זיארה

נכתב גם: זיאע׳ה, זיאגה, זייאע׳ה, חג הזיארה. בכתב המקור: زيارة. תעתיק: ziyagha.

ערבית יהודית בגדאדית, שם עצם, סגנון: דתי

זיארה, ובהגייה של יהודי בגדאד זיאע׳ה, היא המילה הערבית לביקור ולעלייה לרגל. יהודי עיראק קראו לחג השבועות עיד אז זיאע׳ה, 'חג הביקור', על שם העלייה לרגל לקבר הנביא יחזקאל בימי החג.

המילה וההגייה

בערבית הספרותית המילה היא זיארה, ביקור. בניב היהודי של בגדאד הרי״ש הערבית נהגית כמו ע׳ין, הגה גרוני, ולכן המילה נשמעת זיאע׳ה. המילון החי של הניב רושם אותה בכתיב ziyyāġa, בכתב עברי זיּאגא, ומתרגם 'עלייה לרגל, ביקור'.

אישה ילידת כרכוך, שעלתה לישראל בשנת 1950, מספרת בהקלטה באתר לשון ששבועות נקרא אצלם עיד אז זיאגה.

החג והביקור

בן למשפחה מבגדאד מספר בהקלטה באתר לשון שבשבועות עלו יהודי בגדאד לקבר הנביא יחזקאל, ושבבוקר החג אכלו כאהי וקיימר. אותה אישה מכרכוך מתארת יציאה אל הנהר עם אוכל ושתייה, ותחרות מי יחצה את הנהר ויחזור.

דוגמאות

עיד אז זיאע׳ה
חג הביקור, שבועות

ראו גם

מקורות

  1. ziyyāġa, Judeo-Iraqi Arabic Living Dictionary (Heirloom). עלייה לרגל, ביקור; כתב עברי וערבי
  2. Holidays and foods (Lea Menashe), Mother Tongue, lashon.org. עיד אז זיאגה לשבועות; הנהר; כאהי
  3. Shavuot pilgrimage (Rani Cohen), Mother Tongue, lashon.org. קבר יחזקאל, כאהי וקיימר
  4. Baghdad Jewish Arabic, Wikipedia. הרי״ש הגרונית בניב היהודי

הסל שלכם