שירת שבזי

המשורר

שלום שבזי נולד ב־1619 בכפר נגד אלוליד בשרעב, ליד תעז, למשפחת משתא^{1, 2}. אביו נפטר כשהיה בן 15, והוא יצא לפרנס את משפחתו, ובין השאר התפרנס מאריגת טליתות^{1, 2}. מאוחר יותר עבר לגור בתעז, ושם בנה בית כנסת ומקווה². שנת מותו אינה ודאית: 1686 או 1720¹, ולפי מסורת שמביא רבי סעדיה חוזה נפטר בט׳ בשבט ת״ע, 1710². קברו בתעז היה מקום עלייה לרגל ליהודים ולמוסלמים^{1, 2}.

כמה שירים ובאילו לשונות

על מספר השירים יש הערכות שונות. הדיוואן של שבזי שהגיע לידינו כולל כ־550 שירים, ויצא לאור לראשונה ביד יצחק בן צבי ב־1977^{1, 3}. לפי מסורת אחרת שמובאת באותו מקור, כתב שבזי כ־15,000 פיוטים ושרדו מהם כ־850³. לפי הערכה אחרת, הגיעו לידינו כ־800 שירים, כרבע מכלל שירת יהודי תימן². כמחצית משירתו כתובה בערבית, באותיות עבריות, ובחלקה בערבית המדוברת של תימן ולא בערבית היהודית הספרותית⁴. שבזי חתם רבים משיריו באקרוסטיכון של שמו⁵.

על מה כתב

רוב שיריו שירי קודש, שעוסקים בכנסת ישראל, בתורה, בגאולה ובמשיח, ואין בהם שירים על יין, טבע או אהבה במובן החילוני². כשהוא כותב על חתן וכלה, הכוונה היא בדרך כלל אלגורית, לאל ולעם ישראל, ושבזי עצמו הזהיר מלקרוא את שיריו כפשוטם⁴. בשירתו יש השפעה של הקבלה ושל הפילוסופיה של ימי הביניים^{1, 2}. הוא כתב גם על המאורעות של דורו: גזירת העטרות ב־1667 וגלות מוזע ב־1679, שהוקדשו לה שלושה משיריו^{2, 6}.

לפי החוקר יוסף טובי, שבזי היה המשורר שהשריש ביותר בשירה היהודית התימנית את הסגנון של השירה החומיינית המוסלמית: לשון הקרובה לדיבור, גמישות במשקל, ואולי גם את המנגינות⁴. מסורת יהודי תימן מייחסת לו את מנגינות השירה בחתונות⁴.

השירים בבית הכנסת ומחוצה לו

אף שהיה המשורר הנערץ של יהודי תימן כבר בחייו, שיריו לא נכנסו לסידור התפילה, ובתכלאל נשארו שירי משוררי ספרד². את שיריו שרים בסעודות שבת, בחתונות ובשמחות, מתוך הדיוואן⁴. שירו "אלוהים אשאלה" היה השיר העברי הראשון ששודר ב־1936, ביום פתיחת השידורים העבריים בתחנת הרדיו המנדטורית¹. באלבום "שירי תימן" של עפרה חזה רוב השירים פיוטים של שבזי¹.