סחן
סחן, ובכתיב של מילון יהודי תימן צחן, הוא מגש לא גדול, לרוב מנחושת, בערבית של יהודי תימן1. ממנו בא שמו של המאפה בינת אלסחן4.
פירוש המילה
בערבית של יהודי תימן הצחן הוא מגש לא גדול מנחושת או ממתכת אחרת, וברבים צחון1. בערבית הכללית صحن פירושה צלחת4.
הסחן במטבח
בינת אלסחן היא מאפה של שכבות דקות מאוד של בצק וסמנה4. שמה מתורגם 'בת הצלחת'4, ולפי משמעות המילה בפי יהודי תימן אפשר להבין אותו גם 'בת המגש'. השכבות מונחות זו על זו ומופרדות בשמן, ונאפות על מגש עגול שנקרא צחן2. בקרב יהודי תימן המאפה נקרא גם סבאיה, ובמקור אחד גם קורססך, ונאכל בשבתות ובחגים, לרוב עם דבש3, 4.
ראו גם
מקורות
- צחן, מילון קולי, תימני נט (באתר יד מאיר). הגדרה והקלטת הגייה: מגש לא גדול מנחושת או ממתכת אחרת, רבים צחון
- סבאיה, המכלול. שכבות מופרדות בשמן, נאפות על מגש עגול שנקרא צחן, כ־40 דקות
- המטבח התימני, המכלול. סבאיה, מכונה גם קורססך, נאכלת בשבתות ובחגים
- Bint al-sahn, Wikipedia. بنت الصحن, 'daughter of the plate', שכבות דקות, סמן, דבש