סחינה

נכתב גם: דפינה, סכינה, סחינא, סכינא, skhina, dafina, s'hina.

סחינה, שנקראת גם דפינה, היא החמין של יהודי מרוקו: תבשיל של בשר, חומוס, תפוחי אדמה, בטטה וביצים שלמות, שמתבשל על אש נמוכה מערב שבת ונאכל בסעודת הצהריים של שבת1, 7.

מקור השם

השם סחינה בא מן השורש הערבי ס־ח־נ, חם, והפירוש המילולי הוא 'החמה', כלומר מאכל השבת החם, מקביל למשמעות של המילה העברית חמין3, 1. השם דפינה בא מן השורש ד־פ־נ, לקבור או להטמין, על שם הסיר שהוטמן בגחלים או בבור באדמה1, 4. השם הספרדי אדפינה מוכר כבר מספרד של ימי הביניים: לפי הסבר אחד, אחרי הגירוש הסתירו אנוסים את סירי השבת מתחת לגחלים, ובתיעוד של האינקוויזיציה הכנת אדפינה לשבת שימשה ראיה לכך שאדם ממשיך לשמור מצוות2, 4.

ממה עשויה

לכל משפחה גרסה משלה, אבל הבסיס קבוע למדי: בשר שמן ועצמות מח, חומוס, תפוחי אדמה, בטטה וביצים בקליפתן, שמשחימות בלילה הארוך5, 7. מתבלים בפפריקה, כמון, קינמון, שום ופלפל, ויש שמוסיפים תמרים ודבש, אגוז מוסקט או זנגביל6, 2. במשפחות רבות מניחים בסיר שקיות בד עם אורז מתובל בזעפרן או בכורכום, ועם חיטה בשום ובפפריקה שנקראת עריסה, כדי שכל מרכיב יישאר נפרד5, 6.

לסיר מוסיפים לעיתים קציצה גדולה של בשר טחון, אגוזים או שקדים, ביצים ופירורי לחם, מתובלת בקינמון ובמוסקט9. את הסיר מביאים לרתיחה ביום שישי ומעבירים לפלטה עטופה בשמיכה או לתנור חם עד צהרי שבת8. לפי עדות של משפחות ממרוקו, נשלחו הסירים לתנור משותף בשכונה, וכל משפחה סימנה את הסיר שלה כדי לקבל אותו בחזרה5.

איך מגישים

את הסחינה מגישים מפורקת לכלים נפרדים: מגש לבשר ולעצמות, קערות לתפוחי האדמה, לאורז, לחיטה ולחומוס עם הרוטב, וצלחת לביצים5. הסועדים חותכים את תפוחי האדמה והביצים לקוביות ומפזרים עליהם כמון ומלח8. הסעודה נפתחת ביין ובלחם ביתי, ויש שמסיימים אותה בכוסית מאחיה, יי״ש תאנים או תמרים7.

בשבת ובשמחות

הסחינה היא מאכל של כל שבת, בקיץ ובחורף5. לפי מקור אחד, היה נהוג במרוקו שהחתן קונה את מרכיבי החמין ומניח אותם בכד בתנור של בית המרחץ, וכשחזר חיכה לו החמין החם1. בעדות אחרות בצפון אפריקה נשמר אותו שורש בשם התבשיל: בתוניסיה ובלוב הוא נקרא תפינה1.

גרסאות

  • במשפחות רבות מבשלים את האורז, החיטה או החומוס בשקיות בד בתוך הסיר, כדי שכל מרכיב ישמור על טעמו1, 6.
  • בבתים מסוימים מוסיפים לסיר תמרים, דבש או ריבת חבושים, והתבשיל מקבל טעם מתקתק2, 6.
  • לצד הסיר מבשלים עריסה, חיטה עם בשר בגרסה מתוקה או חריפה, ומגישים אותה מיד אחרי החמין9.

בעדות אחרות

ראו גם

מקורות

  1. חמין, ויקיפדיה העברית. השמות סחינה ודפינה ושורשיהם, שקיות בד, החתן ותנור בית המרחץ, תפינה בתוניסיה ובלוב
  2. Hamin, Wikipedia (English). אדפינה בספרד, האנוסים והגחלים, התבלינים בגרסה המרוקאית, תמרים, דבש וריבת חבושים
  3. skhina, Jewish English Lexicon. גזירת השם: 'החמה', כלומר מאכל השבת החם
  4. adafina, Jewish English Lexicon. דפינה, 'קבורה', בור באדמה; התיעוד מן האינקוויזיציה
  5. The Delights of Dafina, Jewish Journal (Sephardic Spice Girls). המרכיבים, העריסה והאורז בשקיות, ההגשה בכלים נפרדים, התנור המשותף
  6. Dafina, My Jewish Learning (The Nosher). מרכיבים ותבלינים נפוצים, שקיות בישול נפרדות
  7. Moroccan Jewish Cuisine, Moroccan Jews (moroccanjews.org). סחינה או דפינה, בישול מיום שישי עד צהרי שבת, יין ולחם, מאחיה בסוף הסעודה
  8. קסם החמין, מתוך: גבריאל בן שמחון, פנטזיה מרוקאית: תבשילים וסיפורים, מורשת יהדות מרוקו. מתכון בסיס, פלטה ושמיכה או תנור, הגשה בקערות נפרדות עם כמון ומלח
  9. הריסה מתוקה, הריסה חריפה וקציצת חמין, מתוך: גבריאל בן שמחון, פנטזיה מרוקאית, מורשת יהדות מרוקו. קציצת חמין ותוספת החיטה

הסל שלכם