יום כיפור אצל יהודי מרוקו
יום כיפור אצל יהודי מרוקו מתחיל בכפרות ובסעודה מפסקת עם חלות שתחובות בהן ביצים, נמשך בתפילה עם פיוטים ונוסחי התרה מיוחדים, ומסתיים בשבירת צום שבה מגישים בבתים רבים מרק חרירה1, 3.
ערב יום כיפור
לפי הרב אליהו ביטון בספרו "נתיבות המערב", הקפידו לעשות כפרות לכל בני המשפחה, ואת העופות בישלו לסעודה המפסקת. יש שפדו את העופות בכסף ונתנו אותו לצדקה1. רבי דוד עובדיה מתאר את המנהג בצפרו: לוקחים כפרה לפי מספר השמות של כל אדם, ולאישה הרה שלוש כפרות, שתי תרנגולות ותרנגול2. בערב החג טבלו, ומיד אחר כך קיבלו מלקות סמליות1.
לסעודה המפסקת אפו חלות מיוחדות שתחובות בהן ביצים, וטבלו את המוציא בדבש או בסוכר כמו בראש השנה. רבים בישלו לסעודה הזאת קוסקוס1. לבשו לפחות בגד חדש אחד, ויש שלבשו לבן, הדליקו נרות כמו בשבת, ופרשו שטיחים וכריות בבית הכנסת1. לפי עובדיה, בצפרו היה מקובל שלא להטמין חמין מערב יום כיפור למוצאיו2.
בבית הכנסת
תפילת ערבית נפתחת בפיוט "לך אלי תשוקתי" ואחריו כל נדרי. החזן אומר שלוש פעמים נוסח התרה בארמית ובעברית, "שרוי לנו, מחול לנו, מותר לנו", והציבור חוזר אחריו. לפי ביטון, זה נוסח ההתרה של בתי הכנסת של התושבים בפאס, ומשם התפשט1. מספר ספרי התורה שמוציאים בכל נדרי משתנה: יש מוציאים 3, יש 7, ויש שלא מוציאים כלל1.
בכל התפילות עומדים שני סומכים לצד החזן. את פסוקי "על חטא" אומרים בסדר הא' ב' בלבד, והציבור עונה "תמחול" ו״תסלח" לסירוגין1. בתקיעת הנעילה כל הציבור עומד ומכסה את ראשו בטלית, אף שיהודי מרוקו לא נהגו לכסות את הראש בטלית בשאר התפילות1. כשברית מילה חלה ביום כיפור, מלים אחרי שחרית, ובצפרו נהגו למול בבית הכנסת1, 2.
שבירת הצום
ילד שצם בפעם הראשונה, לרוב בגיל 10, קיבל מאמו מעט סוכר כשחזר מבית הכנסת, והוריו בירכו אותו1. בבתים רבים שוברים את הצום במרק חרירה, מרק סמיך של עגבניות, עדשים וגרגרי חומוס, שבקרב מוסלמים נאכל בשבירת צום הרמדאן3, 4. יש הסבורים שיהודי מרוקו אימצו את המרק משכניהם המוסלמים4. לצד המרק מגישים תמרים ופירות יבשים, שבקייה ותה נענע3, 4. המרק משמש גם לשבירת צומות אחרים, ולפי רפאל בן שמחון משפחות רבות מכינות אותו גם במוצאי תענית אסתר5.
בהבדלה של מוצאי יום כיפור לא מברכים על בשמים, גם כשהוא חל בשבת1.
למחרת
הכוהנים נהגו לערוך למחרת יום כיפור סעודה קטנה שנקראה יום שמחת כוהן, זכר לסעודה שערך הכוהן הגדול כשיצא בשלום מן הקודש. לפי ביטון, המנהג היה מקובל גם בתוניסיה ובלוב1. יש שעלו למחרת יום כיפור לקברי צדיקים1.
ראו גם
מקורות
- נתיבות המערב: מנהגי מרוקו, הרב אליהו ביטון, מנהגי יום הכיפורים, מורשת יהדות מרוקו. סעיפים א עד לא
- נהגו העם, קהלת צפרו כרך ג', רבי דוד עובדיה: חודש אלול וימים נוראים, מורשת יהדות מרוקו. כפרות, חמין, ברית בבית הכנסת
- חרירה, ויקיפדיה העברית. מרכיבים; מאכל סיום צום יום כיפור; מה מגישים לצדו
- Beyond bagels: Yom Kippur break fast foods from Jewish communities around the world, Unpacked. חרירה, תה נענע ופיג'ואלס אצל יהודי מרוקו; ההשערה על אימוץ מן השכנים
- מנהגי פורים אצל יהודי מרוקו (פתיחת הצום), רפאל בן שמחון, מורשת יהדות מרוקו. לחרירא אחרי צום אסתר