גרגוש
גרגוש הוא כיסוי הראש המסורתי של נשים ונערות יהודיות בתימן: ברדס שיורד על הכתפיים ונסגר בכפתור מתחת לסנטר1. השם נכתב גם קרקוש3.
מה זה גרגוש
בערבית של יהודי תימן הקרקוש הוא כובע לנשים שתבניתו משולשת, וברבים קראקיש3. בצנעא ובסביבתה הבדיל הגרגוש בין נשים יהודיות לנשים מוסלמיות, ונשים יהודיות בכל הגילים לבשו אותו1. החומר והעיטור השתנו לפי המעמד המשפחתי, המקום והאירוע1. הגרגוש נועד לקיים את החובה של נשים נשואות לכסות את שערן, ואחרי הנישואים נדרשה אישה לחבוש אותו מחוץ לבית ובכל פעם שהיו אורחים בבית1. בחידאן שבצפון תימן לא השתמשו בגרגוש, והנשים קשרו מטפחת שחורה על המצח2.
סוגי גרגוש
הגרגוש החגיגי ביותר בצנעא היה הגרגוש המזהר המרצף, מבד ברוקד ארוג בחוטי זהב, עם פיליגרן כסף מוזהב מעשי ידי צורפים יהודים ומטבעות מוזהבים תלויים מבחוץ1. הוא היה לרוב חלק מן הנדוניה שקיבלה הבת מאביה1. 'מזהר' הוא בערבית של יהודי תימן שמו של בד ארוג מחוטים זהובים, שממנו תפרו בגדים לחתן ולכלה4. בשבתות ובחגים לבשו גרגוש גדיפה, מקטיפה שחורה עם עיטורי כסף בשולי הברדס1.
ילדה קיבלה את הגרגוש הראשון שלה, פשוט ובעיטור כסף מועט, בגיל שבע, ובסביבות גיל 12 קיבלה תלבושת וגרגוש מהודרים יותר1. גרגוש הכלה היה מכוסה כולו בברוקד מוזהב1. גם בישראל לובשים אותו עד היום ככיסוי ראש מסורתי1.
ראו גם
מקורות
- Gargush, Wikipedia. ברדס שנסגר בכפתור, צנעא, מזהר מרצף, גדיפה, נדוניה, גיל שבע וגיל 12, גרגוש הכלה
- Yemenite Jews, Wikipedia. סעיף הלבוש: הגרגוש של הנערות, חידאן בלי גרגוש
- קרקוש, מילון קולי, תימני נט (באתר יד מאיר). הגדרה והקלטת הגייה: כובע לנשים בצורה משולשת, רבים קראקיש
- מזהר, מילון קולי, תימני נט (באתר יד מאיר). הגדרה והקלטת הגייה: בד ארוג מחוטי זהב לבגדי חתן וכלה