פורים אצל יהודי מרוקו
פורים אצל יהודי מרוקו נחגג עם קריאת המגילה, דמי פורים לילדים, שבקייה ולחם פורים עם ביצים, ובכמה קהילות גם עם פורים שני, מקומי, לזכר הצלה מסוימת1, 3, 5.
שבת זכור ותענית אסתר
השבת שלפני פורים נקראה בפי העם א־סבת די פורים, כלומר השבת של פורים. בה קוראים בבתי הכנסת את הפיוט "מי כמוך ואין כמוך" של רבי יהודה הלוי, ובמכנאס ובצפרו הוסיפו לפניו או אחריו פיוטים של משוררים מקומיים, למשל "שחות ברכי לארץ" של רבי שמואל אלבאז מפאס1. בכמה קהילות רקע הקהל ברגליו כשהקורא הגיע למילים "תמחה את זכר עמלק", והרבנים התנגדו למנהג כי ראו בו חילול שבת1.
תענית אסתר נקראה אסייאם די פורים, צום פורים. לפי רפאל בן שמחון, ילד שצם בה בפעם הראשונה קיבל ראש של קונוס סוכר, והוריו הרימו אותו לנשק את המזוזה. הנשים השכימו קום לחפוף את ראשן, כי האמינו שהמקדימות חופפות עם אסתר המלכה והמאחרות עם זרש2.
קריאת המגילה וסעודת הערב
במכנאס, כשהקורא הגיע לתליית עשרת בני המן, קשר את רצועת המגילה לראש התיבה, וקרא את שמות הבנים בנשימה אחת3. בתום הקריאה אמר הקהל את "ובא לציון גואל" בקול רם3.
את הצום פתחו לרוב בעוגות מטוגנות עם דבש, בלחמים מיוחדים ובפירות. בדרום מרוקו פתחו בקוסקוס עם עוף, שנקרא כוסכוס מגילה, ובמקומות אחרים בתבשיל פולים, זכר לזרעונים שאכלה אסתר. משפחות רבות מכינות לפתיחת הצום מרק חרירה3. ביום פורים חילקו מטבעות לעניים, והבנים קיבלו דמי פורים, שניתנו במרוקו בפורים ולא בחנוכה3.
מאפי פורים
המאפה הנפוץ היה השבקייה, בצק דליל מטוגן בשמן וטבול בדבש, שלפי בן שמחון נקראה כך על שם צורתה, הדומה לרשת4. ביום פורים הכינו לחמים עגולים מסולת ושומשום בשם בויוזה, ולחם גדול יותר, כבזה די פורים, ובו ביצים בקליפתן שהודקו ברצועות בצק4, 5. לעיתים צורפה בויוזה למשלוח המנות ששלחו שכנים וקרובים4. הבנות לשו מבצק בובות קטנות, בני המן, עם עיני פחם שנעקרו לפני האכילה4. היו גם מחרוזות עוגיות בצורות מגן דוד, תוף, דג, ציפור וסולם, שנתלו בחדרי הילדים5.
תחפושות לא היו מקובלות בפורים במרוקו. לפי בן שמחון, נהגו להתחפש דווקא בליל המימונה, ובפורים הילדים הסתפקו במסכה, וההורים קנו להם רעשנים2.
פורים שני בקהילות
כמה קהילות במרוקו קבעו לעצמן פורים נוסף לזכר הצלה. המוכר שבהם נקבע לזכר הקרב ליד אל קצר אל כביר ב־4 באוגוסט 1578, שלפי הלוח העברי נערך בא' באלול. בקרב נהרגו מלך פורטוגל סבסטיאן ושני השליטים המרוקאים שנלחמו זה בזה, ויהודי מרוקו ראו בתוצאה הצלה מידי מולאי מוחמד, שהתנכל להם7. בפאס נקרא פורים קטן, וזכרו כמעט נשכח בעיר, אך הוא נשמר בבית הכנסת של התושבים, סלאת אלפאסיין. בתטואן נקרא פורים דה לוס כריסטיאנוס, ולפי בן שמחון בתטואן ובטנג׳יר עדיין נשמר המנהג בזמנו7.
בטנג׳יר נחגג גם פורים דה לאס בומבאס בכ״א באב, לזכר ההפגזה הצרפתית של העיר ב־6 באוגוסט 1844, שבה לא נפגעה הקהילה. ביום זה קראו בבתי הכנסת מגילה שנכתבה על המאורע6. במכנאס נחוג פורים דל מעגאז בט״ז באדר, לזכר מותו של מורד שאיים על העיר ב־1862, וזכרו נשכח עם הזמן8. בפאס נקבע פורים דל כור בכ״ב בכסלו, לזכר מפלתו של שבט לודאיה, שאיים על יהודי העיר, בשנת תקצ״ג7.
ראו גם
מקורות
- פורים במרוקו, מתוך: רפאל בן שמחון, יהדות המגרב: מסורות ומנהגים במחזור השנה, מורשת יהדות מרוקו. שבת זכור, מי כמוך והפיוטים המקומיים
- מנהגי פורים אצל יהודי מרוקו (מחזות, תחפושות, תענית אסתר), רפאל בן שמחון, מורשת יהדות מרוקו
- מנהגי פורים אצל יהודי מרוקו (בני המן, פתיחת הצום, מעות פורים), רפאל בן שמחון, מורשת יהדות מרוקו
- מנהגי פורים אצל יהודי מרוקו (עוגות וממתקי פורים), רפאל בן שמחון, מורשת יהדות מרוקו
- פורים במרוקו: רעשן, בויוזה, כבזה די פורים (מתוך אוסף ציורי הרב יוסף משאש), מורשת יהדות מרוקו
- A. I. Laredo, Les Purim de Tanger, Hespéris 35 (1948), מורשת יהדות מרוקו. פורים דה לאס בומבאס בכ"א באב, לזכר הפגזת 6 באוגוסט 1844, והמגילה שנקראת בו
- פורים קטן בפאס, פורים דל כור, רפאל בן שמחון, מורשת יהדות מרוקו
- פורימים במרוקו: כל קהילה והמן שלה, מורשת יהדות מרוקו. פורים דל מעגאז במכנאס, 1862