אהבת הדסה

השיר

השיר חתום באקרוסטיכון "אלשבזי משתא", על שם המשורר ומשפחתו, ובנוי מ־12 בתים¹. הדובר בשיר נמצא "בתוך גולה" ומשתוקק לעלות ולהתחבר "תוך שערי ציון", ובהמשך עובר השיר לשמחת חתן וכלה^{1, 2}. זהו אחד משירי האהבה הרבים של שבזי בין אלוהי ישראל לעמו¹.

על זהותה של הדסה יש פירושים שונים: השכינה, הגאולה שמסומלת בשמה העברי של אסתר המלכה, או, לפי השערה אחת, אישה בת זמנו של המשורר^{1, 2}. הרב מרדכי יצהרי פירש שהשיר עוסק באהבת עם ישראל לארץ ישראל, שנמשלה להדסה¹. יש הרואים בשיר רמזים לגלות מוזע ולאיסור שהטילו השלטונות בתימן על העלייה לארץ ישראל¹.

הלחן

בתימן הושר השיר בשמחות, בעיקר בחתונות¹. יש לו כמה לחנים, ולפחות שניים מהם תימניים. אחד מהם נדפס ב־1922 בספרו של אברהם צבי אידלסון "צלילי הארץ: שירי אהבה ושירי עם", שציין שזה לחן עממי תימני, ואינו הלחן המוכר היום². הלחן המוכר משותף לשיר "כי אשמרה שבת" של אברהם אבן עזרא, ובמשך דורות נחשב בציבור לתימני ועממי².

לפי ההיסטוריון דוד אסף, שמסתמך על המוזיקולוג יוסי גולדנברג, זה לחנו של "מארש סבסטופול", שיר לכת טורקי שהלחין ריפעת ביי ב־1855, בימי מלחמת קרים². התיעוד הראשון של הלחן בארץ הוא "שיר התימניות" של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי מ־1934². המוזיקולוג אבנר בהט סיפר שקבוצת זמרים יוצאי תימן מקריית אונו שרה את הלחן, אבל אמרה לו שלמדה אותו בארץ ולא הביאה אותו מתימן². לפי השערה אחת הגיע הלחן לתימן עם החיילים העות׳מאנים, ששהו בה מ־1872, ולפי השערה אחרת נלמד בארץ ישראל².

בישראל

ב־1953 יצרה הכוריאוגרפית רבקה שטורמן ריקוד עם על הלחן המוכר². ב־1956 שילבה אותו שרה לוי תנאי בתוכנית "תוך שערי ציון" של להקת ענבל, ששמה לקוח מן השיר^{1, 2}. המלחין מרדכי סתר שילב ביצירתו "תיקון חצות" לחן תימני אחר של השיר^{1, 2}. השיר הוקלט מאז פעמים רבות, בין השאר בביצוע יגאל בשן מ־1976¹.