מחלוקת דור דעה
מחלוקת דור דעה היא המחלוקת שפרצה בקהילת צנעא בשנים 1913 ו־1914 בין תנועת דור דעה של הרב יחיא קאפח, שהתנגדה לקבלה ולספר הזוהר וביקשה לחזור לדרכו של הרמב״ם, ובין מתנגדיה. אנשי דור דעה כינו את מתנגדיהם עיקשים, והמתנגדים כינו אותם דרדעים, בעיוות מכוון של השם. המחלוקת פילגה את הקהילה לשני מחנות עד העלייה לישראל.
הרקע
יהודי תימן קיבלו את הרמב״ם כפוסק העיקרי שלהם, וסידור התפילה שלהם, התכלאל, היה קרוב לנוסח שבספר אהבה שבמשנה תורה1. במאות השש עשרה והשבע עשרה חדרה לתימן הקבלה, בעיקר בשיטת האר״י ומקובלי צפת, דרך ספרי הדפוס1. במאה השמונה עשרה אימץ הזרם השאמי את נוסח הספרדים, ומהרי״ץ ניסח פשרה ששמרה על הנוסח התימני הישן עם תוספות מן הקבלה, הנוסח הבלדי1, 2.
בסוף המאה התשע עשרה הגיעו לתימן עיתונים עבריים ונוסעים יהודים מאירופה, ובהם יוסף הלוי ואדוארד גלזר, שהשפיעו על קבוצת צעירים בצנעא שבראשה עמד הרב יחיא קאפח2. נכדו, הרב יוסף קאפח, ייחס להלוי את ההשפעה המכרעת, ואילו לפי מחקרו של יוסף פרחי ספקותיו של קאפח בקבלה החלו עוד קודם, באופן עצמאי1. החוקר יהודה רצהבי סבר שהמחלוקת על הקבלה היא תולדה של השפעה זרה, וכי עד המגע עם המשכילים עסק קאפח בספרי הקבלה כמו כל יהודי בתימן3.
בית הספר והתנועה
רבני צנעא, ובראשם הרב הראשי יחיא יצחק הלוי, הקימו בית ספר שנקרא אלמכתב, שבו למדו לצד לימודי הקודש גם עברית ודקדוקה, ערבית, טורקית, חשבון ומדעים, וקאפח מונה למנהלו1, 2. לפי רצהבי, מספר התלמידים במכתב לא עלה על שבעים3. השם דור דעה ניתן לקבוצה ב־1912, אף שהקו הרעיוני שלה קדם לשם1. קאפח חיבר את הספר "מלחמות ה׳" נגד הקבלה והזוהר, ומתנגדיו השיבו בחיבור "אמונת ה׳"1.
המחלוקת
לפי רצהבי פרצה המחלוקת בגלוי בשנים תרע״ג ותרע״ד, 1913 ו־19143. לפי מקור אחר פרצה כבר ב־1912, ואנשי דור דעה פרסמו את דעותיהם בפומבי ב־19132. את המתנגדים, שנקראו עיקשים, הנהיג הרב הראשי יחיא יצחק הלוי, והם סירבו לסטות מן המנהג המקובל ומלימוד הזוהר2. רבנים בירושלים מכל העדות חתמו על חרם נגד קאפח ותומכיו, וקאפח השיב בחוברת ובחרם משלו1. גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק התכתב עם קאפח, והתנגד לדעותיו בדרך מכובדת1, 3.
לפי רצהבי, הקהילה האחת נעשתה לשתי קהילות נפרדות בתפילה, בבתי כנסת, בשחיטה, בנישואין ואפילו בגביית המסים3. שני הצדדים הביאו את המחלוקת לפני האימאם ושופטי הדת המוסלמים, והשלטון הורה להשאיר את המצב כפי שהיה ולהרוס בתי כנסת ובתי מדרש שהוקמו במהלך המחלוקת3. בגלל המחלוקת נסגר בית הספר חמש שנים אחרי שנפתח2. המאבקים בין המחנות, ההלשנות לשלטון והאלימות הקשה ביניהם דעכו רק עם העלייה לישראל1. שני המחנות החזיקו מוסדות נפרדים עד סוף שנות הארבעים2.
אחרי העלייה
בתר״ץ (1930) הקימו תלמידי קאפח בארץ את ארגון אבי דוד, על שמו ועל שם בנו דוד, שנרצח, ולארגון היו בתי כנסת בתל אביב ובירושלים1. בישראל עמד בראש הקבוצה הרב יוסף קאפח, חתן פרס ישראל, שהוציא מהדורות של כתבי הרמב״ם ורב סעדיה גאון ושל הסידור הבלדי, ונמנע מלהביע עמדה נגד הזוהר1. תלמידו, הרב רצון ערוסי, כתב שהסיבות שהביאו למחלוקת בתימן אינן קיימות עוד1.
ראו גם
מקורות
- תנועת דור דעה, ויקיפדיה העברית. רקע, מהרי״ץ, יוסף הלוי ויוסף פרחי, אלמכתב, השם ב־1912, מלחמות ה׳ ואמונת ה׳, חרם רבני ירושלים, הרב קוק, ארגון אבי דוד, יוסף קאפח ורצון ערוסי
- Yemenite Jews, Wikipedia. School reform dispute: הלוי וגלזר, בית הספר, הפילוג עד סוף שנות ה־40, העיקשים והחכם באשי, סגירת בית הספר אחרי חמש שנים
- לתולדות המחלוקת על הקבלה בקהילת צנעא בשנות תרע״ג עד תרע״ד, יהודה רצהבי, פעמים 88, יד יצחק בן צבי. השנים; עמדת המחבר על השפעת המשכילים; פיצול הקהילה; עד שבעים תלמידים; פסיקת השלטון והריסת בתי כנסת; הרב קוק