שבת אצל יהודי מרוקו
שבת אצל יהודי מרוקו בנויה סביב תפילות עם פיוטים ושיר השירים בערב שבת, קידוש וסעודה עם דג, ובצהרי שבת חמין שהוטמן מיום שישי, הסחינה או הדפינה1, 2.
ערב שבת
לפי הרב אליהו ביטון בספר המנהגים "נתיבות המערב", התפללו מנחה של ערב שבת מוקדם, כשהיום עוד גדול. יש שאפו לשבת 12 חלות ומרחו אותן בשמן ובדבש1. את הנרות מדליקה האם, ובנותיה עומדות לידה ויוצאות ידי חובה בהדלקתה. מדליקים ואחר כך מברכים1.
לפני היציאה לתפילת ערבית טועמים ממטעמי השבת עם מעט משקה חריף, ולטעימה הזאת קוראים "בואי כלה"1. בבית הכנסת פותחים בשיר השירים, שנאמר בנעימה בידי כל הקהל יחד, ואחריו לכו נרננה, במה מדליקין ולכה דודי בשירה. בסוף התפילה הקרובים מתנשקים, הבנים מנשקים את ידי אביהם, והמתפללים לוחצים ידיים ומנשקים את אצבעותיהם באמירת "שבת שלום ומבורך"1.
סעודת ליל שבת
לפני הקידוש אומרים את הפיוט לקבלת מלאכי השבת, את אשת חיל, את בר יוחאי ופיוטים נוספים, ופותחים את הקידוש במילים "שבת מקודש"1. בין נטילת הידיים להמוציא אומרים "מזמור לדוד ה' רועי" ואת הפיוט "למבצע על ריפתא"1. רבים מברכים לפני הסעודה על חתיכת דג ושותים משקה חריף1. יש נוהגים להטעים מכוס הקידוש גם תינוקות1.
הסחינה
את החמין של שבת מכנים יהודי מרוקו סחינה, מן השורש הערבי ס־ח־נ, חם, או דפינה, מן השורש ד־פ־נ, לקבור או להטמין, על שם הסיר שנקבר בגחלים2. בסיר מבשלים בשר, חיטה, תפוחי אדמה, חומוס וביצים בקליפתן, ולעיתים קרובות מפרידים את החיטה, האורז או החומוס בשקיות בד. יש שמוסיפים פירות יבשים כמו תמרים ושזיפים, ותבלינים כמו קינמון וג׳ינג׳ר2, 3. לפי ביטון, נהגו להקל ולהוסיף מים חמים לחמין שהתייבש1.
הסחינה הוגשה גם בשמחות. לפי רפאל בן שמחון, מגישים אותה גם בסעודת ברית המילה, בבר מצווה, בחתונה וביום הקמת המצבה4. לשבת הגדול שלפני פסח הכינו חמין מחיטה נוסף על החמין הרגיל5.
יום השבת ומוצאיו
את תפילת שחרית של שבת מתפללים באיחור1. העולים לתורה נקראים בתארים: הזקן הכשר, הנבון והחשוב, הבחור והנחמד. כשהעולה יורד מן התיבה מברכים אותו "חזק ואמץ" והוא משיב "ברוך תהיה"1. לפני מנחה נאספו זקנים ונערים לקרוא תהלים בנעימה1. את הסעודה השלישית מקפידים לאכול עם המשפחה1.
במוצאי שבת, כשנכנסים הביתה, מברכים "שבוע טוב ומזל טוב, בשמחה ובלב טוב, אליהו הנביא זכור לטוב", ובני הבית משיבים "שבוע טוב, תרבח ותסעד", כלומר תרוויח ותצליח1. אחרי ההבדלה מורחים מעט יין על העיניים, והנשים לא טועמות מכוס ההבדלה1. הסעודה של מוצאי שבת נקראת סעודת דוד המלך, ויש שהכינו לה מאכל של בצל ובשר1.
בעדות אחרות
ראו גם
מקורות
- נתיבות המערב, הרב אליהו ביטון: מנהגי שבת קודש (שמונה פרקים, סעיפים א עד קא), מורשת יהדות מרוקו. הפרק הראשון; ההמשכים פורסמו באתר בין 22 באפריל ל־10 במאי 2021
- חמין, ויקיפדיה העברית. סחינה ודפינה, גזרון השמות, שקיות הבד, פירות יבשים
- Hamin, Wikipedia. תבלינים וביצים בגרסאות המרוקאיות
- מנהגי ברית המילה אצל יהודי מרוקו, רפאל בן שמחון, מורשת יהדות מרוקו. סחינה בשמחות
- נתיבות המערב, הרב אליהו ביטון: מנהגי פסח, חלק ב', מורשת יהדות מרוקו. חמין חיטה לשבת הגדול