עליית יבנאלי
עליית יבנאלי היא גל העלייה מתימן בשנים 1911 עד 1914, שבא בעקבות שליחותו של שמואל יבנאלי מטעם המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית. העולים הגיעו ממרכז תימן ובעיקר מדרומה, ונקלטו כפועלים חקלאיים במושבות.
רקע השליחות
החוקרת בת ציון עראקי קלורמן מונה ארבעה גלי עלייה מתימן בין 1881 ל־1914: עליית תרמ״א ותרמ״ב ממרכז תימן, עלייה מצנעא בשנים 1906 עד 1909, עלייה מצפון תימן בשנים 1907 עד 1909, ועליית יבנאלי ממרכז תימן ובעיקר מדרומה1. ארתור רופין, ראש המשרד הארץ ישראלי, הציע שעולים מתימן יעבדו במושבות במקום פועלים ערבים, מתוך הנחה שיעמדו בתנאי העבודה הקשים ובשכר הנמוך2, 3. את השליחות קיבל על עצמו שמואל יבנאלי, איש העלייה השנייה ומאנשי הפועל הצעיר2, 3.
מחשש לשלטונות העות׳מאניים, שאסרו אז את הכניסה לארץ, יצא יבנאלי בזהות בדויה של רב בשם אליעזר בן יוסף, כשליח לכאורה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ונשא עמו שאלות בהלכה ובמנהג לרבני הקהילות2, 3. הרב קוק אכן ביקש ללמוד מן התשובות את מנהגי יהודי תימן2.
המסע
יבנאלי הגיע לעדן בינואר 1911 וחזר לארץ באפריל 19121. הוא יצא לשני מסעות: הראשון, מינואר עד יולי 1911, בעיקר לכפרי דרום תימן ולקהילות מרכז תימן סביב צנעא, והשני, מינואר עד מרס 1912, למחוזות דרום מזרח תימן עד חבאן1. בקהילות שביקר בהן קרא כרוז שקרא לעלות לכל מי שגופו בריא לעבודת האדמה ויש לו כסף להוצאות הדרך עד יפו, והבטיח עבודה ומקום מגורים במושבות, ולו גם ברפת, באוהל או במרתף1, 2.
לפי עראקי קלורמן, יבנאלי מצא בדרום תימן קהילות מבוססות ויחסים טובים עם השכנים המוסלמים, ובתחילה שליחותו לא עוררה התלהבות. היא מראה שבמהלך השליחות ובעלייה עצמה תפסו רעיונות משיחיים מקום חשוב, אף שנהוג לראות בעלייה הזאת את הציונית שבעליות מתימן1. גם השם הבדוי בן יוסף נקשר למשיח בן יוסף3.
העולים
בתוך שנה אחת יצאו מתימן בעקבות השליחות יותר מאלף יהודים, ועוד כמה מאות הגיעו במהלך 19141. לפי רשימה סטטיסטית אחת בארכיון הציוני המרכזי נכנסו דרך יפו וחיפה מאוגוסט 1911 עד נובמבר 1912 כ־1,388 עולים מתימן, ולפי רשימה אחרת כ־950 מינואר עד ספטמבר 19121. ייתכן שרבים נוספים היו עולים, אילו לא עצר יבנאלי את זרם העולים בהוראת המשרד הארץ ישראלי1.
העולים שוכנו תחילה ברפתות, במרתפים ובמחסנים, ואחר כך בצריפי עץ צפופים2. עד 1914 נבנו ביוזמת המשרד הארץ ישראלי ובמימון הקרן הקיימת שכונות תימנים במושבות, ובהן נחליאל בחדרה, לרוב במרחק מן המושבה עצמה2. רבים מן העולים הגיעו לשעריים שברחובות, שנוסדה כבר ב־19094, ושם בנו העולים את בתיהם בעצמם2. השכר היה נמוך מאוד, ובשנות מלחמת העולם הראשונה מתו רבים מן העולים, ובהם ילדים רבים, מרעב וממגפות2. לפי גרסה אחת, חלק מן העולים הצטרפו לתימני כנרת3. לפי גרסה אחרת, משפחות תימני כנרת יצאו מתימן כבר ב־1910, לפני השליחות, והגיעו לכנרת ב־19125.
ראו גם
מקורות
- ביטויים משיחיים בעליות מתימן, תרמ״א עד תרע״ד, בת ציון עראקי קלורמן, פעמים 10, יד יצחק בן צבי, 1981. ארבעת גלי העלייה; מועדי המסעות; הכרוז; יותר מאלף עולים בשנה; רשימות אצ״מ: 1,388 ו־950; עצירת הזרם; היסודות המשיחיים
- יהדות תימן, ויקיפדיה העברית. פרק עליית יבנאלי: רופין, הזהות הבדויה, הרב קוק, הכרוזים, השיכון, שכונות התימנים, תמותה בשנות המלחמה
- שמואל יבנאלי, ויקיפדיה העברית. רופין והמניעים; השם אליעזר בן יוסף; המסע לתימן; תימני כנרת
- שכונת שעריים, הארכיון לתולדות רחובות. אבן הפינה 21 בספטמבר 1909, לפני השליחות; שיירת 1912
- תימני כנרת, ויקיפדיה העברית. המשפחות יצאו מתימן ב־1910; הגיעו לכנרת ב־1912