ראש השנה בנוסח תימן
ראש השנה בנוסח תימן הוא ראש השנה כפי שנהגו בו יהודי תימן: סדר סימנים בלילה הראשון בלבד, סדר תקיעות לפי הרמב״ם, ובקהילות רבות תקיעה בשופר ארוך ומסולסל מקרן הקודו, שנקרא בפי רבים שופר תימני.
הסימנים בסעודת הלילה
לפי הרב יוסף קאפח, יהודי תימן ערכו את סדר הסימנים בסעודה של הלילה הראשון של ראש השנה, ולא בשני הלילות כמו ברוב הקהילות1. את הרוביא, אחד הסימנים שנזכרים בתלמוד, זיהה רש״י בפירושו עם גרגרנית החילבה, ויהודי תימן נוהגים לאכול חילבה בליל ראש השנה בתור הרוביא1. קאפח מוסיף שהיו בתימן גם שאכלו גזר ואמרו עליו "יגזרו אויבינו ושונאינו", לשון נופל על לשון כמו בשאר הסימנים1.
התפילה
תפילות ראש השנה ארוכות בדרך כלל בגלל הפיוטים הרבים שנוספו להן. אצל חלק מיהודי תימן הנוסח קצר יחסית, והתפילות ארוכות רק במעט מתפילות שבת רגילה2. בנוסח הבלדי, כמו בנוסח הרמב״ם, אין בתפילת מוסף תפילת לחש: שליח הציבור אומר את התפילה בקול רם, בגלל אורכה והקושי לכוון בה לאורך כל הדרך2. את הקטע "ובכן תן פחדך" אומרים בנוסח תימן בכל עשרת ימי תשובה, ולא בראש השנה וביום הכיפורים בלבד, כמו ברוב הקהילות2.
גם בסדר התקיעות הלכו יהודי תימן אחר הרמב״ם. ברוב העדות תוקעים היום עשרה קולות אחרי כל אחת משלוש הברכות של מוסף, ואילו התימנים תוקעים תשר״ת אחד אחרי מלכויות, תש״ת אחד אחרי זכרונות ותר״ת אחד אחרי שופרות3.
השופר התימני
בקהילות רבות בתימן תקעו בראש השנה בשופר ארוך ומסולסל מקרן הקודו, אנטילופה אפריקנית, ולא בשופר מקרן איל כמו ברוב קהילות ישראל4, 5. השופרות הגיעו לתימן כנראה מאתיופיה, שמעבר למצר באב אל מנדב, ועולי תימן הביאו אותם איתם לארץ4. אורכה של קרן הקודו מגיע בדרך כלל ל־100 עד 140 סנטימטרים, וקולה חזק ועמוק יותר משל שופר רגיל4.
כשרותו של השופר שנויה במחלוקת, כי הרמב״ם מצריך לתקיעה בראש השנה שופר של איל כפוף5. המחלוקת התעוררה אחרי ששליח מטבריה הביא שופר כזה מתימן וחכמי טבריה פקפקו בכשרותו4. הרב יחיא קאפח, מנהיג תנועת דור דעה, פסק שיש לתקוע בשופר איל בלבד, ואילו הרב יוסף צוברי סבר שהקודו הוא מין גדול של כבש ושגם הרמב״ם מכשיר אותו4, 5. השפעתו של קאפח הייתה בעיקר בצנעא וסביבתה, ובשאר הקהילות המשיכו לתקוע בקודו4. יש מיוצאי תימן שתוקעים בו גם היום4. הרב יוסף קאפח סבר שאין לחמם את השופר ולשנות את צורתו, ותלמידיו תוקעים בשופר שלא עובד כלל5.
מנהגי היום
לפי יצחק שבטיאל, בבוקר ערב ראש השנה בירכו יהודי תימן זה את זה "תיכתב בספר החיים", ושלובים באצבעות ולא בתקיעת כף6. גם בליל החג נעורו בחצות לאמירת תהלים, ובעבר נהגו לתקוע שלושים קולות בעלות השחר, לפני תפילת שחרית6. את הפיוט "עת שערי רצון" על העקדה אמר שליח הציבור לפני התקיעות, והמתפללים התכסו בטליתותיהם6. התרועה בתימן אינה נשמעת כגניחה אלא כיללה מסולסלת שאינה נקטעת, ושבטיאל מתאר את השופר כקרן ארוכה ומפותלת, באורך של כשתי אמות, שלא עובדה ולא תוקנה6. מנהג התשליך לא היה מוכר בתימן, ונזהרו שלא לישון בימי ראש השנה6. כיום יש בין המתפללים בנוסח הבלדי שתוקעים עוד שלושים קולות אחרי "אדון עולם", כדי להשלים את מספר הקולות למאה ואחד7.
המועדים הקרובים
| ראש השנה תשפ״ח | 2 באוקטובר 2027 |
|---|
ראו גם
מקורות
- סדר ליל ראש השנה, ויקיפדיה העברית. חילבה כרוביא; גזר; סדר בלילה הראשון בלבד, לפי יוסף קאפח, הליכות תימן (1960)
- תפילות ראש השנה, ויקיפדיה העברית. נוסח קצר; מוסף בלי לחש בנוסח בלדי; ובכן תן פחדך בעשרת ימי תשובה
- תקיעת שופר, ויקיפדיה העברית. התימנים תוקעים תשר״ת, תש״ת ותר״ת אחד, כדעת הרמב״ם
- שופר קודו, ויקיפדיה העברית. מקור הקרן, אורך, המחלוקת, יחיא קאפח, יוסף צוברי, ההשפעה בצנעא
- שופר, ויקיפדיה העברית. פרק ביהדות תימן; יוסף קאפח על שופר שלא שונתה צורתו; תקיעה אחרי ערבית במוצאי יום הכיפורים
- ימים נוראים בתימן, יצחק שבטיאל, מחניים ל, תשי״ז (1957), באתר דעת. ברכת החג; שלושים קולות בעלות השחר; עת שערי רצון; התרועה כיללה; תיאור השופר; אין תשליך; לא לישון
- מנהגים ודינים ליהודי תימן, רחמים שר שלום, אתר דעת. טבלת סדרי התקיעות במנהגי תימן; 30 קולות אחרי אדון עולם להשלמת 101