לוביו

ממה עשוי

הלוביו מתובל אבל לא בהכרח חריף; יש מתכון מסורתי שבו התבלין היחיד הוא פלפל שחור גרוס¹. במתכונים רבים יש גם עלי כותרת של ציפורן חתול, פלפל חריף, חומץ, עלה דפנה, צתרה וחילבה¹. הסוג הנפוץ היום עשוי שעועית אדומה, שמוצאה ביבשת אמריקה והגיעה לגאורגיה במאה ה־16^{1, 3}.

חם וקר

הלוביו הקר, לוביו ניגוזית, הוא הגרסה הנפוצה: מבשלים שעועית אדומה כהה, מועכים אותה עם שום, בצל, אגוזים, כוסברה, ציפורן חתול, פלפל חריף וחומץ, ומשאירים לילה כדי שהטעמים יתערבבו¹.

את הלוביו החם מכינים בדרך כלל משעועית לבנה, ויש גרסאות עם בשר. משרים את השעועית במים עם תבלינים לילה שלם, ולמחרת מבשלים אותה לאט על האש או בתנור קטן ופתוח¹. מגישים אותו בסיר חרס, עם מצ׳אדי, לחם תירס גאורגי, ועם ירקות כבושים כמו כרוב או מלפפונים^{1, 4}. יש מתכונים שבהם מבשלים את השעועית עם בצל ועגבניות⁵.

הלוביו ויהודי גאורגיה

קלאודיה רודן, בספרה 'The Book of Jewish Food', מביאה מתכון ללוביו וכותבת שלפי אמונת היהודים בגאורגיה, הם הביאו את המאכל עמם ממזרח טורקיה⁶. רודן מציינת גם שהמאכלים ומנהגי הסעודה של יהודי גאורגיה כמעט זהים לאלה של המטבח הגאורגי הכללי⁶. בטביליסי הלוביו נחשב למאכל מזוהה של העיר, ומגישים אותו לעיתים קרובות בגרסה נוזלית כמו מרק⁶.

לוביו בלי בשר הוא מאכל פרווה, ואפשר להגיש אותו לצד ארוחה בשרית. השעועית משמשת גם כמילוי ללוביאני, לחם השעועית הגאורגי².

גרסאות

• בגרסה הקרה מועכים את השעועית עם אגוזים וחומץ ומשאירים לילה.
• בגרסה החמה מבשלים שעועית לבנה, לעיתים עם בשר, ומגישים בסיר חרס.
• בטביליסי מגישים אותו לעיתים קרובות נוזלי, כמו מרק.