דבלה
דבלה היא מאפה של רצועת בצק דקה, שמגלגלים על מזלג בתוך שמן רותח עד שהיא מקבלת צורה של שושנה, ואחר כך טובלים בסירופ או בדבש. יהודי תוניסיה מכינים אותה בעיקר לפורים ולחג הבנים.
ממה עשויה ואיך מכינים
הבצק בשיטה התוניסאית עשוי מקמח, ביצים, שמן, מי זהר, סוכר ומלח1. מרדדים אותו דק מאוד וחותכים לרצועות ארוכות. את קצה הרצועה טובלים בשמן חם ומגלגלים אותה סביב מזלג, כך שהבצק נאסף בשכבות ומטגן תוך כדי גלגול. אחרי הטיגון מסננים את השמן, ומצפים את הדבלה בדבש או בסירופ, או מפזרים עליה אבקת סוכר. לפעמים מוסיפים מעל שומשום1.
מתי מכינים
לפי עדות של בת העדה, בפורים הכינו הנשים בבתים תוניסאיים לפחות 7 עד 8 סוגי מתוקים. העיקריים שבהם היו שושנים של בצק, כלומר הדבלה, ועוגות סולת ותמרים, כלומר המקרוד. בליל פורים התמלא הבית בכעשר סלסילות של מתוקים, וקרובי משפחה הביאו זה לזה משלוחי מנות2. במסורת הספרדית המאפים האלה קשורים במיוחד לפורים: הצורה המגולגלת מזכירה את מגילת אסתר, ויש שרואים בה את אוזני המן1.
הדבלה היא גם אחד ממתוקי חג הבנים של יהודי תוניסיה, שבו מכינים ממתקים מיוחדים לילדים3. החג נקרא גם סעודת יתרו, והוא נערך ביום חמישי שלפני השבת שבה קוראים את פרשת יתרו, כשילדי המשפחה עומדים במרכז הסעודה4. בסעודת החג מגישים קודם את המאכלים המתוקים ואחר כך את המלוחים, ובין העוגות והעוגיות נמנים יויו, מקרוד, דבלה, הרישה וגיזטה3.
השמות והמשפחה
בערבית תוניסאית נקרא המאפה גם ודנין אל קאדי, כלומר אוזני השופט1. הדבלה שייכת למשפחה של מאפי בצק דק מטוגן, הידועים בשמות פיחואלאס, אוחואלאס ופאזואלוס. לפי החוקרת הלן ג׳אורה פינייר, יש למאפים האלה אזכורים כבר בספרד של סוף ימי הביניים, וגם קהילות נוצריות בספרד מכינות אותם, בעיקר בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא1. יהודי מרוקו אוכלים מאפים כאלה עם קינמון וסירופ, ויהודי טורקיה מוסיפים לבצק ברנדי1.
גרסאות
- במשפחות רבות מפזרים על הדבלה אבקת סוכר במקום לטבול אותה בדבש או בסירופ, ולפעמים גם שומשום1.
ראו גם
מקורות
- Fazuelos (Debla), Wikipedia (English). השיטה התוניסאית, הגלגול על מזלג, ודנין אל קאדי, המקור הספרדי, פורים, מרוקו וטורקיה; מפנה ל Piñer ול Roden
- מנהג התוניסאים: תולים את המן ואחר כך שורפים, סרוגים (מרים גז אביגל). שושנים, הדבלה, בפורים
- מתוקים שלי: החג של יהדות טוניס הופך לתירוץ נפלא להכין ממתקים, מעריב (פסקל פרץ רובין). דבלה בין מתוקי חג הבנים
- סעודת יתרו: אז מה מקור המנהג התוניסאי העתיק, סרוגים (אליהו לוקסנברג). חג הבנים הוא סעודת יתרו, ביום חמישי שלפני שבת פרשת יתרו; הילדים במרכז