צעד תימני

איך עושים צעד תימני

הצעד יוצר תנועת נדנוד שמשנה את כיוון התנועה של הרוקד, בדרך כלל לצד, ולפעמים אחורה וקדימה^{1, 2}. בתימני ימין מתחילים כשהמשקל על רגל שמאל: צעד ימינה, העברת המשקל חזרה לרגל שמאל, ואז רגל ימין חוצה לפני רגל שמאל ונדרכת, והרוקד עוצר רגע כשרגל שמאל מאחור ובוהנה על הרצפה לאיזון^{1, 2}. בתימני שמאל עושים את אותה התנועה לכיוון ההפוך².

מורי ריקוד משתמשים בשם גם לצעדים קרובים, כמו תימני אחורה, או צעד תימני שמסתיים בקפיצה או בסיבוב במקום בעצירה².

הריקוד בתימן

לפי יוסף ארבל, הריקוד היהודי בתימן היה שונה מן הריקוד הערבי התימני, ששולפים בו פגיונות. הגברים והנשים רקדו בנפרד, והגברים רקדו לבד או בזוגות, לפי ארבל בגלל קוטנן ופיזורן של הקהילות³. הריקוד לווה בתיפוף על פח של 18 ליטר או על מגש מתכת, ובשירה בעברית ובערבית. לפי תיאורו, הריקוד נפתח בצעד התימני ונמשך בתנועות חופשיות של הגוף, הידיים והראש, עד שהפאות של הרוקדים מתנודדות. באמצע הריקוד בא התושיח, ירידה של הגוף עד הרצפה וקימה מהירה³. הנשים, כותב ארבל, רקדו ריקוד מתון בשם דעסה, "דריכה" בערבית³.

בקהילות שונות היו גישות שונות לריקוד. בצנעא נהגו לומר "מי שרוקד מתחסר", ואילו בעיירות ובכפרים היה הריקוד בשמחות חלק מן התרבות⁴.

מתימן לריקודי העם

הכוריאוגרפית שרה לוי תנאי, בת להורים מתימן, הכניסה את הצעד לריקודי העם הישראליים¹. ב־1949 החלה לעבוד עם נערים ונערות בני העדה התימנית, ומקבוצה זו צמחה להקת ענבל, שלוי תנאי ניהלה ארבעים שנה, ובין יצירותיה "חתונה תימנית"⁵. הצעד הוא היום מצעדי היסוד של ריקודי העם, ורוקדים אותו בחתונות ובאירועים יהודיים רבים^{1, 2}.