בסיסה
בסיסה היא תערובת של גרגרי חיטה או שעורה קלויים וטחונים, עם שקדים, תמרים, סוכר ותבלינים, שבוללים בשמן זית. יהודי תוניסיה ולוב מכינים אותה בטקס ביתי בליל ראש חודש ניסן, ובוחשים אותה במפתח הבית כדי לבקש ברכה ופרנסה לשנה החדשה.
ממה עשויה
הבסיסה היא מאכל יומיומי בלוב, בתוניסיה, במרוקו ובאלג׳יריה, שאוכלים לארוחת בוקר או כחטיף1. הבסיס הוא גרגרי חיטה או שעורה קלויים וטחונים, ומוסיפים להם שקדים, תמרים, סוכר ותבלינים. בזמן האכילה בוללים אותה בשמן, בדבש, בחלב או במים1. בבסיסה של הטקס יש לעתים שעורה וחיטה, דבש תמרים, שקדים, תמרים ותאנים מיובשים, זרעי שומר וכוסברה, ושמן זית2.
ליל הבסיסה
הטקס נערך בבית ולא בבית הכנסת, ולכן יש לו גרסאות רבות. בגרסה אחת האב בוחש את התערובת במפתח הבית, והאם יוצקת שמן על התערובת ועל אצבעותיו1. בגרסה אחרת בני המשפחה מניחים אצבע מעל הקערה, והאם, שעומדת בראש הבית לפי המסורת, מסובבת את המפתח ביד ימין ויוצקת שמן ביד שמאל, כך שהשמן מכסה את אצבעות כולם. אחר כך כל אחד מבני המשפחה מסובב את המפתח בתורו2.
תוך כדי הבחישה אומרים ברכה חרוזה בערבית, שנפתחת במילים יא פתאח בלא מפתאח, אתה הפותח בלי מפתח, ומבקשת שנה טובה ופרנסה2. בקהילות אחדות נהוג שבסוף הנשים מניחות בתערובת תכשיטי זהב, זכר לזהב שנשים תרמו למשכן, שלפי המסורת הוקם בראש חודש ניסן2. יש משפחות שקוראות את פרשת פקודי, שמתארת את סיום מלאכת המשכן2.
מנהגי יהודי תוניסיה
ביהדות תוניסיה נהגו לנעול את דלתות הבית בלילה הזה ולא להוציא את הבסיסה מהבית עד הבוקר, ורבים כבר אינם מקפידים על כך1. בתוניסיה נקראת התערובת בשישא, ובג׳רבה פשישא. רבי כלפון משה הכהן מג׳רבה פסק שמברכים עליה בורא מיני מזונות1. לפי עדות של משפחה תוניסאית, אחרי הטקס אוכלים קוסקוס, האחרון לפני פסח2.
בישראל
יהודי לוב ותוניסיה המשיכו לקיים את המנהג אחרי העלייה. בשנים האחרונות יש לו תחייה, ונערכים ערבי בסיסה קהילתיים בבתי כנסת ובמרכזים קהילתיים1.
גרסאות
ראו גם
מקורות
- בסיסה, ויקיפדיה העברית. רכיבים, הטקס, תכשיטים, נעילת הדלתות, השמות בתוניסיה ובג'רבה, פסיקת רבי כלפון משה הכהן, התחייה בישראל
- Bsisa: Celebrating the First of Nisan, My Jewish Learning, Jewish& (Adam Eilath, Tamar Zaken). סדר הטקס, נוסח פתיחת הברכה, זהב למשכן, פרשת פקודי, דברי חיה נאמן