עיד
עיד היא המילה הערבית לחג, וכך קראו יהודי תימן לחגי ישראל, וברבים 'אעיאד'1. לכל חג היה בפיהם שם ערבי משלו, כמו 'עיד אלפטיר' לפסח ו'עיד אלסראג׳ לחנוכה1.
מילים לחג ולחול
משה פיאמנטה, במאמרו על הכינויים בערבית של יהודי תימן, מביא כמה מילים לחג: 'עיד', ברבים 'אעיאד'; 'תאעיד', ברבים 'תואעיד'; ו'יום צאלח׳, תרגום מילולי של 'יום טוב' העברי1. ערב החג נקרא 'ערב אלעיד', מן העברית 'ערב'1. ליום חול בין שתי שבתות קראו 'יום אלבין', יום שבאמצע, או 'בין אלאחלאל', מן המילה העברית 'חול' בצורת רבים תימנית1.
שמות החגים
לפי פיאמנטה, ראש השנה נקרא 'עיד אלכמיס', על שם הכוכב 'כמיס', כלומר 'החמישי', שמסמן את חודש אלול, כשהדורה בשדות מבשילה והיבול הראשון נאסף1. סוכות נקרא 'עיד אלערשה', חג הסוכה; חנוכה 'עיד אלסראג', חג הנר; פורים בשמו העברי, בתרגום הערבי 'סהאם', או 'עיד אלקראקר', חג הכוסות; פסח 'עיד אלפטיר', חג המצות; ושבועות 'עצרה' או 'עיד אלעצרה'1. כמה מן השמות קשורים למחזור החקלאי של תימן1.
דוגמאות
- ערב אלעיד
- ערב החג
- יום צאלח
- יום טוב
ראו גם
מקורות
- Intra- and Intercommunal Appellations in Judeo-Yemeni, Moshe Piamenta, The Arabist: Budapest Studies in Arabic 17 (1996), pp. 19 to 30. עמ' 24 עד 25: Holiday appellations: ʿid, aʿyad, taʿid, yawm salih, ʿarb al-ʿid, yawm al-bayn, bayn al-ahlal, ושמות כל החגים