צ׳ולנט
צ׳ולנט הוא תבשיל השבת של יהודי אשכנז: שעועית, גריסי פנינה, תפוחי אדמה ובשר בקר, שמגיעים לרתיחה לפני כניסת השבת ומתבשלים על חום נמוך כל הלילה, עד סעודת הצהריים של שבת. זו הגרסה האשכנזית של החמין, ובפולין שמו בה הרבה תפוחי אדמה.
ממה עשוי
הבסיס הוא בשר בקר, לרוב נתחים עם רקמת חיבור כמו חזה או שפונדרה, שעועית יבשה, דגן ותפוחי אדמה. השתמשו בתחילה בפול, ובמאה ה־16 החליפה אותו השעועית שהגיעה מאמריקה1. בגרמניה בישלו עם כוסמין, ובמזרח אירופה עם גריסי פנינה1. בצ׳ולנט הפולני היו הרבה תפוחי אדמה, ובשולט ההונגרי לא היו בכלל1.
בסיר שמים לעתים גם עצמות וביצים שלמות. מוסיפים לו קישקע, מעי ממולא בקמח ובשומן, וקוגל תפוחי אדמה שמתבשל בתוך הסיר2. בזיכרונות הילדות של ניצול השואה פנחס גוטר מתואר סיר צ׳ולנט של בשר, גריסים, שעועית ותפוחי אדמה, ובתוכו סיר חרס קטן וסגור עם קוגל מתוק לקינוח4.
בתנור של האופה
בעיירות של מזרח אירופה, לפני שהיו בבתים כיריים של גז או חשמל, הביאו משפחות רבות את הסיר המוכן אל האופה ביום שישי לפני השקיעה. האופה הכניס את הסירים לתנור שלו, שנשאר חם כל הלילה, ובשבת בבוקר אספו אותם1. בתיאורים של העיירה הצ׳ולנט הוא תערובת של שעועית ובשר שמתבשלת כל הלילה בסיר מיוחד, פעמים רבות בחום של תנור האופה5.
את מכסה הסיר אטמו בבצק של קמח, ביצה, מים ושומן עוף, כיסו בנייר וקשרו בחוט. בזיכרונות של גוטר האם קיבלה מהאופה פתק קטן עם מספר, ובשבת אחרי התפילה רצו הילדים למאפייה, החליפו את הפתק בסיר ונשאו אותו הביתה לארוחת הצהריים4. לפי זיכרונות מז׳שוב מתקופת בין המלחמות, בטברנה יהודית בעיר הוגשו לאורחים קיגל וצ׳ולנט5.
מקור השם
מקור המילה אינו ודאי, ויש כמה השערות. לפי הבלשן מקס ויינרייך, המילה באה מצרפתית עתיקה, ממילה שפירושה חימום, שמקורה בלטינית calentem, חם1, 3. הסבר עממי נפוץ מפרק אותה לצרפתית chaud, חם, ו lent, לאט1. הסבר עממי אחר קושר אותה למילה "שלן", כלומר מה שלן על האש כל הלילה1. ההסבר "שול אנדע", סוף התפילה בבית הכנסת, נדחה אצל גיל מרקס כגזרון עממי מאוחר2.
ביידיש כותבים טשאָלנט. בפי דוברי היידיש הפולנית, שבה o נהגה לרוב u, נשמעת המילה צ׳ולנט, וזה גם הכתיב שהשתרש בעברית6.
צ׳ולנט וחמין
הצ׳ולנט שייך למשפחה רחבה של תבשילי שבת שנולדו מאיסור הבישול בשבת. האזכור הקדום שמובא הוא מספר "אור זרוע" של רבי יצחק מווינה, מסביבות 1180, שמתאר סירים טמונים בצרפת1. בעדות אחרות התבשיל נקרא חמין, סחינה, דפינה או תבית, ובכל עדה הוא בנוי ממרכיבים אחרים2.
גרסאות
- בפולין שמו בסיר הרבה תפוחי אדמה.
- בהונגריה הכינו שולט, בלי תפוחי אדמה בכלל.
- בגרמניה בישלו את התבשיל עם כוסמין במקום גריסים.
בעדות אחרות
ראו גם
מקורות
- Cholent, Wikipedia. מרכיבים, פול ושעועית, כוסמין וגריסים, הגרסה הפולנית וההונגרית, תנור האופה, השערות השם, אור זרוע
- חמין, ויקיפדיה העברית. קישקע וקוגל בסיר, ביצים, ייחוס chaud lent לויינרייך, דחיית שול אנדע אצל מרקס, שמות החמין בעדות
- cholent, Jewish English Lexicon, Jewish Language Project. כתיבים כולל chulent ו tsholnt, גזרון מ chalent ו calentem
- Cholent: Tasting the Past, Azrieli Foundation, Holocaust Survivor Memoirs Program. הפתק עם המספר, איסוף הסיר אחרי התפילה, אטימת המכסה בבצק, סיר הקוגל בתוך הצ'ולנט
- Food and Drink, The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe (Barbara Kirshenblatt-Gimblett). הגדרת הצ'ולנט ותנור האופה, הטברנה בז'שוב
- Yiddish dialects, Wikipedia. התנועה o שנהגית u ביידיש הדרומית, הפולנית והגליציאנית