כרם התימנים

ייסוד השכונה

השכונה נבנתה על אדמות של אהרן שלוש, יוסף בק מויאל וחיים אמזלג, שמכרו את הקרקע בתנאים נוחים, ורוב הקונים היו יוצאי תימן שבאו מירושלים^{1, 3}. שנת הייסוד שנויה במקורות: 1906 לפי מקורות אחדים, ו־1904 לפי פנחס בן שחר^{1, 2, 3}. ראשוני התושבים היו מעולי אעלה בתמר ומן הגלים שאחריה, שגרו קודם לכן בירושלים¹.

השם הנוכחי התקבע רק ב־1929. קודם לכן הוצע לקרוא לשכונה על שם עורך הדין דוד מויאל, ואחר כך מחנה ישראל¹. לפי המסורת, הגרסה הראשונה של השם הייתה כרם התימני, על שם שומר תימני ששמר על כרמו של יוסף בק מויאל^{1, 3}. השכונה נכללה בפועל בתחום תל אביב ב־1923¹. סמוך לה נוסדה כבר ב־1896 שכונה נוספת של תימנים, מחנה יהודה, שקיבלה את שמה מפני שמייסדיה ראו את עצמם בני שבט יהודה².

החיים בשכונה

תושבי הכרם היו עניים, ובראשית המאה העשרים נבנו רבים מבתיה מקורות עץ ומפח^{1, 3}. השכונה הצטיינה בבנייה נמוכה, בחצרות פנימיות ובסמטאות צרות, ועד מלחמת העצמאות השתרעה מרחוב גאולה בצפון עד רחוב רבי מאיר בדרום¹. רבה של השכונה היה הרב יחיא נחום, וגרו בה גם הרב אברהם אלנדאף והרב שלום יצחק הלוי¹. ב־1926 פתחה ויצו בשכונה תחנה לטיפול באם ובילד³. בשנים האחרונות של המנדט נחשבה השכונה למעוז של לוחמי האצ״ל והלח״י, שמצאו מסתור בבתיה, ובמלחמת העצמאות עבר לידה קו החזית מול יפו¹.

הכרם והזמר המזרחי

אחרי קום המדינה נפתחו בשכונה מסעדות של אוכל תימני, ובהן התפתחו ערבי שירה שנקראו חפלות¹. בשכונה צמחו להקות כמו צלילי הכרם, הפרברים והשובלים, וזמרים כמו דקלון, אהובה עוזרי ובועז שרעבי^{1, 3}. זוהר ארגוב הוציא אלבום בשם "בכרם התימנים"³. מועדון הכדורגל שמשון תל אביב מזוהה עם השכונה¹.

משנות ה־90 השתנו פני השכונה: נבנו בה בתים יקרים, רבים מן הוותיקים נפטרו או עזבו, ובמקומם באו תושבים חדשים, בהם רבים מחו״ל^{1, 3}. עם זאת נשארו בה מסעדות תימניות, והעסקים בה סגורים בשבת³.