קישר
קישר הוא משקה חם מתימן שמבשלים מקליפות פרי הקפה, ולא מן הפולים הקלויים עצמם, ומתבלים בזנגביל ולפעמים בקינמון1. יהודי תימן קראו למשקה הקליפות גם 'קהוה', כלומר קפה3.
ממה מכינים
פול הקפה הוא הגרעין שבתוך פרי קטן, והקישר עשוי מן הקליפה היבשה של הפרי1. מבשלים את הקליפות במים עם זנגביל, ולפעמים עם קינמון1. יש שמוסיפים למשקה את החוואיג׳ לקפה, תערובת של הל, קינמון, ציפורן, זנגביל ואגוז מוסקט4. בעדן הכינו את תערובת הקפה מזנגביל, הל, ציפורן וקינמון6.
השם
בערבית 'קשר' פירושו קליפה. בערבית של יהודי תימן 'קשרה' היא קליפת הקפה, וברבים 'קשר', כלומר הקליפות2. המילה 'קהוה', שבערבית הכללית פירושה קפה, מוגדרת אצלם 'מים רתוחים עם קליפות גרעיני הקפה בלי סוכר'3. כלומר, בפי יהודי תימן גם המילה 'קפה' כוונה לעיתים למשקה הקליפות. בישראל השם נכתב בכמה צורות, ובהן קישר, קשר וגישר, לפי ההגייה התימנית של הקו״ף.
קפה וקישר בתימן
בתימן הכינו בתחילה מן הפרי המותסס של הקפה משקה שנקרא גם הוא קישר, ושימש בטקסים דתיים1. אף על פי שקפה גדל בתימן באופן מסחרי, המשקה הנפוץ בה כיום הוא תה5. נוסעים מאירופה שביקרו בתימן במאות ה־19 וה־20 תיארו את שתיית הקישר, ואחד מהם כתב שבאזור גידול הקפה לא שתו קפה כלל, רק את חליטת הקליפות1. נוסע אחר, ב־1947, תיאר את הקישר כחליטה מקליפות פרי הקפה ששותים במיוחד באזורי החוף והעסיר1. התיאורים האלה עוסקים בתימן כולה, ולא ביהודים במיוחד.
ראו גם
מקורות
- Qishr, Wikipedia. קליפות קפה מתובלות, זנגביל, לפעמים קינמון; במקום קפה כי אין צורך בקלייה; המשקה המוקדם מפרי הקפה; עדויות הנוסעים (Philby 1952 ואחרים)
- קשרה, מילון קולי, תימני נט (באתר יד מאיר). 'קליפת הקפה', ברבים קשר
- קהוה, מילון קולי, תימני נט (באתר יד מאיר). 'מים רתוחים עם קליפות גרעיני הקפה בלי סוכר'
- חוויאג', המכלול. חוואיג' לקפה משמש גם לקישר
- המטבח התימני, המכלול. קפה גדל באופן מסחרי אבל המשקה הלאומי תה; קשר, משקה מקליפות פולי קפה
- Hawaij, Wikipedia. תערובת הקפה בעדן: זנגביל, הל, ציפורן וקינמון