ספר תורה תימני

נכתב גם: סופרי תימן.

כמה ספרי תורה בתיקי עץ מצוירים ופתוחים, ומעליהם מטפחות צבעוניות
ספרי תורה תימניים בתיקים מעץ, פתוחים ועומדים זה לצד זה על מדף. צילום: Davidbena, CC BY-SA 4.0, ויקישיתוף. הותאם לגודל.

ספר תורה תימני הוא ספר תורה שנכתב לפי מסורת הסופרים של יהודי תימן, אחת משלוש מסורות הכתיבה של ספר התורה לצד האשכנזית והספרדית. הוא כתוב ב־51 שורות בכל עמוד, ומסורתו קרובה מאוד לכתר ארם צובא.

בעקבות הרמב״ם ובן אשר

הרמב״ם כתב שהסתמך בכתיבת ספר התורה שלו על הקודקס שהגיה אהרן בן אשר, וקביעתו הביאה את סופרי תימן לנטוש את שיטת הכתיב שלהם ולעבור לשיטת בן אשר1. סופרי משפחת בניה, במאות החמש עשרה והשש עשרה, כתבו כתבי יד מנוקדים של התורה, שנקראו תיג׳אן, כדי שישמשו דגם להעתקת ספרי תורה, ובכמעט כולם כתבו שהם מועתקים לפי הספר שהגיה בן אשר1. בהשוואה, מסורת המלא והחסר של תימן כמעט זהה לזו של כתר ארם צובא1, 3.

לפי מסורת יהודי תימן, ראשית גלותם בסוף ימי הבית הראשון, ובספרי התורה שלהם רואים יש מנהגים שנשמרו מארץ ישראל בתקופה קדומה2.

העמוד והאותיות

ספר התורה התימני כתוב ב־51 שורות בכל עמוד, ולא ב־42 כמו ברוב הקהילות היום1, 2. כל עמוד מסתיים בסוף פסוק ומתחיל בפסוק חדש, מלבד שישה מקומות שסימנם בי״ה שמ״ו ומלבד שירת הים ושירת האזינו1. בזכות כך נמצא בראש העמוד הפסוק "יולך ה׳ אותך ואת מלכך", כמו שמתואר במדרש על ספר התורה שנמצא בימי יאשיהו, ובספרי קהילות אחרות הפסוק באמצע העמוד2.

בספרים התימניים יש אותיות משונות, כמו פ״א מלופפת ולמ״ד עקומה, שנזכרות בספר התגין ואצל הרמב״ם1. לפי הרב יצחק רצאבי, במסורת תימן יש יותר מארבע מאות צורות מיוחדות של אותיות, והסופרים הקפידו עליהן אף שאינן פוסלות את הספר1. סוף הפסוק סומן לא בדיו, אלא בנקודות שהוטבעו בעור בכלי מתכת, כדי לעזור לקורא1.

העור, הדיו והתיק

לפי הרב עמרם קורח, הרב הראשי האחרון של יהודי תימן, הסופר קנה עורות מן הבורסקי, מתח וגירד אותם בעצמו, צבע את העור בתמיסת כורכום בצבע זעפרן ושרטט את השורות1. את הדיו הכינו הסופרים בעצמם, ממרכיבים כמו גופרת נחושת, קליפות רימון ועפצים, ובמקומות מסוימים הוסיפו לענה נגד עובש. כתבו בקנה ולא בנוצה1.

ספר התורה נשמר בתיק עץ בעל שבע או שמונה פאות, עטוף באריג מעוטר ונסגר בסוגרים מפליז, ובראשו חריצים למוטות שעליהם רימוני הכסף1. בשבתות ובחגים מתורגם כל פסוק שנקרא לארמית בתרגום אונקלוס, ובדרך כלל ילד הוא שקורא את התרגום ליד הבימה1.

ראו גם

מקורות

  1. Torah scroll (Yemenite), Wikipedia. הרמב״ם ובן אשר; משפחת בניה; 51 שורות; בי״ה שמ״ו; אותיות משונות; רצאבי; סימון בהטבעה; עדות עמרם קורח על הקלף; דיו; תיק; תרגום
  2. יהדות תימן, ויקיפדיה העברית. 51 שורות; יולך ה׳ אותך בראש העמוד; מנהגים מארץ ישראל
  3. ספר תורה, ויקיפדיה העברית. נוסח התימנים כמעט זהה לכתבי היד של חכמי טבריה

הסל שלכם