שבקיה

השם והצורה

השם בא מן המילה הערבית לרשת או לחלון בעל סורג, על שם צורתה של העוגייה^{1, 2}. לפי רפאל בן שמחון, הרשת מזכירה את מפלתו של המן, ולכן נקשרה העוגייה בפורים¹. סיפור עממי במרוקו מספר על רוכל מאפים שהתאהב בנערה שראה בחלון, והכין לה עוגיות דבש בצורת החלון².

את הבצק מרדדים דק מאוד וחותכים לריבועים. בכל ריבוע עושים כמה חתכים מקבילים בלי לנתק את השוליים, ואז מעבירים את הרצועות החיצוניות בין הרצועות האמצעיות, כמעין מקלעת, ומטגנים⁷. אחרי הטיגון טובלים בדבש או בסירופ דבש עם מי זהר, ומפזרים שומשום קלוי^{2, 7}. במתכונים מרוקאיים רבים מתבלים את הבצק באניס, בקינמון ובזעפרן, ומוסיפים לו שומשום טחון².

מתי אוכלים

רפאל בן שמחון כותב שהשבקיה, שהוא קורא לה א שבבאקייא, היא המאפה הנפוץ ביותר בפורים במשפחות מרוקאיות, ואהובה במיוחד על הילדים. הבצק דליל מאוד, מטוגן בשמן וטבול בדבש דבורים, ולדבריו טעמה "כצפיחית בדבש", כלשון התורה על המן¹. השבקיה נמנית גם עם מאכלי החמץ שמכינים מיד בצאת פסח לשולחן המימונה³. כשמשפחות שוברות צום במרק חרירה, מגישים לצדו תמרים, פירות יבשים ושבקיה⁴.

במרוקו כולה השבקיה היא גם מאכל של חודש הרמדאן, ומוסלמים אוכלים אותה לצד החרירה בשבירת הצום^{2, 5}.

במה היא שונה מפזואלוס

לכל ארץ בצפון אפריקה יש מאפה של בצק מטוגן וטבול בדבש. הפזואלוס, רצועה ארוכה שמגלגלים סביב מזלג בתוך השמן, דומה לשבקיה בבצק ובסירופ אבל שונה בצורה^{6, 7}. לפי מקורות אחדים, השבקיה היא הגרסה המרוקאית של מאפה הדבש והפזואלוס הם הגרסה התוניסאית, אבל יהודי מרוקו הכינו גם פזואלוס^{6, 7}.

גרסאות

• במתכונים מרוקאיים רבים מתבלים את הבצק באניס, בקינמון ובזעפרן ומוסיפים לו שומשום טחון².
• בערים שונות במרוקו המאפה נקרא בשמות אחרים, למשל גריוש בפאס; אלה שמות בערבית המרוקאית הכללית².

בעדות אחרות

• דבלה יהודי תוניסיה
• דבלה יהודי לוב