מנהגים וחגים: יהודי מרוקו
22 מנהגים, טקסים וחגים של יהודי מרוקו: מה עושים, מאיפה זה בא ומה השתנה בישראל.
- בר מצווה אצל יהודי מרוקובר מצווה אצל יהודי מרוקו נקראה בפי העם תפילין, והנער נקרא מול תפילין, כלומר בעל התפילין.
- ברית מילה אצל יהודי מרוקוברית מילה אצל יהודי מרוקו הייתה שיא של שבוע שלם של טקסים: בכל לילה מן הלידה ועד הברית נערך בחדר היולדת טקס התחדיד נגד מזיקים, בלילה שלפני הברית נערך ליל שימורים, והמילה עצמה נערכה בבוקר, ואחריה סעודה.
- החינה המרוקאיתהחינה המרוקאית היא מערכת טקסים שנערכו בבית הכלה בימים שלפני החופה, ובמרכזם מריחת עיסת חינה על ידי הכלה והחתן.
- החתונה אצל יהודי מרוקוהחתונה אצל יהודי מרוקו הייתה רצף של טקסים שנמשך ימים רבים: מתנות ותצוגת נדוניה, ליל המקווה, החינה, החופה, ושבעת ימי המשתה עם שבת החתן.
- הילולההילולה אצל יהודי מרוקו היא עלייה לקבר צדיק ביום פטירתו, או במועד קבוע אחר, וחגיגה סביבו: הדלקת נרות, תפילה, סעודות, שירה ומכירת כוסות ונרות לכבוד הצדיק.
- הריון ולידה אצל יהודי מרוקוהריון ולידה אצל יהודי מרוקו לוו בסגולות ובמנהגי שמירה: טבילה בחודש התשיעי, פתיחת ההיכל בבית הכנסת, פיוט ומזמור בשעת הלידה, סוכר בפי התינוק, ושמירה על היולדת ארבעים יום.
- חנוכה אצל יהודי מרוקוחנוכה אצל יהודי מרוקו היה חג של סעודות, מאכלי טיגון ונתינה לעניים, ופחות חג של משחקים.
- ט״ו בשבט אצל יהודי מרוקוט״ו בשבט אצל יהודי מרוקו נחגג בסעודת פירות ויין שנקראה תיקון ט״ו בשבט, עם ברכות על פירות רבים, קריאה בזוהר ובמשנה וארבע כוסות.
- יום כיפור אצל יהודי מרוקויום כיפור אצל יהודי מרוקו מתחיל בכפרות ובסעודה מפסקת עם חלות שתחובות בהן ביצים, נמשך בתפילה עם פיוטים ונוסחי התרה מיוחדים, ומסתיים בשבירת צום שבה מגישים בבתים רבים מרק חרירה.
- ליל הסדר אצל יהודי מרוקוליל הסדר אצל יהודי מרוקו מוכר בעיקר במנהג בבהילו: לפני תחילת ההגדה מסובבים את קערת הסדר מעל ראשי המסובים ושרים "בבהילו יצאנו ממצרים, הא לחמא עניא, בני חורין".
- מימונההמימונה היא חג עממי של יהודי המגרב, ובעיקר של יהודי מרוקו, שנחוג במוצאי פסח: פותחים את הבית לאורחים, עורכים שולחן של מתוקים וסימני ברכה, ומברכים "תרבחו ותסעדו".
- מנהגי אבלות אצל יהודי מרוקומנהגי אבלות אצל יהודי מרוקו הם המנהגים שנהגו מרגע הפטירה ועד סוף השבעה: הכנות שנעשו עוד בחיים, שמירה על הנפטר בנרות ובתהילים, קבורה ביום הפטירה, ובשבעה תפילות בבית האבלים עם צידוק הדין, השכבה וניחום אבלים.
- סגולות ועין הרע אצל יהודי מרוקוסגולות ועין הרע אצל יהודי מרוקו הן מערכת של אמונות ומעשים שנועדו להגן מפני עין הרע ומפני שדים: חמסה על הקיר ועל הצוואר, קמעות, מלח וברזל, פסוקים קבועים, ועלייה לקברי צדיקים.
- סוכות ושמחת תורה אצל יהודי מרוקוסוכות ושמחת תורה אצל יהודי מרוקו כללו סוכה עם כיסא לאליהו הנביא, לולב מקושט בחוטים צבעוניים, מנהגים של חבטת ערבה בהושענא רבה, ובשמחת תורה זריקת ממתקים על החתנים ונרות שהילדים הביאו לבית הכנסת.
- ספירת העומר ול״ג בעומר אצל יהודי מרוקוספירת העומר ול״ג בעומר אצל יהודי מרוקו כללו מנהגים בספירה עצמה, כמו חלוקת גבישי מלח בלילה הראשון וקריאת פרקי אבות בפי ילדים בשבתות, ואת ל״ג בעומר, שבו נערכו הילולות ליד קברי צדיקים, הדלקות נרות במכירה פומבית וקריאה בזוהר עם הפיוט "בר יוחאי".
- פורים אצל יהודי מרוקופורים אצל יהודי מרוקו נחגג עם קריאת המגילה, דמי פורים לילדים, שבקייה ולחם פורים עם ביצים, ובכמה קהילות גם עם פורים שני, מקומי, לזכר הצלה מסוימת.
- ראש השנה אצל יהודי מרוקוראש השנה אצל יהודי מרוקו נפתח בסדר סימנים בליל החג: ברכות "יהי רצון" על תפוח, כרתי, סלק, תמרים, דלעת, רוביא, רימון, דגים וראש כבש, ופרוסת המוציא נטבלת בסוכר או בדבש.
- שבועות אצל יהודי מרוקושבועות אצל יהודי מרוקו נחגג כחתונה בין עם ישראל לתורה: בבית הכנסת קוראים כתובה לחג, בלילה לומדים עד הבוקר, ובשני ימי החג נהגו להתיז מים זה על זה ברחובות המלאח.
- שבת אצל יהודי מרוקושבת אצל יהודי מרוקו בנויה סביב תפילות עם פיוטים ושיר השירים בערב שבת, קידוש וסעודה עם דג, ובצהרי שבת חמין שהוטמן מיום שישי, הסחינה או הדפינה.
- שבת חתן אצל יהודי מרוקושבת חתן אצל יהודי מרוקו נערכת בשבת שאחרי החתונה, בתוך שבעת ימי המשתה, ונקראת גם שבת ואברהם זקן, על שם הפסוק שקוראים לכבוד החתן מספר תורה נוסף.
- שירת הבקשות אצל יהודי מרוקושירת הבקשות אצל יהודי מרוקו היא מנהג לקום בלילות שבת של החורף, משבת בראשית ועד שבת זכור, ולשיר בצוותא פיוטים לפני תפילת שחרית, בלחנים של המוזיקה האנדלוסית ולפי הספר "שיר ידידות".
- תשעה באב אצל יהודי מרוקותשעה באב אצל יהודי מרוקו נפתח בסעודה מפסקת על הארץ ליד פתח הבית, עם עדשים וביצים שנטבלו באפר, נמשך בקינות בעברית ובקינות נשים בערבית, ומאחר הצהריים עבר לשעת הנחמה, שבה ניקו את הבית ואפו לקראת מוצאי הצום.