רשעתא

נכתב גם: רשעתה, רישעתא, יא רשעתא, יא רשעה. בכתב המקור: רִשְׁעֶתָּא. תעתיק: rishʿatta.

עברית וארמית בפי יהודי תימן, קללה, סגנון: קללה

רשעתא היא הצורה הארמית של המילה 'רשעה', ובפי יהודי תימן משמשת כינוי גנאי לבת או לאישה, במשמעות רעה או מרשעת1. היא נאמרת גם בצורה העברית 'רשעה', ולרוב עם מילת הפנייה הערבית 'יא': 'יא רשעה'1.

מה הפירוש

המילה באה מן העברית 'רשעה' ומן הצורה הארמית 'רשעתא'1. יהודה רצהבי מגדיר אותה 'רעה, מרשעת', ומציין שהיא נאמרת לבת או לאישה1. בפי יהודי תימן היא מתחברת למילת הפנייה הערבית 'יא', ולכן נשמעת לרוב 'יא רשעה' או 'יא רשעתא'1.

דוגמאות מן הספרות

רצהבי מביא משפטים מתוך סיפורת וזיכרונות של יוצאי תימן: נער שצועק על נערה 'את שקרנית, יא רשעה', אם ששואלת 'יא רשעה, תדברי דברים האלו', ושורה משיר שבו המילה 'רשעתא' באה בסוף בית1. הקללה קרובה ל'ממזרתא' ול'שרצה', שגם הן צורות נקבה שמכוונות לאישה1.

דוגמאות

יא רשעה
רעה שכמותך (פנייה בכעס לבת)

ראו גם

מקורות

  1. לשונות גנאי שבפי יהודי תימן (סיום), יהודה רצהבי, לשוננו לעם כז, האקדמיה ללשון העברית. ערך נט: רשעה, רשעתא, 'רעה, מרשעת (בת, אישה)', ודוגמאות

הסל שלכם