעה 'לעזאזל' או 'לגיהנום', ואומרים אותה לאויב או לרשע שהלך לעולמו1. לפי רצהבי, 'שחיק' הוא כינוי לגיהנום, משום שעצמות הרשעים נשחקות בתוכו1. מוכרים גם הצירופים 'שחיק ואריק', קללה לרשע כשנפטרים ממנו, ו'שחיק מחיק', כלומר שיישחקו עצמותיו ויימחה שמו1.
בספרות יוצאי תימן
רצהבי מביא דוגמאות מסופרים יוצאי תימן, ובהן תיאור של רופא נוצרי בכינוי 'שחיק עצמות'1. הניקוד שהוא מביא הוא לפי מסורת יהודי צנעא1.
דוגמאות
- שחיק טמיא
- שיישחקו עצמותיו (על רשע שמת)
- שחיק
- לעזאזל, לגיהנום
ראו גם
מקורות
- לשונות גנאי שבפי יהודי תימן (סיום), יהודה רצהבי, לשוננו לעם כז, האקדמיה ללשון העברית. ערכים סב עד סה: שחיק טמיא, שחיק עצמות, שחיק, שחיק ואריק, שחיק מחיק, עם מקורות ודוגמאות