הילולה
הילולה היא חגיגה ביום השנה לפטירתו של צדיק, לרוב ליד קברו, עם תפילה, לימוד, סעודה ושירה. בניגוד ליום זיכרון רגיל, שמציינים בצער או בצום, יום ההילולה של צדיק נחגג בשמחה1, 2. המנהג נפוץ במיוחד בקהילות צפון אפריקה, ובארצות האסלאם נקראה העלייה לקברי צדיקים גם זיארה2, 3.
מה משותף להילולות
המקור הקדום למנהג הוא פירוש רש״י למסכת יבמות, בשם הגאונים: ביום שבו מת אדם גדול קובעים אותו לכבודו, ובכל שנה מתכנסים תלמידי חכמים ליד קברו1. בהילולה מספרים על מעשיו ועל תורתו של בעל ההילולה, מביאים אוכל ושתייה, ועורכים סעודות גדולות, בעיקר ליד הקבר, מתוך אמונה שמי שמשתתף בהכנתן יתברך1. ההסבר לשמחה הוא שביום פטירתו של צדיק נשמתו עולה וכוחו גדל1.
ההילולה הידועה ביותר היא של רבי שמעון בר יוחאי בל״ג בעומר, במירון1, 2. לא ברור מתי ואיך נקשר ל״ג בעומר לרשב״י, ויש חוקר שמייחס את הקשר לטעות דפוס בכתבי רבי חיים ויטאל, שבה שמחת רשב״י נעשתה שמת רשב״י1, 2. בל״ג בעומר נהוג גם להדליק מדורות ולעלות למירון2.
הילולה וזיארה
המילה זיארה פירושה ביקור בערבית, ובאסלאם היא ביקור במקומות קדושים ובקברי קדושים. יהודי ארצות האסלאם אימצו את המנהג של עלייה לרגל לקברי צדיקים, בעיקר ביום פטירתם, והפכו אותה לחגיגה ולהילולה3. רבי אברהם פונטרמולי מאיזמיר, במאה התשע עשרה, התיר בזיארה לבקש מרוחו של הנפטר שתתפלל על המבקשים, והבחין בין זה לבין תפילה אל המת; פוסקים אשכנזים התנגדו למנהג3. בעיראק ובכורדיסטן נקרא חג השבועות עיד אל זיארה, חג העלייה לרגל, על שם הביקור בקברי הנביאים8, 9.
בכל עדה
הילולה, זיארה
במרוקו נפוצה מאוד הערצת צדיקים, וההילולות של צדיקים מן המגרב נחגגות בהרחבה, ובהן ההילולה של רבי חיים פינטו בעיר אסווירה1, 2. רבי עמרם בן דיוואן, יליד ירושלים שהגיע למרוקו במאה השמונה עשרה כשליח, מת בווזאן בשנת 1782, וקברו נעשה מקום עלייה לרגל של מבקשי רפואה4. בישראל ההילולה הגדולה של יוצאי מרוקו היא של באבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, שמת בנתיבות בד׳ בשבט תשמ״ד, 8 בינואר 1984. אליה מגיעים עשרות אלפים בכל שנה, ובהם רבנים ואנשי ציבור5. לערך המלא.
הילולת אלגריבה
בבית הכנסת אלגריבה באי ג׳רבה נערכות בכל שנה שתי הילולות: בפסח שני, י״ד באייר, לזכר רבי מאיר בעל הנס, ובל״ג בעומר, לזכר רשב״י, שהיא המרכזית6. במרכז ההילולה עומדת מנורת רשב״י, מנורה גדולה של כסף וזהב, שמוציאים אותה על עגלה מקושטת בפרחים ובמטפחות בתהלוכה אל החארה הצע׳ירה ובחזרה, בשירה ובפיוטים6. באים אליה יהודים מכל תוניסיה, מלוב ומשאר צפון אפריקה, וכיום רבים מישראל ומצרפת1, 6. בתי כנסת בשם אלגריבה קיימים גם בישראל, ובאופקים נערכת הילולה עם תהלוכה דומה6. ההילולה של רבי חיים טייב נחגגת בי״ט בכסלו, ליד קברו בבית הקברות בורג׳ל בתוניס1.
העלייה לג׳רבה
יהודי לוב השתתפו בהילולה של אלגריבה בג׳רבה, והם נמנים בין הבאים אליה מחוץ לתוניסיה1, 6.
זיארה
יהודי עיראק התחילו לעלות לקברי קדושים במאה השש עשרה, ונהגו לעשות זאת בשבועות, שנקרא עיד א זיארה, ולא בימים הנוראים. הביקורים נמשכו כחודש, ובאו אליהם יהודים מכל עיראק ומארצות סמוכות, להתפלל, לבקש בקשות, לקיים נדרים ולסעוד8. אחד המקומות החשובים היה קבר עזרא הסופר על גדת החידקל, שלידו נוסדה ב־1864 ישיבה8. קבר הנביא יחזקאל באל כפל משך עולי רגל כבר בימי הביניים, ועד אמצע המאה העשרים הגיעו אליו בפסח יותר מ־5,000 יהודים מבגדאד ומערים אחרות7. מאז 2003 משמש המתחם מקום תפילה מוסלמי7. לערך המלא.
עיד אל זיארה בקבר נחום
יהודי כורדיסטן עלו בשבועות לקבר הנביא נחום באלקוש. אלפים באו, לפי חלק מן המקורות כמעט כל יהודי מוסול והכפרים, וחלקם נשארו שבועיים ולנו בבתי ההארחה של המתחם או באוהלים בשדות9. ביום הראשון עלו עם ספרי תורה להר שנקרא בפיהם הר סיני, ירדו בתהלוכה עם תופים וחרבות וערכו קרב מדומה לזכר מלחמת גוג ומגוג. בתוך הקבר קראו בספר נחום, והגברים הקיפו את הקבר שבע פעמים9. העלייה האחרונה הייתה ב־1951, השנה שבה עלו רוב יהודי כורדיסטן לישראל9.
הילולת רבי אפרים אנקאווה
בתלמסן שבאלג׳יריה נחגגת ההילולה של רבי אפרים אנקאווה בא׳ בכסלו, ויש שמציינים אותה גם בל״ג בעומר1.
ראו גם
מקורות
- הילולה, ויקיפדיה העברית. רש״י ביבמות, מנהגי ההילולה, רשימת הילולות ומקומות
- Hillula, Wikipedia. שמחה ולא צער, הילולות במגרב, רבי חיים פינטו, טעות הדפוס לפי אליעזר ברודט
- זיארה, ויקיפדיה העברית. זיארה אצל יהודי ארצות האסלאם, פונטרמולי
- Amram ben Diwan, Wikipedia. חייו, מותו בווזאן, הקבר כמקום עלייה לרגל; מפנה לבן עמי
- באבא סאלי, ויקיפדיה העברית. תאריכים, הקבר בנתיבות, ההילולה
- בית הכנסת אלגריבה, ויקיפדיה העברית. שתי ההילולות, המנורה והתהלוכה, המשתתפים, אלגריבה בישראל
- Ezekiel's Tomb, Wikipedia. עולי רגל בימי הביניים ובמאה העשרים, המצב מאז 2003
- קבר עזרא הסופר, המכלול. עיד א זיארה, הישיבה של 1864; מפנה לצבי יהודה, נהרדעא 30
- Nahum's Tomb: A Shavuot Like No Other, My Jewish Learning, מתוך פרויקט Diarna. העלייה לרגל בשבועות לאלקוש, המנהגים, 1951