כניס
הכניס היה תלמוד התורה של הבנים בקהילות תימן, שבו לימד המורי ילדים מגיל שלוש בערך לקרוא את התורה, את התרגום ואת התפילה. במקומות שונים נקרא גם מדרש או מעלאמה.
מי לימד ואיפה
חינוך הבנים היה בתחילה בידי האב, אבל רוב האבות לא יכלו להקדיש לכך זמן בגלל קשיי הפרנסה, ולכן נפתחו תלמודי תורה. הם נקראו כניס, אותה מילה שבה כינו את בית הכנסת, וגם מדרש, או מעלאמה כמו בתי הספר המקבילים של המוסלמים1. המלמד נקרא מארי, ובהגייה מורי במלעיל. כדי להבדיל בינו ובין רב הקהילה, שגם הוא נקרא מורי, כינו את מלמד התינוקות מורי אלעיאל, המורי של הילדים1.
פעמים רבות התקיים הלימוד בבית המלמד, ולא היה נדיר שהמלמד עסק במלאכתו, חייט או אורג, בזמן שלימד2. רוב המלמדים היו עניים. הם קיבלו מן ההורים תשלום שבועי, שניתן כצדקה כדי שלא לעשות את התורה מקור פרנסה, ובמקומות מסוימים קיבלו את שכרם בארוחות שאכלו בתורנות בבתי התלמידים1. רק הבנים למדו בכניס. ברוב הקהילות הבנות לא למדו קרוא וכתוב, ואת חינוכן, וגם את ההלכות שנוגעות לבית, קיבלו מאמהותיהן1, 3.
סדר הלימוד
המלמד קיבל תלמידים מגיל שלוש ומעלה, והלימוד נמשך כשמונה שנים1. בני ארבע וחמש למדו, אחרי שנה או שנתיים של הכנה, לקרוא ולכתוב את האותיות והניקוד. גדולים מהם למדו לקרוא בסידור, והקבוצה השלישית למדה את פרשת השבוע עם התרגום ואת ההפטרה1. הילדים למדו מראשית הדרך לקרוא גם בלי ניקוד2.
ספרים היו יקרים ונדירים, ולכן כמה ילדים למדו יחד מספר אחד, וכל אחד הסתכל בו מכיוון אחר1. יום הלימודים נמשך מכשעה וחצי אחרי הזריחה ועד השקיעה, עם הפסקת צהריים1. לפי תיאור אחר, בצנעא ובצעדה למדו הילדים אצל המורי מעלות השחר ועד השקיעה בימים ראשון עד חמישי, וביום שישי עד הצהריים2.
מן הכניס לבית הכנסת
לפי דרך החינוך בתימן, הילד היה אמור להיות מסוגל להצטרף לעולם המבוגרים עוד לפני גיל בר מצווה: להתפלל, לקרוא בתורה ובהפטרה ולהשתתף בשיעורים1. כבר בשנות הכניס הלך עם אביו לתפילות ולשיעורי הרב בבית הכנסת, ושם רכש ידיעות במשנה, בהלכה ובאגדה1. אחרי בר מצווה המשיך ללמוד בשיעורי המבוגרים שהתקיימו בכניס בערב ובבוקר, והבקיאים שבהם הוכשרו לשמש שוחטים, חזנים, מוהלים ודיינים1, 2.
הרב יוסף קאפח כתב ב־1965 שהשפעתו של המלמד בכניס הצטמצמה בעיקר בהקניית הקריאה, ושעיצוב אופיו של הילד היה בעיקר בידי האם. לדבריו האב השלים את ידיעותיו התורניות של הבן, בעצמו או בכך שהביא אותו לבתי הכנסת ולבתי המדרש ולרב המתאים3.
ראו גם
מקורות
- יהדות תימן, ויקיפדיה העברית. פרק החינוך היהודי בתימן: כניס, מדרש, מעלאמה; מורי אלעיאל; גיל שלוש ושמונה שנים; שלוש קבוצות; ספר אחד מכמה כיוונים; שכר; גבר בגוברין
- Yemenite Jews, Wikipedia. Education; לימוד בבית המלמד שעוסק במלאכתו; צנעא וצעדה, מגיל שלוש, שעות הלימוד; קריאה בלי ניקוד; שחיטה
- מעמד האשה בתימן, הרב יוסף קאפח, מחניים צח, תשכ״ה (1965), באתר דעת. חדר הלימוד אלכניס, תפקיד המורה, האב והאם; הבנות אינן לומדות קרוא וכתוב