זיארה
זיארה פירושה 'ביקור' בערבית, ובפי יהודי ארצות האסלאם, ובהם יהודי מרוקו, היא הכינוי לעלייה לקברי צדיקים ולהשתטחות עליהם.
מקור המילה
מקור השם בשורש הערבי ז־ו־ר, שפירושו לבקר, ופירושו המילולי 'ביקור' או 'מקום פגישה'1. באסלאם זיארה היא ביקור באתרים מקודשים, כמו מסגדים וקברים, הקשורים לנביא מוחמד, לבני משפחתו, לחבריו ולדמויות אחרות1. הזיארה אינה מצווה כמו החג׳, העלייה לרגל למכה, ולכן יש שכינו אותה 'החג' של העני', כתחליף למי שאינו יכול להגיע למכה1. הגייה נוספת של המילה היא זיארת, על פי הפרסית והטורקית1.
אצל היהודים
בקרב יהודי ארצות האסלאם השתרש המושג זיארה ככינוי לעלייה לרגל ולהשתטחות על קברי צדיקים1. העלייה לקברים נעשתה במיוחד ביום הפטירה של הצדיק, והפכה לחגיגות ולהילולות1.
דוגמאות
- זיארה
- עלייה לקבר צדיק
ראו גם
מקורות
- זיארה, ויקיפדיה העברית. מקור השם; הזיארה באסלאם; 'החג' של העני'; זיארת; השימוש בקרב יהדות ארצות האסלאם